איך סכסוך בין אתיופיה לאריתריאה הפך למערבולת של אינטרסים אזוריים וגלובליים? מדוע הרצון האתיופי במוצא לים מאיים להצית מלחמה רחבה הרבה יותר, ומהו המושג “frenemies” שמסביר את רשת הבריתות והיריבויות הסבוכה בקרן אפריקה?
עם ד״ר חיים קורן, על מלחמת הכל בכל בקרן אפריקה. קורן מנתח את שורשי הסכסוך בין אתיופיה לאריתריאה, שהתחיל במאבק על מוצא לים והתפתח למאבק כוחות אזורי ועולמי. הוא מסביר כיצד מדינות כמו מצרים, טורקיה, סין והאמירויות מעורבות בו, וחושף את רשת האינטרסים הסבוכה שמאיימת על יציבות האזור כולו.
על מה דיברנו: השבוע במזרח התיכון, אתיופיה, אריתריאה, קרן אפריקה, סכסוך גבולות, מלחמת הכל בכל, סכר הרנסנס, הים האדום, סומלילנד, מצרים, ד״ר חיים קורן.
ד״ר בוריס גורליק, מרצה וחוקר נתונים, מתמחה בניתוח רשתות חברתיות וניתוח שיח, ומביא לשיחה את ניסיונו רב השנים כמגיש הפודקאסט ״השבוע במזרח התיכון״.
לחץ כאן לסיכום מורחב של הפרק
הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.
אתיופיה, אריתריאה והמאבק על הים האדום
בפרק זה מתארח ד”ר חיים קורן, חוקר ומרצה באוניברסיטת רייכמן ושגריר ישראל לשעבר במצרים ובדרום סודאן, כדי לדון בסכסוך המתחדש בין אתיופיה לאריתריאה. לדברי ד”ר קורן, מה שנראה כסכסוך מקומי על גישה לים הוא למעשה חלק מרשת סבוכה של אינטרסים אזוריים וגלובליים, המשפיעה על כל קרן אפריקה והמזרח התיכון.
רקע היסטורי ומושג ה־Frenemies
ד”ר חיים קורן פותח בהסבר כי העולם נמצא כיום בתקופה של שינויים דינמיים מהירים, בדומה לתקופות שלאחר מלחמות העולם, שבהן התעצבו גבולות וזהויות חדשות. בהקשר זה, הוא מציין את התבססות המושג frenemies בדיפלומטיה, שילוב של חברים (friends) ואויבים (enemies). המושג מתאר מדינות או גופים שמשתפים פעולה בתחומים מסוימים אך מתחרים זה בזה בתחומים אחרים, ולומדים להכיל את ניגודי האינטרסים.
לדבריו, ההיסטוריה של אתיופיה ואריתריאה מורכבת. אתיופיה היא אימפריה עתיקה, אחת המדינות הבודדות באפריקה שמעולם לא היו תחת שלטון קולוניאלי. לעומתה, אריתריאה נשלטה על־ידי איטליה. הגבולות בין המדינות, ששורטטו בחלקם על־ידי האירופאים, חוצים קבוצות אתניות כמו התיגראים, שחיים משני צדי הגבול.
מהסכם שלום למלחמה מחודשת
ד”ר קורן מסביר כי לאחר שאריתריאה זכתה לעצמאות ב־1992 בהסכמה עם אתיופיה, הפכה אתיופיה, מדינה של כ־120 מיליון תושבים, למדינה ללא מוצא לים. כלכלתה, שהסתמכה על נמל אסאב האריתראי, נפגעה.
עם עלייתו לשלטון, ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד חתם על הסכם שלום היסטורי עם נשיא אריתריאה, איסאייס אפוורקי. ההסכם, שכלל אפשרות לשימוש בנמלי אריתריאה, זיכה את אבי אחמד בפרס נובל לשלום. אולם, שנתיים לאחר מכן, פרצה מלחמה במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה. בתחילה, אריתריאה שיתפה פעולה עם אתיופיה נגד המורדים התיגראים, אך שיתוף הפעולה התפרק והסכסוך בין המדינות התלקח מחדש. לדברי ד”ר קורן, שורש הסכסוך הוא רצונה העז של אתיופיה להבטיח לעצמה מוצא לים, בעוד אריתריאה מסרבת לשינויים בגבולות.
רשת האינטרסים האזורית והגלובלית
הסכסוך, על־פי ד”ר קורן, יצא מזמן מגבולות שתי המדינות.
- מצרים וסכר הרנסאנס: מצרים חוששת מאוד מסכר הרנסאנס שהקימה אתיופיה על הנילוס הכחול. המתיחות באזור פוגעת במשא ומתן על חלוקת המים והחשמל מהסכר. ד”ר קורן מוסיף כי האיום החות’י באזור הים האדום מהווה סיכון תיאורטי גם לסכר, שפגיעה בו עלולה להיות הרסנית עבור מצרים.
- סומליה וסומלילנד: בחיפושיה אחר מוצא לים, אתיופיה חתמה על הסכם עם סומלילנד, חבל ארץ שהתנתק מסומליה, לשימוש בנמל ברברה. מהלך זה הכעיס את סומליה, שרואה בסומלילנד חלק משטחה. מצרים תמכה בסומליה ואף איימה צבאית על אתיופיה.
- מעצמות המפרץ: איחוד האמירויות תומכת באתיופיה ובסומלילנד, כחלק מהאסטרטגיה שלה להשיג שליטה בנמלים באזור. סעודיה, לעומת זאת, נוטה לצדד באריתריאה. המלחמה בתימן מוסיפה למורכבות, שכן האיום החות’י המשותף דוחף את סעודיה והאמירויות לשתף פעולה, למרות האינטרסים המנוגדים שלהן בקרן אפריקה.
- טורקיה וסין: טורקיה, שהשקיעה רבות בסומליה, מתנגדת למהלך האתיופי בסומלילנד. גם סין, משקיעה מרכזית באתיופיה, מתנגדת להכרה בסומלילנד, בין היתר בשל יחסיה הטובים של סומלילנד עם טאיוואן.
מעורבות ישראל והמצב הנוכחי
בתשובה לשאלת בוריס על תפקידה של ישראל, ד”ר קורן מסביר כי ישראל נמצאת במצב עדין. היא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם אתיופיה ועם אריתריאה. הוא מציין כי מצרים נוהגת להאשים את ישראל בתמיכה באתיופיה בסוגיית הסכר, טענה שהוא מגדיר כתעמולה חסרת בסיס. הקשרים של ישראל עם איחוד האמירויות והדיבורים על שיתוף פעולה עם סעודיה בתימן מוסיפים עוד נדבך למורכבות.
לסיכום, ד”ר קורן טוען כי סכסוך שהחל כמאבק מקומי הפך לסוגיה אזורית ובינלאומית, שבה מעורבים שחקנים רבים. לדבריו, לא ניתן להתעלם לאורך זמן מהצורך של מעצמה אזורית כמו אתיופיה במוצא לים, והתעלמות כזו עלולה להוביל למלחמה רחבה יותר. לכן, גורמים רבים, בהם האיחוד האפריקאי והמעצמות, מנסים כעת לתווך בין הצדדים כדי להגיע להסדר חדש.
