אני זוכר את היום הזה היטב. הייתי טירון במשמר הגבול ובדיוק באותו היום קיבלתי הפניה למרפאת שיניים בירושליים. בגלל ההסכמים התחיל בלגאן בכל השטחים ולקחו את כל הטירונים לתגבר את הכוחות בשטח. אותי שכחו במרפאה. אז השלמתי שעות שינה במרפאה, איכשהו הגעתי לבסיס הטירונים בבית חורון, שהיה כמעט ריק מחיילים. לאף אחד לא היה מושג מה לעשות איתי, אז הלכתי לישון באחד האוהלים והתעוררתי יקיצה טבעית בשתים עשרה בצהריים יום למחורת. אחחח איזה זיכרון מתוק!
הפלסטינים, לעומת זאת, לא זוכרים את היום הזה בערגה כמו שלי, אם לשפוט לפי הקריקטורות המתפרסמות לכבוד הארוע. רק חסר להם לכתוב ״פושעי אוסלו לדין״
ויותר ברצינות. בתור מגב״ניק, אני זוכר את ההשתוממות לנוכח גל האופטימיות ששטף את הציבור הישראלי. אני זוכר את השבועות הארוכים של התפרעויות, זריקות אבנים, צעקות ״יטבח אל יהוד״, פיגועים ובמקביל לכל זה, בדיסוננס עצום, ״רוח השלום״ שנשבה בארץ עד לגל הפיגועים של 95 (לפני ואחרי רצח רבין). במרץ 96, כאשר הייתי חובש קרבי במג״ב נאלצתי לאסוף שאריות אדם ממדרכות ירושלים אחרי עוד פיגוע התאבדות של קו 18.
גל האופטימיות נגמר. הציבור הישראלי נטה חזק ימינה (ואני נטיתי שמאלה), והשאר היסטוריה. אני לא יודע מה היה קורה אילו הסכמי אוסלו לא היו נחתמים. אני לא פרשן פוליטי גדול, ויש לי ידע אפסי בגיאופוליטיקה, היסטוריה ותולדות סכסוכים, אבל בראייה סובייקטיבית נראה לי שמצב שני העמים אחרי ההסכמים פחות טוב ממה שהיה לפניהם. נו, לפחות בזה יש קונצזוס בין הישראלים לפלסטינים.
לפי אתר הוויקיפדיה, יש ארבעה עיתונים ערביים שיוצאים לאור מחוץ למזרח התיכון. כולם יוצאים לאור בלונדון! למה דווקא שם? מה יש בבירת בריטניה שכל כך מושך את אנשי התקשורת הערביים? מור שפירא, מזרחנית, חוקרת, קשבת, ומרצה לערבית מדוברת חולקת איתנו את התובנות שלה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
סיפור אנוסי משהד חמק מספרי ההיסטוריה ומהתודעה הישראלית. העיר הפרסית, משהד, שימשה במשך שנים כבירת פרס. היא גם הייתה ביתה של קהילה יהודית משגשגת. במרץ 1839 פרצה עלילת דם קלאסית שגררה פרעות רצחניות, אשר בסופן נאלצו יהודי העיר לבחור בין התאסלמות למראית עין למוות.
עידית בר, חוקרת החברה והתרברות הערבית, חולקת איתנו את הסיפור המשפחתי שלה, דרכו נלמד על סיפור אנוסי משהד.
על פי ד״ר רונית מרזן, חוקרת החברה הפלסטינית, הדור הצעיר של הפלסטינים גדל עם שלושה אבות מטאפוריים ובפועל לא שייך לאף אחד. כתוצאה מכך, בני הדור הצעיר מתוסכלים ונמצאים במצוקה נפשית. מיהם האבות האלה? לאן פני הדור הצעיר מועדות והאם המצב הזה מסוכן לישראל (ספויילר: כן). שיחה מעניינת ופסימית למדי, אך חשובה מאוד.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
האבן השחורה באיסלאם, אליה מכוונים כל המוסלמים את תפילותיהם, אליה עולים לרגל, ועל תפקידה המדוייק מתווכחים השיעים והסונים. ד״ר ירון פרידמן מספר על תפדיקה של האבן השחורה באיסלאם ומספר את תולדותיה.
״המשחק הגדול״, למי שלא מכיר, הוא הסכת גיאופוליטי מעולה בעריכתו והגשתו של ניצן דוד פוקס. במקביל להסכת, ״המשחק הגדול״ הוא גם אתר עם ניתוחי עומק רבים. חלק מהנתונים, מלווים בגרפים. הגרפים של ניצן טובים, אבל יכולים להיות טובים יותר. וכאן החלטתי לא להעביר ביקורת סתם כך, אלא להציע אלטרנטיבה.
מה הבעיות של הגרף הזה? לא הרקע הכחול – זה חלק ממיתוג האתר ובזה אנחנו לא נגע. הבעיה הגדולה ביותר היא שנדרש מאיתנו להשוות מגמות של ארבעה קווים שונים באמצעות מקרא. הדבר לא כל כך פשוט. בצבעים של הקווים אין שום סדר מובנה ולכן הצופה נאלץ לדלג בין המקרא לקווים מספר רב של פעמים כדי לקבל את התמונה המלאה. למעשה, הצופה בונה ומשנן טבלת המרה לא טריוויאלית בראשו. תחזוקה של טבלה כזאת היא עבודה קשה.
צופה שעובד קשה הוא צופה שדעתו מוסחת והוא עובר למקום אחר. וזאת הבעיה הדחופה ביותר שצריך לטפל בה. איך? אפשרות אחת היא לשים תווית על כל קו. במקרה שלנו המהלך יהיה מאתגר טיפה כי חלק מהקווים קרובים אחד לשני, אבל זאת בהחלט אפשרות ועוד מעט נחזור אליה. אפשרות נוספת היא להכניס סדר מובנה לצבעים באמצעות בחירת צבע בודד ושינוי הדרגתי של הבהירות או דרגת הרוויון שלו (הסטורציה).
אבל בעודי שוקל איך לפתור את הבעייה של טבלת ההמרה אני מבין שיש בעיה יותר חשובה. אני מסתכל על הגרף ומתחיל לנחש מה המחבר רצה להגיד. אני נאלץ לעבוד קשה וכמו שכבר אמרנו, צופה שעובד קשה עובר הלאה. לכן, פניתי לניצן דוד פוקס וביקשתי ממנו להגיד מה הנקודה המרכזית של הגרף. התשובה הייתה ״2021 היא שנת שיא בהגירה לא חוקית״. כמה פשוט, ככה קל! אז בואו נראה את זה! שמתם לב, פתאום מדובר לא בארבעה קווים שצריך להשוות אלא בשתי קבוצות של קווים? מצד אחד יש את 2021 ומצד שני את השנים שקדמו לה. לכן, אפשר לצבוע את השנה ה־״מיוחדת״ בצבע אחד בולט ואת השנים ה־״אחרות״ בצבע אחר, דהוי, ונקבל שתי קבוצות. עוד אפשרות היא להשתמש בגוון אחד ולשנות את רמת רוויה (saturation) של הצבע. ככה נקבל סדר מובנה של צבעים שיפתור אותנו מהצורך לדלג בין המקרא לגרף.
על הדרך אני פותר בעיה קטנה נוספת והיא סדר ״הפוך״ של שנים במקרא בגרף המקורי. גם נפרדתי מה־״צל״ של הקווים, הוא לא משרת שום מטרה ולכן מיותר. ככה קיבלנו את הגרף השני.
שמתם לב לכותרת? איזה יופי! לכותרת יש שני תפקידים. היא גם מסבירה לצופה מה אתם רוצים להגיד וגם מכריחה אתכם לראות את הגרף בצורה ביקורתית ולוודא שמה שאתם אומרים ומה שאתם מראים – חד הם. (כתבתי על זה רבות וגם עשיתי מצגת בנושא [לינק] [לינק]). אז אני מסתכל על הכותרת ומבין שהיא לא תואמת את הגרף. הכותרת מדברת על כמות כללית של מהגרים והגרף מראה את כמות המהגרים החודשית, הקצב. לכן, יש לנו כאן שתי אפשרויות. אחת, לדבר על מאי 2021 כעל חודש שיא, או לחלופין, להראות את מספר המהגרים המצטבר.
אני שוב מסתכל על הגרף והכותרת ומבין שהכותרת לא מדויקת, 2021 עדיין לא עברה את 2021. אני לא אוהב להיות לא מדויק לכן אשנה את הכותרת מעט ואגיד ששנת 2021 מסתמנת כשנת שיא. זה פחות חזק, אבל יותר נכון. בנוסף, אני הולך להיפטר מהמקרא המעצבן ולשים תוויות על הקווים עצמם. אני גם אקטין את כמות השנתות על הציר האנכי ואגדיל את הפונט, אדגיש עוד קצת את שנת 2021 והנה התוצאה הסופית
לסיכום
אז מה היה לנו כאן? גרף שחייב את הצופה לשנן טבלת התאמה בין צבע הקו לשנה ואילץ אותו לנחש את כוונת המחבר. מה קיבלנו? גרף נקי יותר, אם מסקנה ברורה. במקום צבעים בודדים חסרי משמעות פנימית, קיבלנו חלוקה ברורה לשתי קבוצות: קבוצת עניין (שנת 2021) וקבוצת ייחוס (שנים אחרות) והקלנו על הצופה עוד קצת על ידי וויתור על המקרא והעברת התוויות צמוד לקו. טיפלנו גם בקריאוּת (readability) על ידי הגדלת הפונט, הקטנת כמות השנתות והורדת אפקט הצל).
למרות שמצרים ואתיופיה לא חולקות גבול משותף, מתפתח בין שתי המדינות עימות חזיתי על רקע בניית ״סכר הרנסאנס האתיופי הגדול״. ניצן דוד פוקס, אנליסט גיאופוליטי מן ההסכת ״המשחק הגדול״ סוקר את שורשי העימות בין שתי המדינות, מצייר את מפת הכוחות ומפת האינטרסים של הצדדים המעורבים. לבסוף הוא אף מסתכן בתחזית. אתר ההסכת ״המשחק הגדול״: http://greatgame.blog/
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
שפות יהודיות־ערביות שימשו את היהודים שחיו בארצות ערב לתקשורת יום־יומית וגם לכתיבת ספרי דת, הגות ומוסר. בפרק הזה פרופ׳ אהרן ממן מספר לנו על השפות האלה, על עברן ונותן תחזית לגבי עתידן.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
