במה עדיף להתמחות כמהנדס תוכנה – פיתוח ווב וענן, סייבר או IoT – במידה ושלושתם מעניינים אותך באותה המידה?
שאלה מעניינית. אני מניח ששואל השאלה מנסה לנחש איזה מהתחומים האלה יהיה יותר מצליח לאורך זמן. הטענה שלי שאי אפשר לדעת. ולכן, במקום להשקיע מאמץ כדי לזהות מגמות בשוק הנדסת התוכנה, תשקיע את הזמן בדברים חשובים יותר ותנסה להנות כמה שיותר.
אם כל התחומים האלה מעניינים באותה מידע, לך למקום עם תנאים יותר טובים. אם אתה מחפש יציבות לך לחברה שנראית יותר יציבה, אם אתה מחפש אקשן לך לחברה קטנה ודינמית. מה בדיוק תעשה שם – פחות משנה, העיקר שנתהנה ותרויח כסף.
למה זה לא משנה? כי אין לך מושג מה השוק יירצה בעוד חמש שנים, וודאי לא עוד עשר שנים. קו אותי לדוגמה. בשנת 2007 סיימתי דוקטורט בכימיה חישובית. באותה שנה רק חברה אחת בארץ עסקה בכימיה חישובית. האם הייתי יכול לנחש שתוך עשר שנים אהיה בעל נסיון בcyber security, machine learning, social network analysis? ממש ממש לא. אפילו לא הכרתי את המונחים האלה. בעוד עשר שנים מהיום תחומים חדשים יקומו, תחומים ישנים יעלמו, תחומים ישנים אחרים שכבר נעלמו יוולדו מחדש בכובע אחר.
מה כן משנה? תשמור על המקצועיות, תלמד דברים חדשים, תשקיע בכישורי תקשורת (מצגות, דוחות, בלוגים) ותקווה לכך שהעולם לא יחזור לתקופת האבן.
"המדע״ לא יכול לתת תשובה לשאלה ״למה?״ זאת אומרת, לפעמים כן, אבל לכל תשובה כזאת תהיה שאלת המשך ״למה״. ומתישהו נגיע למבוי סתום. ואז נכנת הדת ומספרת לנו שזה חלק מהתוכנית האלוהית ושאלוהים הוא התשובה ל״למה״. שהוא-הוא הroot cause. את ההסבר האחרון אני לא מקבל ובסוף אני מעדיף לענות ״ככה!״.
לדוגמה: למה אנשים חולים? בגלל וירוס קורונה. למה הוא גורם למחלה? כי הוא מדביק תאים? למה הוא מדביק תאים? כי זה מה שהוא עושה (הסבר מולקולרי מפורט)? למה זה מה שהוא עושה? כי זה מה שמידע הגנטי שלו מכתיב (הסבר עוד יותר מפורט)? למה זה קורה? זאת ההתפתחות (הסבר אבולוציונלי מפורט)? למה ההתפתחות קרתה כמו שהיא קרתה…?
ואז כשמגיעים לסוף ולא יודעים מה לענות, באים אחינו הדתיים ואומרים: אה-הא! הקדוש ברוך הוא גרם לזה. ואז אני שואל ״למה״ והתשובה בסוף תגיע בצורת ״כי נסתרות דרכי האל״. ובעיניי זאת דרך ארוכה יותר להגיד ״ככה״. אז בעיניי ה״ככה״ הזה לא מצדיק את האימוץ של האמונה הדתית.
שאלה מעניינית. אני מניח ששואל השאלה מנסה לנחש איזה מהתחומים האלה יהיה יותר מצליח לאורך זמן. הטענה שלי שאי אפשר לדעת. ולכן, במקום להשקיע מאמץ כדי לזהות מגמות בשוק הנדסת התוכנה, תשקיע את הזמן בדברים חשובים יותר ותנסה להנות כמה שיותר.
אם כל התחומים האלה מעניינים באותה מידע, לך למקום עם תנאים יותר טובים. אם אתה מחפש יציבות לך לחברה שנראית יותר יציבה, אם אתה מחפש אקשן לך לחברה קטנה ודינמית. מה בדיוק תעשה שם – פחות משנה, העיקר שנתהנה ותרויח כסף.
למה זה לא משנה? כי אין לך מושג מה השוק יירצה בעוד חמש שנים, וודאי לא עוד עשר שנים. קו אותי לדוגמה. בשנת 2007 סיימתי דוקטורט בכימיה חישובית. באותה שנה רק חברה אחת בארץ עסקה בכימיה חישובית. האם הייתי יכול לנחש שתוך עשר שנים אהיה בעל נסיון בcyber security, machine learning, social network analysis? ממש ממש לא. אפילו לא הכרתי את המונחים האלה. בעוד עשר שנים מהיום תחומים חדשים יקומו, תחומים ישנים יעלמו, תחומים ישנים אחרים שכבר נעלמו יוולדו מחדש בכובע אחר.
מה כן משנה? תשמור על המקצועיות, תלמד דברים חדשים, תשקיע בכישורי תקשורת (מצגות, דוחות, בלוגים) ותקווה לכך שהעולם לא יחזור לתקופת האבן.
רוצים לדעת איך להפוך למומחה פייתוך תוך 42 שעות? אגיד לכם איך. אין דרך. אני לא מכיר שום תחום דעת או מיומנות בה ניתן להפוך ל־״מומחה״ או ״מקצועי״ תוך 42 שעות. גם לא 42 ימים. אולי 42 שבועות וגם אז – אם זה מה שאתם עושים רוב הזמן. אל תאמינו למודעות כאלה
לכבוד הוא לי להיות חלק קבוצת מומחים שמונתה מטעם הועדה לתמיכה בעברית בממשקי מחשב במכון התקנים הישראלי. הועדה מנוהלת על ידי גלעד אלמוסנינו והיא מטפלת בהבטים שונים של תמיכה בעברית בממשקי מחשב. החלק שלי בוועדה קשור למחקשר שעשיתי שבודק איך דוברי העברית והערבית שונים מיתר העולם בכל מה שקשור בהבנת גרפים.
לא מזמן קיבלתי שאלה במייל ממישהו שמתלבט האם ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה. במהלך חילופי המיילים, האדם הבין שהוא לא כל כך מבין מה זה בכלל הנדסת ביוטכנולוגיה ומה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה. למה אני מספר את זה? לא כדי לצחוק עליו, אלא כי זה הזכיר לי איך פעם ניגשתי לראש חוג באוניברסיטה העברית ואמרתי לו שאני רוצה לעשות דוקטורט בביאואינפורמטיקה (זה היה התחום באותן השנים). אותו ראש החוג חייך ואמר ״כולם היום רוצים ללמוד ביואינפורמטיקה. אתה יכול להגיד לי מה זה?״ מי שלא הצלחתי, הוא הציע לי ללכת ולעשות שיעורי בית וכך עשיתי.
בחזרה ללימודי הנדסת ביוטכנולוגיה. אני מביא כאן את עקרי ההתכתבות עם אותו הבחור, אבל שימו לב שיש מצב שאני לא כל כך יודע מה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה, אז קחו את העצות שלי בערבון מוגבל. מצד שני, אם אתם רוצים לשמוע את דעתי על הקריירה שלכם, מוזמנים לכתוב לי למייל. אני מבטיח לענות. boris@gorelik.net
הי בוריס, אני חושב על הנדסת ביוטכנולוגיה. מהפודקסט של ליאור פרנקל נתתי לעצמי להסיק שאתה מכיר ברמה מסויימת את התעשייה בתחום? אשמח מאוד לשמוע האם זו תעשייה פורחת פה בארץ. ובעיקר, האם אפשר לאחר התואר להשתלב בעבודות מעניינות, ומה השכר.
תמונה יפה לא קשורה לכלום Photo by Josh Sorenson on Pexels.com
הי xxx.
כשהקלטתי את הפודקאסט ההוא, כף רגלי לא דרכה בחברת ביוטק במשך 6-7 שנים. כל החברות הביוטכנולוגיות בהן עבדתי או ששמעתי עליהן עד אז היו הפסדיות והתקיימו מכספי משקיעים. הבעיה עם ביוטק היא שהתעשיה הזאת מאוד יקרה והכל קורה בה לאט בגלל המורכבות והרגולציה. מצב זה גורר חוסר בטחון תעסוקתי. בשתי החברות בהן עבדתי היו תקופות בהן מחכים לסוף רבעון כדי לדעת עם יש עוד סבב גיוס. אם לא – כולם הולכים הביתה. באותה התקופה (סוף שנות ה־200, תחילת שנות ה־2010) חברות היו נסגרות חדשות לבקרים. פעם קרה שהתראיינתי בחברה, שבוע אחרי זה התקשרתי לשאול מה קורה רק כדי לשמוע שמי שראיין אותי פוטר בגלל קיצוצים. בחברה בה אחרת לקחו ביואינפורמטיקאית חדשה וחודש וחצי אחרי זה החליטו על צימצומים ופיטרו אותה. זאת הייתה התמונה הכללית.
מאז הפודקאסט התפתרטי והתחלתי לעבוד כפרילנסר. אולי בגלל קשרי העבר שלי, אולי בגלל סיבות אחרות, אבל בחצי השנה האחרונה הכרתי די הרבה חברות ביוטק או כאלה שיושבות על תפר בין ה־״טק״ ל־״ביוטק״. חלק מהן עדיין חי מכספי המשקיעים אבל חלק אחר די מרוויח. עכשיו, עם הקורונה, יש מצב שחלק מההשקעות יזרמו לתעשיה הזאת, אבל כמה זמן זה יחזיק מעמד – קשה לדעת.
אז מה אני בא להגיד?
האם התעשיה הזאת פורחת עכשיו – עושה רושם שכן. אם זה ימשיך לאורך זמן – אין לי מושג אבל לא הייתי מהמר את כל כספי על זה.
האם אפשר להשתלב אחרי הלימודים? עולם ההנדסה שונה מעולם המחקר. בעולם המחקר בארץ, בלי תואר שני, אין בכלל מה להתקרב לחברות ביוטק. וגם אז, יש העדפה חזקה מאוד לדוקטורט. אני לא מהנדס. הכרתי מהנדסים שעבדו ונהנו כמהנדסי מכשירים גם עם תואר ראשון, אבל קשה לי להשליך מזה על השוק הכללי.
מצד שני, מהנדס טוב הוא מהנדס טוב. אני מכיר לפחות מהנדס ביוטכנולוגיה אחד שעבד בחברת אפלייד מטריאלס ואני מאמין שיש כמוהו רבים מאוד. כך שאם העולם הזה מעניין אותך, אתה יכול להחליט שאתה לומד את זה. אני ממליץ שבזמן הלימודים תנסה לקבל ידע גם בתחומי ההנדסה הרחבים יותר כדי לפזר סיכונים.
לגבי השכר – אני לא מכיר את השוק של היום, יש חברות שעושות סקרי שכר ומפרסמות אותם (גוגל ״סכר שכר״).
מקווה שזה עוזר. אם יש לך עוד שאלות – אל תתבייש לשאול. אבל תזכור שדעתי זאת דעתי והחיים שלך הם החיים שלך. אל תקבל החלטות הרות גורל רק על סמך דעתי 🙂
[בשלב הזה החלפנו כמה מיילים שמבהירים מה זה בעצם מהנסד ביוטכנולוגיה ואז הגיע המייל הבא[
פתאום זה נשמע לי עבודה לא מעניינת, התעסקות במכשור. ע"פ הניסיון שלך, המשרות והעבודה של מהנדס ביוטכנולוגיה נתפסים מעניינים, מאתגרים? נחשבים?
תלוי מאוד באנשים ובמה הם עושים. החלפת פילטרים במכונת הנשמה, בניית חללית, ופיתוח זרוע אוטונומית שמבצעת ניתוחים – כל זה ״התעסקות במכשור״. אני מכיר שני אנשים שעובדים כמהנדסי מכשור ביוטכנולוגי ונראה שהם מאוד נהנים. מכיר גם מהנדסת ביוטכנולוגיה שכל כך לא אהבה את זה שעברה הסבה, הפכה למרכזת פרוייקטים חינוכיים ומנחת קבוצות הורים.
וגם: אני למדתי רוקחות. כבר בשנה השניה של התואר הראשון הבנתי שהעבודה היומיומית של רוקח לא בשבילי (אני מאוד עדין כאן). אבל המשכתי והגעתי לאן שהגעתי. מה אני בא להגיד? במאה העשרים ואחת מה שאתה לומד לא מכתיב את מה שתעשה בהמשך. התואר באוניברסיטה הוא רק התחלה של מסע ארוך ולך תדע איך העולם ייראה בעוד 5, 10, 20 שנה.
אם אתם רוצים לשמוע את דעתי על הקריירה שלכם, מוזמנים לכתוב לי למייל. אני מבטיח לענות. boris@gorelik.net
למילה גרף יש לפחות שתי משמעויות. האחת: תרשים, ציור, איור. השניה: מבנה מתמטי שמתאר קשרים בין יישויות שונות. מי חבר של מי בפייסבוק? גרף. קשרי מסחר בין מדינות? גרף. מרכיבים משותפים במתכונים? גרף. מילה נרדפת לגרפים מהסוג הזה היא רשת.
מה שיפה בגרפים של גרפים (חחחח, יעני: תרשימים שמתארים רשתות) זה שהם יפים. מאוד יפים. כמעט מהפנטים. יש הרבה דרכים לייצג רשתות בצורת תרשים. אחת מהן נקראה תרשים מיתר – chord diagram. תרשימי מיתר ממש ממש יפים – צבעוניים וחלקים. אמה מה? הבעיה אתם שלפעמים הם ממש חסרי משמעות.
הנה דוגמה לתרשים מיתרים מעניין (לקוח מכאן). התרשים מתאר דפוסי הגירה בין האזורים השונים בעולם. מועיל, משכיל, מחכים.
והנה דוגמה נוספת של תרשים מיתרים (לקוח מכאן). ומה אנחנו רואים כאן? שהכל קשור להכל? אוקיי. זאת גם תובנה, אבל תסכימו איתי שזאת לא תובנה מחכימה במיוחד.
עכשיו, יש לנו בעיה. לפעמים יש לנו מסמך ארוך ומיגע. חשוב מאוד לשמור על הקורא שלא יברח לחלון אחר. מה עושים? מה שעושים משחר ההסטוריה של הספרים: מוסיפים איורים ש״מקלילים״ (עושים יותר קל) את המסמך. את האמת, זה ממש לא משנה אם נשים תמונה של גור חמוד או תרשים מיתרים – התוצאה תהיה זהה. מצד שני, קשה לשים תמונה של גור בפרסומת של בית השקעות או בדו״ח טכני, אז שמים תרשים יפה. כל עוד עורך התרשים מודע לחוסר התועלת של התרשים, או משתמש בו כתחילת הדיון, הכל טוב. מה שחשוב לזכור שתרשים כזה לא יכול להיות ה־תרשים של הדיון. לא יכול.
איך הכלבלב הזה קשור לדיון? הוא לא, אבל מה רציתם? עוד תרשים מיתרים?
(אני מודה ליגאל רם, צייר ויוצר, על האישור להשתמש בגור החמוד הזה. עוד עבודות של יגאל כאן)
שמתם לב לניגוד בין משמעות המילה ״קדום״ ו־״קדימה״ ו־״קידמה״. בין ״אחרון״ ו־״אחורי״. הסיבה לכך שאבותינו התיחסו לעתיד כאילו נמצא מאחורינו (נסתר מהעין) והעבר לפנינוט (מול העיניים). לא ברור לי מתי הסמנטיקה השתנתה.
מי שהיה חברי לצוות ונשאר חבר טוב מתאר את מה שהוא רואה ליד הבית שלו באטלנטה.
דר׳ צ׳ארלס ארל נולד למשפחה שחורה בשנות השישים בדרום המופרד של ארצות הברית. מדובר באדם שליו ושקול שרוב הזמן מחייך חיוך רחב. גם כאשר הוא מספר דברים עצובים מאוד.
אני קורא את מה שהוא כותב, מדמיין את החיוך העצוב שלו ונעצב גם.
When they ask you why Atlanta was burning last night, tell them it was an uprising. If you want a quick answer, you can quote the economist Thomas Piketty Every human society must justify its inequalities: unless reasons for them are found, the whole political and social edifice stands in danger of collapse. Capital and […]
