אסד נפל, מה במקומו?

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

שנה לנפילת משטר אסד: הדרוזים בסוריה בסכנה קיומית

הפרק מארח את חליפה חליפה, יוצר הפודקאסט וערוץ היוטיוב “מרד החליפים”, לשיחה על המצב בסוריה שנה לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד. השיחה מתמקדת בסכנה הקיומית המרחפת מעל העדה הדרוזית בחבל הבשן (סווידא), עליית שלטונו של אבו מוחמד אל-ג’ולאני, וההזדמנויות והסכנות לישראל.

סוריה שאחרי אסד

לדברי חליפה חליפה, סוריה חדלה מלהתקיים כמדינה מתפקדת והפכה לאוסף אזורים גיאוגרפיים הנשלטים על־ידי שבטים, ארגוני טרור וכנופיות. מלחמת האזרחים, שנמשכה כמעט 15 שנה, יצרה דור שלם שגדל לתוך מציאות של מלחמת כל בכל ושינויים דמוגרפיים קיצוניים. בתוך הכאוס הזה, הדרוזים בהר הבשן ניסו לשמור על בידוד יחסי ולא לקחת חלק במלחמה, אך שילמו על כך מחיר כבד. לדבריו, כל הארגונים הלוחמים, ובהם ג’בהת אל-נוסרה, אל-קאעידה, דאעש, חיזבאללה, איראן והמשטר הסורי עצמו, הפכו את הדרוזים למטרה ולמקור הכנסה באמצעות חטיפות לשם כופר.

שלטון ג’ולאני, “עזה על סטרואידים”

חליפה חליפה טוען כי למרות שלמנהיג החדש, אל-ג’ולאני, יש לגיטימציה מחלקים גדולים באוכלוסייה והוא מנסה להציג חזות מתונה כלפי המערב, עמוד השדרה האידאולוגי של שלטונו נותר אסלאמיסטי קיצוני. הבסיס שלו, לדבריו, עדיין דוגל בהיגיון של “או שתתאסלם או שנהרוג אותך” ושואף להקים ח’ליפות. הוא מתאר את המדינה החדשה שמתהווה כ”עזה על סטרואידים”: שטח עצום של 185 אלף קמ”ר (לעומת 365 קמ”ר ברצועת עזה), עם יציאה לים, גישה לכסף סעודי וקטארי, וגיבוי מודיעיני טורקי.

הטבח בדרוזים והסכנה הקיומית

חליפה מזכיר את הטבח שביצעו דאעש ושבטים בדואים בעלי בריתם בדרוזים בשנת 2018. הוא מוסר כי בטבח היו קרוב ל-4,000 קורבנות, בהם יותר מ-500 גברים שהוצאו להורג ומעל 120 נשים שנחטפו כשפחות מין. הוא מדגיש כי ביחס לאוכלוסייה הדרוזית בסוריה, המונה פחות ממיליון איש, מדובר במכה אדירה, קשה יותר מהשבעה באוקטובר ביחס לאוכלוסיית ישראל. לדבריו, במקביל לטבח, צוותי ארכיאולוגיה טורקיים נכנסו לשטח כדי לשדוד עתיקות ולטשטש את ההיסטוריה המקומית, ובמיוחד את הקשר ההיסטורי בין יהודים לדרוזים. כיום, 32 כפרים דרוזיים עדיין כבושים וישנם יותר מ-200 אלף עקורים בסווידא, ללא כלכלה, חינוך או עתיד. קרש ההצלה היחיד שלהם, לטענתו, הוא ישראל, שהתערבותה מנעה טבח גדול עוד יותר.

האם ג’ולאני יכול להתמתן?

בוריס שואל אם יש סיכוי שג’ולאני יבחר במודל מתון יותר, דוגמת טורקיה של ארדואן, ויאפשר קיום של מיעוטים. חליפה חליפה מביע ספקנות עמוקה. הוא טוען שהדינמיקה של האסלאם הפוליטי תמיד גוררת את המנהיג לעמדות קיצוניות יותר, מכיוון שתמיד יהיה מישהו קיצוני ממנו שיטען שהוא “לא מספיק מוסלמי”. הוא מביא כדוגמה את חמאס, שעלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות והוביל את עזה להתדרדרות מתמדת. לדבריו, הסיסמאות שנשמעו במצעדים צבאיים בסוריה לאחרונה, כמו “ח’ייבר ח’ייבר יא יהוד”, מוכיחות שהכיוון נותר קיצוני ומסוכן לישראל.

חזון לחבל הבשן: מדינת חיץ דרוזית

חליפה מציע פתרון אפשרי למצב, הכולל חילופי אוכלוסיות. על־פי חזונו, השבטים הסונים מאזור דרעא והבשן, שהשתתפו בטבח, יקבלו פיצוי ויעברו לאזור דמשק. במקומם, הדרוזים המתגוררים בדמשק, החיים כמיעוט מפוזר ומאוים, יעברו לחבל הבשן. מהלך כזה ייצור רצף טריטוריאלי דרוזי הומוגני. הוא סבור שניתן לממן זאת בעזרת סעודיה, כחלק מעסקה כוללת שתכלול נורמליזציה ומתן גישה לסעודים לטכנולוגיה ישראלית. חבל הבשן הפורה, בעזרת ידע וטכנולוגיה מישראל, יוכל להפוך ל”אסם התבואה של המזרח התיכון” וליצור אזור חיץ יציב ומשגשג בין ישראל לסוריה.

הברית היהודית-דרוזית

חליפה מדגיש את חשיבותה של הברית בין יהודים לדרוזים. הוא מציין כי מנהיגם הרוחני של הדרוזים בסוריה, השיח’ חכמת אל-היג’רי, התנה את שותפותם בסוריה עתידית בכך שהיא תהיה מדינה חילונית, ליברלית ודמוקרטית, עמדה מהפכנית בעולם הערבי. הוא מוסיף כי בזמן הטבח, התערבותה של ישראל באה לאחר קריאתו של המנהיג הרוחני של הדרוזים בישראל, השיח’ מואפק טריף. לדבריו, עובדה זו מראה כי קולה של ההנהגה הדרוזית בישראל היה חזק יותר מהנחיות הממשל האמריקאי, שנשבה בקסמיו של ג’ולאני. חליפה קורא לישראל לזנוח את “המנטליות הגלותית”, להכיר בכוחה כמעצמה אזורית ולגבש חזון אסטרטגי ארוך טווח, שהדרוזים יכולים להיות שותפים מרכזיים בו.