מי מגן על משטר האייטולות?

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

מדוע סעודיה חוששת מנפילת המשטר באיראן?

בפרק זה מתארח ד”ר ירון פרידמן כדי לדון בעמדתה המפתיעה של ערב הסעודית כלפי ההפגנות באיראן. לדבריו, בניגוד לציפיות, נראה שהסעודים פועלים כדי למנוע את נפילת משטר האייתוללות, וזאת ממספר סיבות אסטרטגיות, כלכליות ואידאולוגיות.

העמדה הסעודית המפתיעה

לדברי ד”ר ירון פרידמן, על־פי מקורות שונים, ערב הסעודית היא זו שלוחצת על ארצות הברית להימנע מתקיפה באיראן או מכל פעולה שתביא להפלת המשטר. עמדה זו נראית תמוהה, במיוחד על רקע העוינות העמוקה וארוכת השנים בין שתי המדינות.

שורשי העוינות בין סעודיה לאיראן

ד”ר פרידמן מסביר שהיריבות בין סעודיה לאיראן מתקיימת בכמה מישורים. במישור הכלכלי, שתי המדינות הן מעצמות נפט המתחרות על השליטה בשווקים. במישור הפוליטי, שתיהן שואפות להגמוניה אזורית. הוא מדגיש שלא רק איראן מנסה להשתלט על המזרח התיכון, אלא גם סעודיה, שפועלת בדרכים כלכליות וצבאיות, כפי שניתן לראות במעורבותה בתימן. המישור החריף ביותר הוא הדתי. סעודיה מייצגת את הזרם הווהאבי הקיצוני, הרואה בשיעה כפירה. עוינות זו נטועה עמוק בהיסטוריה ומתבססת על תפיסות של הוגים כמו אבן תיימיה, שאומצו על־ידי מייסדי הממלכה הסעודית. השיעים, מצדם, רואים בווהאבים את אבות הטרור הסוני ואת מי שגזלו את השליטה במקומות הקדושים לאסלאם.

ארבע הסיבות לשינוי הכיוון הסעודי

ד”ר פרידמן מציג ארבע סיבות מרכזיות לכך שסעודיה מעדיפה כעת את הישרדות המשטר האיראני:

1. כישלון המדיניות הלוחמנית: הקו התוקפני שהוביל יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שהתבטא במלחמה בתימן, נכשל. המלחמה לא הביאה להכרעה, הקואליציה הערבית התפרקה, והתדמית הבינלאומית של סעודיה נפגעה. המתקפה על מתקני הנפט של ארמקו ב־2019 הוכיחה את פגיעותה של הממלכה. בעקבות זאת, בשנת 2023 החליטה סעודיה לשנות כיוון, ובהשראת מדינות כמו איחוד האמירויות וקטר, היא פנתה לפיוס עם איראן. הפיוס הוביל לרגיעה בגבול עם תימן ואיפשר לסעודים להתמקד בכלכלה.
2. איומים איראניים: פרידמן מעריך שאיראן העבירה מסר ברור למדינות המפרץ, מעין איום בנוסח “תמות נפשי עם פלשתים”. לפי תרחיש זה, אם המשטר האיראני יעמוד בסכנת קריסה, הוא יתקוף את שכנותיו, יפגע במתקני הנפט שלהן ויגרור את האזור כולו לכאוס. איום זה מפעיל לחץ על מדינות המפרץ לשכנע את ארצות הברית להימנע מפעולה נחרצת.
3. החשש מחזרת איראן של השאה: הסעודים חוששים מנפילת המשטר הנוכחי ועלייתה של איראן חזקה, חילונית ובעלת ברית של המערב, בדומה לאיראן שלפני המהפכה. איראן כזו, משוחררת מסנקציות, תהפוך למעצמה כלכלית וצבאית שתאפיל על סעודיה ותדחק אותה למעמד משני באזור.
4. אפקט הדומינו הדמוקרטי: פרידמן טוען שהאביב הערבי של 2011 הושפע מההפגנות באיראן ב־2009. עלייתה של דמוקרטיה באיראן עלולה לייצא רעיונות של זכויות אדם וחופש פוליטי למדינות המפרץ האוטוקרטיות, וליצור לחץ פנימי לשינוי משטרי. מבחינת המונרכיות במפרץ, איום הדמוקרטיזציה חמור לא פחות מאיום צבאי.

הישרדות שווה ניצחון

לדברי ד”ר פרידמן, אם המשטר האיראני ישרוד את גל המחאות הנוכחי, הוא יתחזק מאוד. במזרח התיכון, הישרדות נתפסת כניצחון. משטר ששרד יחוש ביטחון לדכא את מתנגדיו באכזריות רבה יותר. פרידמן צופה שהאיראנים יחזרו לשולחן המשא ומתן על הגרעין רק כדי לקנות זמן, להפשיר כספים ולהמשיך לפתח בחשאי נשק גרעיני. מטרתם, לדבריו, היא להפוך לצפון קוריאה, מדינה בעלת נשק גרעיני שאיש אינו יכול לתקוף, ובכך להבטיח את שרידות המשטר לנצח. הוא מוסיף כי האיום האיראני להשמיד את ישראל הוא אמיתי ואינו רק סיסמה.

מבט לעתיד

פרידמן מסכם כי נפילת המשטר באיראן היא אינטרס אמריקאי וישראלי, שכן היא תגרום להתמוטטות “ציר הרשע” והמיליציות הנתמכות על־ידי טהראן. עם זאת, הוא מזהיר מפני ציר כוח חדש שמתגבש סביב טורקיה וקטר, המזוהה עם האחים המוסלמים, שעשוי להפוך לאיום הבא באזור.