האם שנת 2026 תביא עמה את קץ שלטון האייתוללות באיראן? מי ינצח בקרב הירושה על הנהגת חמאס ביום שאחרי? האם אנחנו בדרך למלחמה כוללת בלבנון ושינוי גבולות דרמטי בתימן? ד”ר ירון פרידמן ובוריס גורליק מנתחים את התמורות הדרמטיות של פתיחת 2026 בפרק שסוקר את היחלשות הציר האיראני והשלכותיה על חיזבאללה וחמאס, את המאבק הסעודי-אמירתי על השליטה במפרץ ואת המשבר העמוק של תנועת האחים המוסלמים. מחיסול סחר הסמים בירדן ועד לאפשרות של פלישה קרקעית ללבנון, המזרח התיכון משנה את פניו אל מול עינינו בתהליכים מרתקים המעצבים מחדש את האזור כולו.
על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, חמאס, חיזבאללה, סעודיה, איחוד האמירויות, תימן, סוריה, האחים המוסלמים, ירדן.
לחץ כאן לסיכום מורחב של הפרק
הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.
תחזית גיאופוליטית לשנת 2026
בפרק זה מתארח ד”ר ירון פרידמן לשיחה עם בוריס גורליק על התחזית הגיאופוליטית לשנת 2026. השניים דנים בהתפתחויות הצפויות בכמה חזיתות מרכזיות במזרח התיכון, מהזירה הפלסטינית ועד למאבקי הכוח במפרץ, על רקע אי־היציבות באיראן והשפעותיה האפשריות על האזור כולו.
המצב בזירה הפלסטינית
לדברי ד”ר פרידמן, ארגון חמאס נמצא במצב של קיפאון, בין השאר בשל המאבק על ההנהגה. קיימת יריבות בין ח’אלד משעל, המזוהה עם ציר האחים המוסלמים וקטר, לבין ח’ליל אל־חיה, המקורב לציר האיראני. ד”ר פרידמן מסביר כי התמוטטות אפשרית של המשטר באיראן עשויה לחזק את מעמדו של משעל. במקביל, המשא ומתן לשחרור החטופים בעזה תקוע. ישראל דורשת את פירוק חמאס מנשקו כתנאי לנסיגה, בעוד חמאס דורש נסיגה ישראלית. הקיפאון הזה, טוען פרידמן, עשוי לאלץ את ישראל לצאת למבצע צבאי נוסף ברצועה כדי לחסל את שלטון חמאס.
לבנון, סוריה והאחים המוסלמים
המצב בלבנון, לפי ד”ר פרידמן, דומה למצב בעזה. גם שם ישנו קיפאון, מכיוון שחזבאללה אינו מוכן להתפרק מנשקו. הוא מציין כי פרשנים ערבים מעריכים שישראל עשויה לפתוח במלחמה ואף בפלישה קרקעית ללבנון לאחר החורף. עם זאת, נפילת המשטר האיראני עשויה למוטט את חזבאללה ולשנות את כללי המשחק. במקביל, תנועת האחים המוסלמים העולמית נמצאת במשבר מהגדולים בתולדותיה, עם סנקציות אמריקאיות ואירופיות, סגירת משרדים במדינות ערב ופילוג בהנהגה. הציר היחיד שעדיין תומך בהם הוא הציר הטורקי־קטרי, שמתחזק כעת גם בסוריה על חשבון האיראנים. בסוריה עצמה, המשטר החדש אינו יציב ומבצע מעשי טבח במיעוטים, כולל עלווים, דרוזים וכורדים.
היריבות הסמויה במפרץ: סעודיה נגד איחוד האמירויות
ד”ר פרידמן מרחיב על היריבות הגוברת בין סעודיה לאיחוד האמירויות. לדבריו, הסעודים חשים שהאמירתים “דורכים להם על הרגליים” בזירות שונות, כמו סומליה, סודן ותימן. בתימן, המצב הגיע לנקודת רתיחה. מועצת המעבר הדרומית, הנתמכת על־ידי האמירויות, ניצלה את הפסקת האש שהסעודים עמלו קשות להשיג (כולל באמצעות פיוס עם איראן) כדי להרחיב את שליטתה. בתגובה, חיל האוויר הסעודי הפציץ את בני בריתו, כלומר את כוחות המועצה, והבהיר כי לא יסבול ערעור על היציבות. פרידמן מסביר שהאמירתים נסוגו והתנערו ממהלך זה, מכיוון שהיחסים עם סעודיה חשובים להם יותר מהשליטה בתימן. סעודיה, מצדה, הבהירה שהיא “הבוס” במפרץ ולא תאפשר לאף מדינה, גם לא לבת ברית קרובה, לערער על האינטרסים הביטחוניים שלה בחצרה האחורית. כעת, הסעודים פועלים לאחד את דרום תימן תחת חסותם.
ירדן, איראן והסיכוי למלחמה
בוריס גורליק שואל על המצב בירדן. ד”ר פרידמן מציין כי אחת ההתפתחויות החיוביות של השנה היא המכה שספג סחר הסמים מסוריה, שהשפיע לטובה על ירדן. עם זאת, הוא מזהיר מפני הגבול הארוך והפרוץ עם ירדן ומפני גורמים קיצוניים בממלכה. באשר לאיראן, פרידמן מעלה את האפשרות שהמשטר, בצעד של ייאוש, יתקוף את ישראל. הוא גם מצטט פרשנים ערבים הטוענים כי לממשלת ישראל עשוי להיות אינטרס פוליטי לצאת למלחמות בכמה חזיתות כדי לחזק את מעמדה הציבורי לקראת בחירות. לבסוף, הוא מביע תקווה שבשנת 2026 יתמוטטו הציר האיראני, חמאס וחזבאללה, אולי כתוצאה בלתי צפויה של המלחמות שישראל מנהלת, למרות המחיר הכבד.