הקרב על הנרטיב

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

יוצר הרשת טל אורן על הסברה מזווית מזרחית

בפרק זה מתארח יוצר הרשת והיוטיובר טל אורן, המוכר גם בשם The Traveling Clatt. אורן, שהתפרסם כבלוגר טיולים, שינה את מוקד פעילותו מאז תחילת המלחמה ורותם את הפלטפורמה שלו להסברה ישראלית. בשיחה הוא מסביר על גישתו הייחודית, המתמקדת בפנייה לעולם הערבי מתוך הזהות היהודית־מזרחית, ועל התאוריה שלו לגבי זהותם של עמי המזרח התיכון.

הטקטיקה של “היהודי הערבי”

בתחילת השיחה מסביר טל אורן כי הוא אינו מגדיר את עצמו או יהודים מזרחים כערבים, אך הוא משתמש בכינוי זה באופן מכוון ומתריס כלפי הקהל הערבי. לדבריו, כאשר פעיל פלסטיני טען שהוא ערבי, הוא אימץ את התואר באופן סרקסטי. ההיגיון שלו הוא שאם הוא ערבי, אז כל סכסוך בינו לבין פלסטיני הוא עניין פנים־ערבי, בדומה לסכסוכים פנימיים בסוריה או בלבנון, ולכן אינו יכול להיות מוגדר כקולוניאליזם או אפרטהייד. בהמשך לאותו קו, הוא טוען שאם הוא ערבי, הוא יכול להחליט שגם יהודים אשכנזים ואתיופים הם ערבים, ולכן גם להם יש זכות מלאה לחיות בארץ.

המעבר מטיולים להסברה

אורן מספר על הקריירה שלו כבלוגר טיולים מצליח במשך כעשר שנים. הוא מודה שבמהלך אותה תקופה נמנע מלעסוק בפוליטיקה או לשתף בסיפורי משפחתו ממדינות ערב, מכיוון שהרגיש שזה לא מתאים לאווירה הקלילה של עולם הטיולים. הוא מתאר תחושת בושה על כך שלא ניצל את הבמה שהייתה לו להסברה מוקדם יותר.

השינוי החל בשנת 2022, אז יצר סדרת סרטונים על קהילות שונות בישראל. לאחר מכן ניסה לשחזר את הפורמט באסיה אך נכשל. עם פרוץ המלחמה, כשהיה בפיליפינים, הרגיש חסר אונים. לאחר שלושה חודשים של התלבטות, הוא החליט לעזוב הכל, למכור את רכושו ולטוס לישראל בכרטיס לכיוון אחד כדי להתמסר להסברה. המעבר היה כרוך במחיר אישי ומקצועי: הוא איבד חוזי חסות, חברים רבים שלא הבינו את השינוי שעבר, ועוקבים רבים שעזבו אותו בתחילת הדרך. הוא מתאר תקופה קשה שבה היה כמעט חסר בית ושרד כלכלית בזכות תמיכתם של עוקביו.

שיטות הפעולה וההגעה לעולם הערבי

מטרתו העיקרית של אורן היא להגיע לקהל בעולם הערבי והמוסלמי. הוא משתמש בפלטפורמות כמו OmeTV כדי להיכנס לעימותים ודיונים עם צעירים ממדינות ערב. הוא נוהג לפתוח את שיחותיו בברכת “סלאם עליכום” ולעיתים עוטה כאפיה, לדבריו כדי למשוך את הקהל הרצוי ולבלבל אותו. את השיחות המצולמות הוא עורך ומעלה לרשתות, לעיתים באופן הומוריסטי. הוא מספר על שיחה ויראלית עם צעירה עיראקית, שבה הצליח לשנות את דעתה על ישראל בזכות הרקע המשותף שלהם כיוצאי עיראק.

לדבריו, הוא מקבל אלפי הודעות תמיכה מערבים ומוסלמים ברחבי העולם, שאומרים לו שהם מסכימים איתו אך חוששים להתבטא בפומבי. הוא סבור שהסרטונים שלו, שבהם הוא מתעמת עם הנרטיב הפלסטיני ומציג עובדות היסטוריות, יוצרים הד נרחב בעולם הערבי.

חזון להסברה מזרחית חדשה

אורן טוען שההסברה הישראלית, שהובלה במאה השנים האחרונות בעיקר על ידי יהודים אשכנזים מהמערב, נכשלה. לשיטתו, הניסיון למתג את ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית בלבד היה טעות, כפי שמוכיחה העלייה באנטישמיות בעולם. הפתרון, לדעתו, טמון בסיפורם של יהודי המזרח ויהודי אתיופיה. הוא מאמין שהסיפור המזרחי מנפץ את הסטריאוטיפים האנטישמיים ומספק תשובה יעילה לתעמולה האנטי־ישראלית. מטרתו היא לבנות “צבא דיגיטלי” של יוצרי תוכן שיפיצו את הנרטיב המזרחי והאתיופי בעולם.

פירוק הזהות ה”ערבית”

אורן מציג תיאוריה שלפיה רוב האנשים במזרח התיכון המגדירים עצמם כערבים אינם באמת ערבים מבחינה אתנית. לטענתו, הם צאצאים לעמים ילידיים קדומים, כמו קופטים, ארמים או פיניקים, שעברו תהליך של קולוניזציה וערביזציה. הוא סבור שרוב הפלסטינים הם צאצאי ישראלים קדומים או שומרונים. עם זאת, הוא מדגיש שזהות גנטית יהודית אינה פוטרת אותם מאחריות למעשיהם אם הם בוחרים באידיאולוגיה ג’יהאדיסטית.

הוא מאמין שסיוע לאותן אוכלוסיות לגלות מחדש את זהותן המקורית, שאינה ערבית, יכול לפרק את הקולקטיב הפאן־ערבי העצום וליצור בסיס לשלום בין קהילות קטנות יותר.

הסכסוך ביהודה ושומרון

בסוף השיחה, אורן מתייחס למצב ביהודה ושומרון. הוא טוען שהאחריות לאלימות המתמשכת מוטלת על ממשלת ישראל, שבמשך שנים נמנעת מלקבל החלטה לגבי עתיד השטח. לדבריו, הממשלה צריכה להכריע האם האזור יהפוך למדינה פלסטינית, אפשרות שלדעתו היא טעות חמורה, או שיסופח במלואו לישראל. הוא מדגיש שלמרות התמונה המוצגת בתקשורת, בשטח מתקיימים גם יחסי דו־קיום ושיתופי פעולה רבים בין יהודים לערבים.