ועכשיו? האם זה סופה של הרפובליקה האסלאמית?

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

השלכות הסכסוך עם איראן: ממצרי הורמוז ועד לכלכלה העולמית

בפרק זה, שהוקלט תוך כדי התפתחות המערכה הצבאית נגד איראן, מתארח ערן אפרת, מומחה לכלכלת אנרגיה. השיחה נסובה סביב ההשלכות הכלכליות המיידיות של העימות, ובראשן סגירת מצרי הורמוז, ובוחנת את השינויים הדרמטיים שעשויים לחול בכלכלה העולמית ביום שאחרי נפילת משטר האייתוללות.

סגירת מצרי הורמוז

לדברי ערן אפרת, במקרה של אירוע צבאי במפרץ הפרסי, אין זה משנה מי מכריז על סגירת מצרי הורמוז. חברות הביטוח לא יאפשרו לאוניות לעבור באזור, והתנועה תיעצר בפועל. הוא מסביר כי לרוב תוצרת הנפט של סעודיה אין חלופה אמיתית למעבר במצרים, שכן הצינור המוביל לים האדום הוא בעל קיבולת מוגבלת.

חסימת המצרים, שהם לדבריו “איילון בשמונה בבוקר” של הספנות העולמית, תגרום לעיכובים קשים באספקת האנרגיה הגלובלית. התוצאה תהיה עליית מחירים מיידית של נפט וגז. אפרת מוסיף שאם החות’ים יצטרפו למערכה ויסגרו גם את מצרי באב אל־מנדב, העולם יעמוד בפני משבר סחר חמור. בוריס גורליק מעיר כי הלחץ הכלכלי העצום שייווצר עשוי לדרבן את ארצות הברית לפעול לסיום מהיר של העימות.

הבידוד האזורי של איראן

אפרת מציין כי המתקפה האיראנית כוונה כמעט לכל שכנותיה, כולל קטר, שהיא שותפתה בשדה הגז הגדול בעולם, וכן סעודיה, כווית, בחריין והאמירויות. לדבריו, גם אם המשטר ישרוד את המתקפה הצבאית, יהיה לו קשה מאוד לשקם את מעמדו. איראן תלויה בשכנותיה לקשרי מסחר וסיוע, והתקיפות יצרו נתק גאו־פוליטי שיקשה עליה להתאושש.

היום שאחרי נפילת המשטר

אפרת, שמעיד על עצמו כי אינו מכיר איראן שאינה תחת סנקציות, מתאר את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הגלום במדינה. לאיראן יש עתודות נפט עצומות, היא שנייה רק לרוסיה בעתודות הגז שלה, והיא מחזיקה במרבצי מינרלים ומתכות יקרות ששווים מוערך בכטריליון דולר.

עם זאת, הוא מדגיש כי התשתיות במדינה, מתעשיית הזיקוק ועד להפקה, נמצאות במצב רעוע וידרשו השקעות אדירות כדי לממש את הפוטנציאל הזה. אם המשטר ייפול והסנקציות יוסרו, איראן תהפוך לשחקנית אנרגיה מרכזית בשוק העולמי. כניסתה תציף את השוק בסחורה ותוביל לירידת מחירים משמעותית.

מי יתנגד לשינוי?

לפי אפרת, ישנן מדינות שלא ישמחו לראות את איראן משתחררת מהסנקציות. בראשן עומדת סין, שבתי הזיקוק הקטנים שלה, המכונים “טיפות” (teapots), מתבססים על קניית נפט איראני מוזל. אם איראן תתחיל לסחור בשוק החופשי, סין תיאלץ לשלם מחיר גבוה יותר. גם רוסיה וטורקיה מפיקות תועלת מהמצב הקיים.

עם זאת, אפרת אינו סבור שסין תתערב צבאית כדי למנוע את נפילת המשטר. הוא מסביר שלסין אין היסטוריה של התערבות צבאית הרחק מגבולותיה, והיא נוטה להסתגל למציאות החדשה. הוא מביא כדוגמה את ונצואלה, שם צמצמה סין דרמטית את רכישת הנפט לאחר שארצות הברית החלה לנהל את המכירות.

עתיד המדינה והיחסים עם ישראל

השיחה עוסקת גם בחשש מפני ריק שלטוני באיראן. אפרת מביע ספקנות בנוגע ליכולתו של יורש העצר הגולה, רזא פהלווי, להנהיג את המדינה, ומעלה את החשש מפני מלחמת אזרחים.

למרות זאת, הוא אופטימי לגבי העתיד. לדבריו, איראן שלאחר נפילת המשטר יכולה להפוך לשותפה אדירה של ישראל. הוא טוען כי מבחינת הון אנושי ויכולות, העם האיראני הוא אולי הדומה ביותר לישראל במזרח התיכון. אפרת מאמין שאיראן יציבה ובעלת אוריינטציה מערבית, בדומה לטורקיה בניהול נכון, תוכל להוות מנוע צמיחה חיובי שיקפיץ קדימה את האזור כולו.