איראן מתאבדת

2026-03-03
המזרח-התיכון איראן כרבלא.md חיזבאללה שיעים פודקאסט השבוע-במזרח-התיכון

האם איראן מנהלת מלחמת קודש נוסח כרבל או התאבדות אסטרטגית? האם ההנהגה בטהרן מאמינה לנבואות של עצמה? ואיך ירי על מדינות המפרץ הפך את כל העולם הסוני נגדה?

בפרק הזה אנחנו מפרקים את ההשוואה לקרב כרבלא ומסבירים למה מדובר במיתוס תעמולתי.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, כרבלא, חיזבאללה, שיעים, שאגת הארי

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.

לחץ כאן לסיכום מורחב של הפרק

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

קרב כרבלא המזויף של איראן

בפרק מתארח ד”ר ירון פרידמן מהחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. השיחה עוסקת במצעד הטעויות האסטרטגיות של איראן, שאותו מדמה ד”ר פרידמן לקרב כרבלא מודרני, אך מזויף. לדבריו, מדובר במלחמה אבודה מראש שההנהגה האיראנית נכנסה אליה לאחר שהאמינה לתעמולה של עצמה.

קרב כרבלא המודרני

לדברי ד”ר פרידמן, נעים קאסם, סגנו של חסן נסראללה, ניבא מלחמה בסגנון קרב כרבלא, והנבואה התגשמה. קרב כרבלא המקורי, בשנת 680 לספירה, היה מלחמה אבודה מראש שניהל חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, נגד השושלת האומיית המושחתת. הוא יצא לקרב מתוך תחושת צדק, למרות שידע שיפסיד. ח’ומייני, במהפכה האסלאמית ב־1979, הציג את הקרב הזה כמודל להקרבה והשראה לדורות הבאים, וכך הצדיק את מלחמת איראן־עיראק. אולם, טוען פרידמן, המלחמה הנוכחית היא “כרבלא מזויף”. אין פה מאבק צודק, אלא תוצאה של תעמולה איראנית בת 40 שנה, שהמנהיגים החלו להאמין בה עד כדי יציאה למלחמת התאבדות.

הנקמה בעולם הסוני

פרידמן מסביר שהתקפותיה של איראן על מדינות המפרץ נובעות מרצון לנקמה. בטווח הארוך, זוהי נקמה היסטורית של השיעה בעולם הסוני על דיכוי של מאות שנים. בטווח הקצר, זוהי נקמה במדינות המפרץ על שתמכו בסדאם חוסיין במלחמת איראן־עיראק, על שהן מארחות בסיסים אמריקאיים ועל שנרמלו את יחסיהן עם ישראל. הוא מציין את שנת 1979 כשנת מפנה: בזמן שאיראן הפכה לאויבת של ישראל וארה”ב, מצרים, מנהיגת העולם הסוני, חתמה על הסכם שלום עם ישראל. המגמות המנוגדות האלה הזינו את הזעם האיראני.

מצעד האיוולת האיראני

ד”ר פרידמן מונה שורה של טעויות קשות שעשתה ההנהגה האיראנית. ראשית, היא התעלמה מהחדירה המודיעינית העמוקה של המוסד וה־CIA לשורותיה, מה שאיפשר את חיסול צמרת הפיקוד שלה בקלות. שנית, היא לא לקחה ברצינות את האיומים של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, למרות שחיסל את קאסם סולימאני ב־2020. האיראנים חשבו שהם יכולים למשוך זמן במשא ומתן, בזמן שהאמריקאים התכוננו למלחמה. טעות נוספת הייתה מימוש האיום לתקוף את שכנותיה במפרץ. המהלך, שנועד להפעיל לחץ על ארה”ב, הפך את כל העולם המוסלמי נגד איראן ונתן למנהיגים כמו מוחמד בן סלמאן הזדמנות להוביל קואליציה ערבית נגדה.

הפעלת המיליציות

ההוראה שנתנה איראן למיליציות שלה לתקוף הייתה, לדברי פרידמן, מעשה איוולת נוסף שהיה בגדר התאבדות עבורן. חזבאללה, למשל, נתן לישראל לגיטימציה לתקוף אותו בעוצמה ולהחלישו לקראת “היום שאחרי” קריסת המשטר האיראני. פרידמן מסביר שחזבאללה חושש מנקמה שתבוא עליו מסוריה ומגורמים נוספים לאחר שיאבד את התמיכה האיראנית. גם המיליציות השיעיות בעיראק סופגות כעת מתקפות אמריקאיות, ואף ירו טילים לעבר ישראל שנפלו בשטח ירדן. באשר לחות’ים בתימן, הם נותרו מחוץ לתמונה, ככל הנראה בשל מצבם הכלכלי הקשה. בינתיים, האיום האיראני המשותף גרם לפיוס בין סעודיה לאיחוד האמירויות, והן משקיעות בשיקום תימן, מהלך שצפוי להחליש את החות’ים עוד יותר.

בין כרבלא מזויף לתקווה שיעית מתונה

פרידמן חוזר וטוען שהמלחמה שאיראן מנהלת בשם הדת היא “כרבלא מזויף”, המנוהל בידי טרוריסטים שעושים שימוש ציני במושגים דתיים כדי לצבור כוח, בדומה לדאעש. בתשובה לשאלת בוריס אם ההנהגה האיראנית מאמינה לעצמה, פרידמן משיב שייתכן, אך מציין שהמנהיג העליון ח’אמנאי אינו סמכות דתית עליונה אמיתית. הסמכות הבכירה האמיתית, האייתוללה עלי סיסתאני היושב בנג’ף שבעיראק, קורא לשקט, להתכנסות פנימה ולעיסוק בדת ולא במלחמות. פרידמן מקווה שלאחר קריסת המשטר, הזרם השיעי המתון והשקט, המכונה “תקיה”, הוא שיגבר.

אין חברים לאיראן

לסיום, ד”ר פרידמן קובע שלאיראן אין בעלות ברית אמיתיות. רוסיה וסין בגדו בה. לדבריו, הסינים ניצלו את איראן כלכלית וקנו ממנה נפט ומשאבים במחירי רצפה, והרוסים קיבלו ממנה סיוע צבאי בדמות כטב”מים למלחמתם באוקראינה, אך לא נתנו דבר בתמורה.