האם ארדואן ויתר על שאיפותיו האזוריות, או שהוא משחק משחק מתוחכם מתחת לרדאר? מדוע טורקיה שומרת על איפוק צבאי מול איראן למרות המתיחות בגבול? ואיך משבר הפליטים והסכמי נאט”ו מעצבים מחדש את המזרח התיכון? עם ד”ר צמרת לוי דפני.
דיברנו על האסטרטגיה הטורקית הרב-שכבתית, המעורבות של אנקרה בסוריה ובאזרבייג’אן, על הדילמה הכלכלית מול הסנקציות על איראן, ועל תפקידה של טורקיה כמתווכת חיונית בין טהראן למערב.
על מה דיברנו: המזרח התיכון, טורקיה, איראן, נאט”ו, סוריה, אזרבייג’אן, פליטים, כלכלה, דיפלומטיה, קולנוע טורקי.
הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.
לחץ כאן לסיכום מורחב של הפרק
הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.
טורקיה והעימות עם איראן: בין אינטרסים למעצמה אזורית
בפרק מתארחת ד״ר צמרת לוי-דפני, חוקרת מפורום דבורה ופורום 1325, לשיחה על מדיניות החוץ של טורקיה. השיחה עוסקת בעמדתה של אנקרה כלפי העימות בין ישראל לאיראן, ביחסיה המורכבים עם טהראן, ובתפקידה כמעצמה אזורית המנסה לנווט בין בריתות ואינטרסים סותרים. בתחילת השיחה מסבירה ד”ר לוי-דפני כי פורום 1325, שבו היא חברה, פועל לשילוב נשים בתהליכי משא ומתן מדיניים, בהתאם להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם.
עמדת טורקיה כלפי העימות עם איראן
לדברי ד”ר לוי-דפני, טורקיה אינה שותקת לגבי המלחמה, והנושא זוכה לסיקור נרחב בעיתונות הטורקית. עם זאת, בישראל השיח על טורקיה נוטה להיות שטחי. טורקיה הזהירה את איראן בחומרה לאחר שטילים איראניים שנורו לעבר ישראל יורטו בשטחה האווירי על־ידי סוללות נאט”ו. איראן, מצדה, הכחישה שהטילים נורו משטחה לכיוון טורקיה.
למרות התקרית, טורקיה אינה מעוניינת בהסלמה צבאית עם איראן. לדברי ד”ר לוי-דפני, זוהי מדיניות עקבית ב-20 השנים האחרונות. לשתי המדינות יש חילוקי דעות וקונפליקטים בזירות שונות, כמו סוריה ונגורנו-קרבאך, אך הן מפעילות מנגנונים לבלימת הסכסוכים כדי למנוע עימות צבאי ישיר. לטורקיה יש יותר מה להפסיד מעימות כזה מאשר להרוויח. לכן, למרות הביקורת על התקיפות האיראניות, טורקיה לא תצטרף למאמץ צבאי נגד איראן לצד ארצות הברית.
מדיניות חוץ פרגמטית
בוריס שואל האם טורקיה שואפת להיות לא רק מעצמה דיפלומטית אלא גם שחקן צבאי, וכיצד זה מתיישב עם רצונה להימנע מעימותים. ד”ר לוי-דפני מסבירה כי מדיניות החוץ הטורקית היא פרגמטית ורב-שכבתית. יש זירות שבהן טורקיה מפעילה כוח צבאי, כמו בסוריה, בלוב ובנגורנו-קרבאך, ויש זירות שבהן היא נמנעת מכך, כמו במקרה של איראן.
חברותה של טורקיה בנאט”ו היא גורם מפתח. הברית מגבילה את טורקיה, שאינה יכולה לחבור לאיראן, אך גם מעניקה לה הגנה, כפי שהוכיחו סוללות ההגנה האווירית של נאט”ו המוצבות בשטחה. טורקיה רואה עצמה חלק חשוב מהברית ואינה שוקלת לפרוש ממנה, למרות מתיחויות שהיו בעבר, כמו סביב רכישת מערכת ההגנה הרוסית.
בצפון סוריה, למשל, טורקיה מחזיקה בסיסים צבאיים מאז תחילת מלחמת האזרחים כדי להגן על גבולה הארוך, בעיקר בהקשר הכורדי. היא נותרה כוח צבאי, פוליטי ודיפלומטי משמעותי בסוריה.
טורקיה, אזרבייג’ן ואיראן
במלחמה בין אזרבייג’ן לארמניה, טורקיה סיפקה סיוע צבאי משמעותי לאזרבייג’ן, כולל מל”טים. הקשר בין שתי המדינות הוא עמוק וחורג מהתמיכה הצבאית. הוא מבוסס על קרבה זהותית, תרבותית ולשונית, תחת הסיסמה “שתי מדינות, עם אחד”. קשר זה החל להתהדק לאחר התפרקות ברית המועצות.
בוריס מציין את הקשרים החזקים של ישראל עם אזרבייג’ן ושואל מדוע איראן נמנעת מתקיפתה, למרות שנטען כי מטוסים ישראליים עשויים להמריא משטחה לתקיפה באיראן. ד”ר לוי-דפני מציינת כי זו שאלה מעניינת, ומסבירה כי התקיפות האיראניות כוונו בעיקר ליעדים המזוהים עם ארצות הברית.
החשש ממשבר פליטים
אחד החששות הגדולים של טורקיה מהסלמה עם איראן הוא זרם פליטים. הגבול בין המדינות ארוך וקשה לאבטחה מלאה. טורקיה עדיין מתמודדת עם ההשלכות הכלכליות והפוליטיות של קליטת למעלה משלושה מיליון פליטים מסוריה, משבר שגרם למתחים חברתיים קשים. למרות הסיוע שקיבלה מאירופה, קליטת הפליטים הייתה נטל כבד. לכן, טורקיה פועלת למנוע זרם דומה של פליטים מאיראן.
יחסים כלכליים ועתיד המשטר האיראני
הסנקציות על איראן פגעו בסחר בינה לבין טורקיה, והיקפו עומד על כשלושה אחוזים בלבד מסך הסחר הטורקי. עם זאת, הסחר לא פסק, וכולל רכיבים אסטרטגיים כמו גז: 13% מתצרוכת הגז של טורקיה מגיעה מאיראן.
לדברי ד”ר לוי-דפני, האינטרס הטורקי הוא נפילת משטר האייתוללות. משטר אחר באיראן, שיהיה פתוח יותר למערב, יאפשר לטורקיה לממש את הפוטנציאל הכלכלי העצום הגלום ביחסים בין המדינות. היא מדגישה כי אין להשוות בין טורקיה לאיראן. למרות הבעיות במשטר הטורקי, מדובר במדינה שפועלת באופן שונה לחלוטין מאיראן ואינה מנסה לייצא את המודל המדינתי שלה באותן דרכים.
טורקיה כמתווכת אזורית
בטורקיה קיימת דעת קהל אנטי-ישראלית חזקה, המופנית בעיקר כלפי המדיניות של ההנהגה הנוכחית. התפיסה הרווחת היא שישראל מדרדרת את האזור להסלמה מסוכנת. בהתאם לכך, טורקיה מתנגדת למלחמה ומציעה את עצמה כמתווכת. ד”ר לוי-דפני מסבירה כי טורקיה רואה עצמה כשחקנית שיכולה לדבר עם כל הצדדים, והיא אכן מעבירה מסרים בין האמריקאים לאיראנים. תפקיד זה אינו חדש, וטורקיה שימשה כמתווכת גם בעבר, למשל במשא ומתן בין ישראל לסוריה בתקופת אולמרט.