כשלון הקונספט המפרצי

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

כישלון הקונספט המפרצי: קטר ומדינות המפרץ במלחמה

הפרק מארח את ד”ר אריאל אדמוני, מומחה לקטר וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. השיחה עוסקת במה שד”ר אדמוני מכנה “כישלון הקונספט המפרצי”. לדבריו, המלחמה האחרונה חשפה כי אין גוש מפרצי מאוחד, וכי מדיניות החוץ והביטחון של כל מדינה, ובמיוחד קטר, עמדה למבחן שערער את הנחות היסוד לגבי יציבות האזור.

אין תגובה מפרצית אחידה

לדברי ד”ר אדמוני, אחת ההנחות המוטעות הרווחות היא קיומה של “תגובה מפרצית” אחידה למשברים. בפועל, המלחמה האחרונה הדגישה כי כל מדינה במפרץ פעלה על פי האינטרסים הצרים שלה, לעיתים באופן מנוגד לשכנותיה. כך למשל, עומאן נקטה קו אנטי-אמריקאי וישראלי, בעוד איחוד האמירויות נטתה יותר לכיוונם. קטר, כדרכה, ניסתה לתמרן באמצע ולא להתחייב לאף צד. הפיצול בא לידי ביטוי גם ברמת הפגיעה הפיזית: בעוד באיחוד האמירויות נפגעו מלונות ובעומאן נפגע נמל, קטר כמעט לא ספגה נזק עד לתקיפה על מתקני הגז בראס לפאן.

תגובות מנהיגים ופגיעה בתדמית

הפיצול ניכר גם בהתנהלות המנהיגים. שליטי בחריין ואיחוד האמירויות ערכו סיורים פומביים כדי לשדר תחושת ביטחון לציבור. לעומתם, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ואמיר קטר תמים בן חמד מיעטו להיראות בציבור, ככל הנראה מחשש לביטחונם האישי. ד”ר אדמוני מציין כי האמיר הקטרי נמנע מהופעה באירועים בשטח פתוח, והיעדר מפגש מנהיגים כלל-מפרצי או אפילו הצהרה מתואמת הדגיש את חוסר האחדות והסולידריות.

קונספט ה”האב” המפרצי בסכנה

אחת הפגיעות המשמעותיות של המלחמה, טוען ד”ר אדמוני, היא בקונספט שמדינות המפרץ, וקטר בראשן, טיפחו במשך עשורים: תדמיתן כמרכז (האב) בינלאומי בטוח ויציב לעסקים, פיננסים, חינוך ותיירות. עזיבתם של עובדים זרים, פינוי אזרחים על ידי שגרירויות והמלצות לסטודנטים זרים לעזוב את האוניברסיטאות בקטר, כל אלה מערערים את תדמית “המקום הבטוח”. לדבריו, הפגיעה במתקני האנרגיה היא רק חלק מהנזק. הפגיעה העיקרית היא בקונספט של מפרץ פתוח וחסין, שהכסף הרב שלו אמור להבטיח לו ביטחון.

מדיניות הגידור של קטר תחת לחץ

מדיניות הגידור המסורתית של קטר, שבמסגרתה היא מקיימת קשרים עם כל הצדדים בו-זמנית, נקלעה למצוקה קשה במהלך המלחמה. מצד אחד, קטר ניסתה להעצים את כוחם של כוחות הביטחון שלה ולהציג את עצמה כמי שהגנה על הבסיס האמריקאי בשטחה. מצד שני, היא ניצלה את הפגיעה המינורית הראשונה במתקניה כדי להודיע על השבתת “קטר אנרג’י”, מהלך שהקפיץ את מחירי הגז העולמיים ביותר מ-50%. ד”ר אדמוני מוסיף כי קטר החלה לנקוט צעדים דרקוניים כלפי פנים, כמו מעצר של מאות אנשים והגבלות על רשתות חברתיות, מה שמלמד על סדק משמעותי בתחושת הביטחון שלה.

מדוע “נאט”ו מפרצי” אינו ישים

בתגובה לשאלת בוריס אם המלחמה עשויה דווקא להוביל לאיחוד כוחות מפרצי, ד”ר אדמוני שולל את האפשרות. הוא מזכיר את הצעתו של ראש ממשלת קטר לשעבר, חמד בן ג’אסם, להקים “נאט”ו מפרצי”, אך טוען שהיא אינה ישימה בגלל היריבויות העמוקות בין המדינות בנוגע לאסלאם הפוליטי, טורקיה ואיראן. כדוגמה, הוא מציין את הקו הפרו-איראני המובהק של רשת אל-ג’זירה, שאף עורר תמיהה בקטר עצמה וכעס בשאר מדינות המפרץ. מאבקי הפרוקסי בין קטר לאיחוד האמירויות, למשל בסודן ובסומליה, נמשכו גם במהלך המלחמה והדגימו את חוסר היכולת ליצור חזית אחידה.

שאלות המאזינים

בסוף הפרק עונה ד”ר אדמוני על שאלות מאזינים. על הקשר עם הטליבאן, הוא מסביר שקטר לא תמהר לוותר על נכס התיווך שלה מול הארגון, שכן הוא מחזק את מעמדה בציר הסוני-אסלאמיסטי. עם זאת, הקשר נועד לתקשורת ולא להפעלת כוח נגד איראן.

בנוגע לחינוך במפרץ, הוא מבהיר שיש הבדל גדול בין המדינות. בעוד איחוד האמירויות וסעודיה שינו את תוכניות הלימוד, בקטר עדיין קיימים תכנים אנטי-ישראליים ואף אנטישמיים במקצועות ההומניים.

לגבי יחסי ישראל-קטר, ד”ר אדמוני מזהיר מפני חזרה לדפוס של שיתוף פעולה חשאי תחת ההיגיון של “אויב אויבי הוא ידידי”. עם זאת, הוא סבור שהאווירה הציבורית הרעילה כיום, הן בישראל והן בקטר, מקשה על מהלך כזה יותר מבעבר.