סומלילנד -חלוצתפירוקמדינות לאום

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

הכרה בסומלילנד: אינטרסים, סיכונים וסדר עולמי משתנה

בפרק זה מתארח ד”ר חיים קורן, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודן ובמצרים וכיום מרצה באוניברסיטת רייכמן. השיחה עוסקת בהכרה של ישראל בסומלילנד, ישות מדינית שהתפצלה מסומליה לפני כ־30 שנה. ד”ר קורן מנתח את הרקע ההיסטורי והגיאופוליטי של האזור, את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל ושל מעצמות אחרות, ואת ההשלכות האפשריות של המהלך.

הרקע של סומלילנד

לדברי ד”ר קורן, האזור המכונה קרן אפריקה מורכב משלוש ישויות עיקריות. הראשונה היא סומליה, מדינה כושלת (failed state) הנמצאת במצב של אי־תפקוד מזה שנים רבות. השנייה היא פונטלנד, שלכאורה מהווה חלק מסומליה אך בפועל מתנהלת בנפרד ובעלת הרכב שבטי שונה. השלישית, הצפונית ביותר, היא סומלילנד.

הפיצול נוצר בעקבות המרוץ הקולוניאלי של המאה ה־19. איטליה שלטה בסומליה ובפונטלנד, בעוד בריטניה שלטה בסומלילנד. המורשת הקולוניאלית השונה יצרה פערים תרבותיים ומנהליים. ב־1960 קיבלה סומלילנד עצמאות מבריטניה ונדרשה להתאחד עם סומליה, אך האיחוד נכשל במהרה והיא החלה להתנהל כישות עצמאית. בניגוד לסומליה הכאוטית, סומלילנד מתוארת על ידי ד”ר קורן כמדינה יציבה יחסית, דמוקרטית, ובעלת כלכלה מסודרת, אף שאינה עשירה.

חשיבות אסטרטגית ומעצמות אזוריות

החשיבות המרכזית של האזור נובעת ממיקומו האסטרטגי בחיבור בין הים האדום, הים הערבי והאוקיינוס ההודי, על נתיב הסחר הימי מהחשובים בעולם. מיקום זה מושך למקום מעצמות רבות עם אינטרסים מגוונים. סין מחזיקה בסיס בג’יבוטי הסמוכה, טורקיה פועלת בסומליה, ורוסיה מחזיקה נוכחות בסודן. גם איחוד האמירויות וטייוואן מקיימות קשרים הדוקים עם סומלילנד מזה שנים, אם כי לא הכירו בה רשמית.

האינטרס הישראלי

ד”ר קורן מסביר כי להכרה הישראלית בסומלילנד יש כמה יתרונות אסטרטגיים ברורים. ראשית, היא מאפשרת לישראל דריסת רגל בנקודה קריטית סמוך לתימן, דבר שעשוי לסייע בהתמודדות עם איום החות’ים. שנית, המהלך מחזק את הציר הישראלי־אמירתי ומאפשר שיתוף פעולה באפריקה ובתימן. שלישית, הוא מהווה משקל נגד לשאיפות ההתפשטות של טורקיה ואיראן באזור. ולבסוף, הוא מעניק לישראל השפעה לאורך כל נתיב השיט בים האדום, מתעלת סואץ ועד למצרי באב אל־מנדב, נכס גאו־אסטרטגי משמעותי.

התגובות בעולם והסיכונים

לצד היתרונות, קיימים גם סיכונים. לדברי ד”ר קורן, המהלך עלול להרגיז את סין, שרואה בסומלילנד בעלת ברית של טייוואן. גם מצרים וערב הסעודית, כמו גם האיחוד האפריקאי, מתנגדות באופן עקרוני לפיצול מדינות ורואות בכך תקדים מסוכן. דוגמה לכך היא תגובתה החריפה של מצרים להסכם שנחתם לאחרונה בין אתיופיה לסומלילנד, שבמסגרתו אתיופיה הייתה אמורה להכיר בסומלילנד בתמורה לגישה לנמל.

מצד שני, ד”ר קורן מציין כי מדינות מוסלמיות כמו מרוקו ואינדונזיה לא הגיבו בשלילה. הוא גם מזכיר את הצביעות של נשיא טורקיה ארדואן, שמגנה את המהלך בעוד טורקיה עצמה כובשת את צפון קפריסין.

ריבונות וגבולות בסדר העולמי החדש

בוריס שואל על הרתיעה הכללית בעולם משינוי גבולות. ד”ר קורן טוען כי מאז שנות ה־90, הסדר העולמי משתנה. עקרון קדושת הגבולות נשחק לטובת אינטרסים. דוגמאות לכך הן עלייתם של שחקנים לא־מדינתיים כמו חזבאללה וחמאס, והתנהלותן של מעצמות כמו רוסיה, שבאמצעות כוח וגנר משתלטת על אזורים נרחבים באפריקה ומתעלמת מריבונות המדינות המקומיות. לשיטתו, ההכרה בסומלילנד אינה מהלך חריג אלא שיקוף של מציאות גלובלית משתנה, שבה מדינות פועלות על פי אינטרסים.

שקלול התועלת מול הנזק

לסיכום, ד”ר קורן סבור כי בשקלול כולל, היתרונות של ההכרה בסומלילנד עולים על החסרונות. סומלילנד היא מדינה יציבה, דמוקרטית ומוסלמית שאינה עוינת לישראל, והיא מהווה עוגן אסטרטגי במיקום חשוב. ישראל יכולה לתרום לה רבות בתחומים כמו חקלאות, אנרגיה סולארית וניהול ימי. עם זאת, הוא מדגיש כי על ישראל לנהל את המהלך בחוכמה, לממש את האינטרסים שלה, ובמקביל להימנע מלהכניס אצבע בעין למדינות שותפות כמו מצרים וערב הסעודית.