מי יכבה את האור?

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

חיסול המשטר באיראן, לא הפלתו

בפרק זה מתארח המזרחן ומומחה לאיראן אלכס גרינברג. השיחה עוסקת במערכה נגד איראן, בעתידו של המשטר האסלאמי, ובשאלה מי יכריז על סיום המלחמה. גרינברג טוען כי המשטר לא צפוי ליפול באופן רשמי, אלא להתחסל בהדרגה, וכי איראן צפויה להישאר מדינה מאוחדת גם ביום שאחרי.

מתודולוגיה: להבין את איראן

לדברי אלכס גרינברג, הנרטיב התקשורתי על נפילה קרובה של המשטר הוא מצג שווא. הוא מדגיש כי אף גורם רשמי, לא בישראל ולא בארצות הברית, לא הציב את הפלת המשטר כמטרת המלחמה. המטרה שהוגדרה היא הסרת האיום הקיומי, ועל הדרך יצירת תנאים שיאפשרו לעם האיראני לפעול.

גרינברג מוסיף כי תנאי הכרחי להבנת החברה והפוליטיקה באיראן הוא ידיעת השפה הפרסית. הוא מדמה זאת לפיזיקאי, שלא יכול לעסוק בתחומו ללא ידיעת מתמטיקה. לטענתו, הערכות של מומחים שאינם דוברי פרסית על החברה האיראנית הן חסרות ערך.

חיסול המשטר, לא הפלתו

בוריס שואל האם ניתן להסיר את האיום האיראני ללא הפלת המשטר, ומי הגורם שצפוי לחתום על כניעה. גרינברג משיב כי אין לצפות לכניעה רשמית או להרמת דגל לבן, כפי שקרה עם גרמניה הנאצית, וגם לא לתהליך העברת שלטון מסודר כמו בספרד אחרי פרנקו או בברית המועצות. לדבריו, המונחים הצבאיים והמדיניים אינם נוסחאות מתמטיות, אלא תלויי הקשר.

הוא מבחין בין “הפלת משטר” ל”חיסול משטר”. בעוד שהמשטר לא יופל באופן רשמי, הוא יחוסל בפועל. האיום האסטרטגי, כמו הטילים הבליסטיים, כבר מוסר ברובו, וצה”ל ממשיך לצוד את המשגרים המעטים שנותרו.

המשטר האיראני כארגון מאפיה

כדי להסביר את ההיגיון מאחורי חיסול המשטר, גרינברג משווה את התנהלותו לזו של ארגון מאפיה. לדבריו, למאפיה יש כמה כללי התנהגות:

1. היא אינה מתכננת לטווח ארוך ואינה מכינה תוכנית חלופית. הצגת תוכנית ב’ נתפסת כקריאת תיגר על המנהיגות.
2. כל חבריה שותפים לפשע וערבים זה לזה. אין להם לאן לברוח, ולכן הם נלחמים עד הסוף.
3. היא משחקת על כל הקופה, ובסופו של דבר מפסידה.

השוואה זו מסבירה מדוע המשטר לא ייכנע, אך גם מדוע הוא צפוי להתפורר תחת לחץ מתמשך.

הפגיעה ביכולות המשטר

גרינברג מתאר כיצד הפעילות הצבאית פוגעת באופן שיטתי ביכולות השליטה והדיכוי של המשטר. הוא מציין כי תקיפות חיל האוויר מתמקדות, בין היתר, באצטדיונים המשמשים כשטחי כינוס לבסיג’ ולמשמרות המהפכה. פגיעה במקומות אלו מונעת מהם להתארגן ומפזרת את כוחותיהם.

בנוסף, הוא מצביע על תופעה של חיסול אנשי בסיג’ ומשמרות המהפכה באמצעות רחפנים קטנים. מכיוון שמדובר בכלים שמופעלים מטווח קצר, המסקנה היא שהמפעילים נמצאים בתוך איראן. הדבר מעיד על שיתוף פעולה נרחב של אזרחים איראנים עם הכוחות התוקפים, כולל העברת קואורדינטות של מטרות בזמן אמת.

האם איראן תתפרק?

בוריס שואל האם איראן עלולה להתפרק למדינות אתניות נפרדות, כפי שטוענים פרשנים מסוימים. גרינברג שולל אפשרות זו בתוקף. הוא מסביר שרוב המיעוטים האתניים באיראן, כמו האזרים, הכורדים והבלוצ’ים, רואים עצמם קודם כל כאיראנים. הוא מביא כדוגמה את מלחמת איראן-עיראק, שבה ערביי מחוז ח’וזסתאן נלחמו למען איראן נגד צבאו של סדאם חוסיין, והשיעים בעיראק נלחמו למען מדינתם נגד איראן.

יתר על כן, למדינות השכנות אין אינטרס בפירוק איראן. אזרבייג’ן, למשל, לא תרצה לקלוט עשרות מיליוני אזרים מאיראן, וכורדיסטן העיראקית לא תתמוך בהקמת מדינה כורדית נוספת.

חוסר היכולת להשתקם

לסיכום, גרינברג טוען שהמשטר האיראני ספג מכות קשות שמהן לא יוכל להשתקם. הוא איבד את תמיכת העולם הערבי ורוסיה, אין לו את המשאבים הדרושים, והוא חסר כל לגיטימציה ושיתוף פעולה מצד האוכלוסייה. במצב כזה, הוא לא יוכל לשקם את תוכנית הגרעין או את יכולותיו הצבאיות. ייתכן שאיראן תהפוך למדינת רפאים מבודדת דוגמת צפון קוריאה, אך היא לא תהווה עוד איום אסטרטגי.

שאלה מהקהל: שידור מפות פגיעה

בתשובה לשאלת מאזין, גרינברג מספר על תקרית שהתרחשה באולפן טלוויזיה, שבה מחה על הצגת מפות של שיגורים מאיראן לצד מפות של אתרי פגיעה בישראל. לטענתו, שידור מידע כזה הוא בגדר סיוע לאויב, מכיוון שהוא מאפשר לו לשפר את דיוק הטילים. הוא מבהיר כי לא ייחס כוונת זדון למגישים, אלא הצביע על פרקטיקה מסוכנת שיש להימנע ממנה.