תגית: פלסטינים

האם החברה הערבית בישראל עוברת תהליך של ישראליזציה, או שמא מדובר במשהו אחר לגמרי? מהי הגישה הפוליטית החדשה, ששמה בצד את הסוגיה הפלסטינית ומתמקדת באינטרסים אזרחיים, וכיצד היא מבטאת את המתח שבין הזהות הלאומית לבין הרצון להשתלב במרחב הישראלי?

אחרי כמעט 20 שנה, הפלסטינים הולכים לבחירות. האם התוצאות יביאו מנהיגות חדשה שתחליף את שלטון חמאס ואבו מאזן? מהי ״הדרך החדשה״ שמציעה האופוזיציה הפלסטינית, ומדוע היא טוענת שהביטחון של ישראל הוא הבסיס לאסטרטגיה לאומית פלסטינית? והאם דווקא מתוך המפגש עם הימין המתנחלי, ולא עם השמאל, יכול לצמוח פרטנר ישראלי אמיתי...

האם ההנהגה הערבית יכלה לפעול אחרת כדי למנוע את המפלה? האם יכלו להרשות לעצמם להתפשר? מתי ואיך התגבשה הזהות הפלסטינית כעם נפרד?

איך נראה שיתוף פעולה בין מתנחלים לפלסטינים בלב יהודה ושומרון? מדוע המתנחלים הדתיים יכולים להיות המפתח לשלום? והאם ייתכן שפתרון הסכסוך טמון לא בפוליטיקה אלא בזהות?

מה צריך לקרות כדי שהפלסטינים יוותרו על זכות השיבה? מי הגיש לחמאס את עזה על מגש של כסף? והאם יתכן שיהודים יגורו במדינה פלסטינית? סאמר סינג’לאוי חוזר לשיחה על ההנהגה הפלסטינית הכושלת, החמצת הצעות השלום, ועל העדר המנהיגים מסוגם בן גוריון ובגין בעם הפלסטיני. סאמר מדבר על צורך דחוף בנרטיב...

האם ייתכן שפתרון לסכסוך הישראלי־ערבי יעבור דווקא דרך האסלאם? מה קורה כשפעיל שלום ימני מציע קריאה חדשה בקוראן כדי לשכנע מוסלמים שהשיבה לציון היא רצון אללה? עם ינון דן קהתי, מחבר הספר שמע ישמעאל, לשיחה נוקבת על דת, זהות, כוח וריבונות — ולמה דווקא המתנחלים, לדבריו, צריכים להוביל את השיח...

כאפיה.  מפריט לבוש עתיק ועד לאמירה פוליטית נוקבת. איך הפך כיסוי הראש לסמל של מהפכה? ומדוע בן-גוריון ואנשי הפלמ”ח לבשו אותה בגאווה? ד״ר ירון פרידמן צולל לפרטי הסמל הכי טעון במזרח התיכון: סוגי הכאפיות, מקור השמות, ההיסטוריה, והגל העולמי ששטף את העולם בעקבות המלחמה בעזה. פרק על זהות, תרבות, מחאה...

למה ארה״ב מעניקה לקטר מטריית הגנה? מי עובד אצל מי: וושינגטון אצל דוחה או להפך? ואיך כספי גז, בסיס ענק ואל־ג׳זירה הופכים אמירות זעירה לשחקנית־על? מסע היסטורי ואסטרטגי מקולוניות ובריטים, דרך צמיחת הגז והצבת סנטקום, ועד ההשקעות בקמפוסים ובפוליטיקה האמריקאית. עם ד״ר אריאל אדמוני, חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולבטחון....

האם מצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל? מה קורה עם הרטוריקה האנטי־ישראלית בתקשורת ובמערכת החינוך המצרית? ולמה קהיר מסרבת בתוקף להכניס פליטים פלסטיניים לשטחה? קסניה סבטלובה, מזרחנית, לשעבר חברת כנסת וכיום עמיתת מחקר ב-Chatham House ומנכ”לית עמותת ROPES, עושה סדר בשאלות הבוערות על יחסי ישראל-מצרים והעתיד האזורי.

איך נראו חיי היום־יום המשותפים של יהודים וערבים לפני שהסכסוך הלאומי השתלט על המציאות? האם האליטות התרבותיות באמת חיפשו שיתופי פעולה במקום עימות – ועד כמה זה הצליח? ד״ר בועז לב טוב לוקח אותנו למסע בזמן לתקופה העות׳מאנית והמנדט הבריטי, וחושף את ההיסטוריה שנשכחה מהזיכרון הקולקטיבי.

האם חמולה מקומית יכולה להחליף את חמאס? ד”ר הראל חורב מנתח את עלייתו של יאסר אבו שבאב בעזה, את הקשרים שלו עם רמאללה וישראל, ואת האסטרטגיה הישראלית ליום שאחרי. שיחה על חמולות, מיליציות, לגיטימציה מקומית וסיכוי אמיתי לשינוי, או אשליה מסוכנת?

בפרק ההמשך על ספרם של עדי שורץ וד”ר עינת וילף, ד״ר עדי שורץ עונה לשאלות המאזינים ומציע ניתוח חד של עומק הסכסוך: לא טריטוריאלי, אלא רעיוני. הוא טוען שהסיבה לכישלון פתרונות העבר נעוצה בהכחשת שאיפות הצד הפלסטיני. האם ייתכן שינוי תודעתי עמוק, ומי יוביל אותו? פרק ישיר, טעון, ומעורר מחשבה...

האם 7 באוקטובר היה מכת פתע – או התגלמות של רעיון עמוק בן מאה שנים? למה אונר”א דווקא מנציחה את הסכסוך? והאם ישראל מפסידה במלחמה התודעתית? ד”ר עדי שורץ מציג תזה חדה ומטלטלת על שיבת הפליטים, הפנטזיה הלאומית הפלסטינית – והאשליות הישראליות שמונעות פתרון אמיתי.

האם חמאס וחיזבאללה איבדו את ההרתעה? ד״ר דניאל סובלמן מציג את מאחורי הקלעים של ציר ההתנגדות, משרטט את דמותו האסטרטגית של נסראללה, ומסביר כיצד חיזבאללה השפיע על חמאס, החות’ים ואיראן. שיחה מרתקת על לוחמה אסימטרית, דיפוזיה רעיונית, ומקומה של ישראל בתוך רשת אזורית משתנה – בעקבות הספר The Axis of...

לפלסטינים יש אינטרס עמוק יותר בשלום מאשר לישראלים – כך טוען סאמר סינג’לאווי, פעיל פלסטיני שנאבק ברשות הפלסטינית ובחמאס. בחזונו, ישראל ופלסטין מתקיימות זו לצד זו, כשבכל מדינה חי מיעוט אתני – ערבים בישראל ויהודים בפלסטין – שניהם מוותרים על שאיפותיהם הלאומיים. האם פתרון זה יכול לסגור את פצעי העבר?...

לפלסטינים יש אינטרס עמוק יותר בשלום מאשר לישראלים – כך טוען סאמר סינג’לאווי, פעיל פלסטיני שנאבק ברשות הפלסטינית ובחמאס. בחזונו, ישראל ופלסטין מתקיימות זו לצד זו, כשבכל מדינה חי מיעוט אתני – ערבים בישראל ויהודים בפלסטין – שניהם מוותרים על שאיפותיהם הלאומיים. האם פתרון זה יכול לסגור את פצעי העבר?...

תום וגנר, מייסד “מרכז המזרח התיכון”, מאמין שאפשר לגשר על הפערים בין ישראל לעולם האסלאמי. בספרו איחוד המאמינים, שכתב יחד עם אליאס נאסרי באבון, הוא מציג כיצד הדת יכולה להיות גשר לשלום – ולא מכשול. בריאיון מיוחד בעקבות “ועידת ריאד 2025”, וגנר מסביר מדוע חזון זה יכול להפוך למציאות.

נציגי רוב מדינות המזרח התיכון, כולל ישראל, יושבים יחד כדי לדון בדרכים לשגשוג ויציבות אזורית. נשמע מופרך? באוניברסיטת תל אביב התקיימה “ועדת ריאד 2025” – סימולציה ייחודית שבחנה תרחישים של שיתוף פעולה אזורי. ד”ר רונית לוין-שנור, ממארגני הכינוס, מספרת על משמעות הסימולציה, התובנות שהופקו, והאם מדובר בחזון בר מימוש או...

מדוע בחר חמאס לקרוא לזרוע הצבאית שלו על שם איש דת סורי מתקופת המנדט? ד”ר ירון פרידמן מספר על חייו של עז א-דין אל-קסאם – ממאבקו בשלטון הצרפתי בסוריה, דרך פעילותו בארץ ישראל כנגד הבריטים והציונות, ועד למותו והפיכתו לסמל. מה הייתה השפעתו האמיתית על המרד הערבי?

מדוע בחר חמאס לקרוא לזרוע הצבאית שלו על שם איש דת סורי מתקופת המנדט? ד”ר ירון פרידמן מספר על חייו של עז א-דין אל-קסאם – ממאבקו בשלטון הצרפתי בסוריה, דרך פעילותו בארץ ישראל כנגד הבריטים והציונות, ועד למותו והפיכתו לסמל. מה הייתה השפעתו האמיתית על המרד הערבי?

האם דונלד טראמפ באמת מציע פתרון חדש לעזה, או שמדובר בתוכנית מסוכנת שמשנה את חוקי המשחק? בפרק הזה נצלול לעומק היוזמה השנויה במחלוקת של טראמפ ל”טרנספר” פלסטינים מהרצועה – איך היא מתקבלת בתקשורת הערבית, למה מדינות ערב שותקות, ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש? הצטרפו לניתוח מרתק של הדינמיקה במזרח התיכון, ומה...

לדברי ד״ר תמר עילם גינדין, הרפובליקה האיסלאמית של איראן היא הדבר הגרוע ביותר שקרה לאיסלאם. לפי סקרי דעת קהל, כמחצית מהאיראנים מגדירים את עצמם “חסרי דת”. מה קורה לתהליך החילון באיראן? מהם הגורמים שמובילים איראנים לעזוב את האיסלאם? מה הסיכוי שנראה איראן חילונית, ומי המועמדים להנהיג את איראן לאחר נפילת...

הרשות הפלסטינית פתחה במבצע רחב היקף בג’נין. למה? למה דווקא עכשיו? איך זה קשור לאירועים בסוריה? איך היא מסבירה את המבצע לקהל הערבי ואיך הקהל הערבי רואה אותו? עם מור שפירא, מרצה לערבית באוניברסיטת בר-אילן וחוקרת התקשורת הערבית במכון ממר”י.

טראומות לאומיות מעצבות זיכרון, חוקים, ערכים ואף חזון. פרופ’ גד יאיר מהאוניברסיטה העברית מסביר כיצד אירועים היסטוריים משאירים עקבות בחוקה של מדינות, ואיך טראומה קולקטיביות, כמו זו של השבעה באוקטובר, עשויה לעצב את ההווה והעתיד של ישראל ושל הפלסטינים.

סעודיה, קטר והאמירויות – מה הן שאיפותיהן באזור? איך הן רואות את תפקידן בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני? מי מהן בונה תשתיות בעזה בימים אלה ממש ומי ממודרת? היכן הן משתפות פעולה והיכן הן מתחרות? שיחה מרתקת עם ד״ר מורן זכה, מזרחנית, מומחית למדינות המפרץ, חוקרת במכון מתווים ומרצה באוניברסיטאות חיפה והעברית....

מדינת ישראל מוקפת אוכלוסיות עוינות. בפעם האחרונה שניסתה ישראל ליצור ברית עם קהילה בלבנון, היא נחלה כישלון. ח׳ליפה ח׳ליפה, בעל הפודקאסט ״מרד הח׳ליפים״, טוען שהפעם המצב שונה. הדרוזים בסוריה סובלים בשנים האחרונות סבל נורא, והקהילה הדרוזית הישראלית נחלצת לעזרתם. זה הוביל לשינוי תודעתי שעשוי להתפתח לברית אזורית חשובה.

מיטוט חמאס - מה זה אומר? האם אפשרי בכלל למוטט את ארגון הטרור הזה? האם אנחנו בדרך לשם? ולמה הטענה ש־״חמאס זה רעיון״ לא תקפה? עם ד”ר הראל חורב, מומחה לפלסטינים וחוקר במרכז משה דיין.

ממלכת ירדן: איך שורדת מדינה עם רוב פלסטיני, ללא אוצרות טבע, עם גלי הגירה חוזרים ועם גבולות ארוכים ומאיימים? עם ד״ר ירון פרידמן

בעיצומה של המלחמה ד״ר ירון פרידמן סוקר את תהליך השלום בין ישראל לעולם הערבי - מההסכם ההיסטורי עם מצרים, דרך הסכמי אוסלו ועד להסכמי אברהם

לאחרונה פורסם סקר של דעת הקהל הפלסטינית בנושא המלחמה בעזה. כיצד ניתן לדעת מה אמינותם של סקרים אלו? איך הם נעשים ומי משמעות התוצאות? עם חוקר הנתונים ד״ר בוריס גורליק. מראיין ירון פרידמן

שלום עם סעודיה - סיכונים וסיכויים