מה קורה מאחורי הקלעים של מלחמת חרבות ברזל? מי הם אלה שעובדים בשקט, בלי תהילה, ומחזיקים את המדינה כשהכול מתמוטט? עם רונן אברמוב, קצין אוכלוסייה בגדוד 419, על אותם “אנשי הדממה”: חיילים, אנשי הרבנות הצבאית, שוטרים, אחים ואחיות, שמבצעים את העבודות הקשות והחשובות ביותר. סיפור על שקט, עוצמה, ורציפות תפקודית בלב הכאב.

זהו פרק רביעי בסדרה של ארבעה פרקים המציינת שנתיים למלחמה. הפרק הראשון – זוועה הפרק השני – גבורה הפרק השלישי – חוסן

על מה דיברנו: המזרח התיכון, חרבות ברזל, פיקוד העורף, גדוד 419, אנשי הדממה, חוסן נפשי

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.

מה זה חוסן? איך חוסן נפשי קשור לביולוגיה? ואיך חוסן הפרט שונה מחוסן הקהילה? פרופ׳ יורם (יורי) גדרון מאוניברסיטת חיפה מסביר מהו חוסן אישי וקהילתי, איזה מדד פשוט מנבא התאוששות מטראומה נפשית, וכיצד נשימות קצובות, פעילות גופנית ותזונה ים־תיכונית תורמים לחוסן. תלמדו גם על מודל ״מעשה״, ביופידבק ושיטת MSI לבניית זיכרון טראומטי מחדש. תקבלו גם עצות פרקטיות עם תרגולים ל־3 דקות ביום.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, חוסן, PTSD פוסט טראומה, מדיטציה, עצב הוואגוס, HRV, נשימות קצובות

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.

מהי גבורה בלחימה? האם זו הסתערות יחיד או מילוי חובה בתוך מסה? ואיך נכון להנציח ולתת צל”ש? בשיחה עם ד״ר יגיל הנקין נודדים מהרומאים ועד צה״ל כדי לפרק את מושג הגבורה, ההבדל בין אומץ ליחידתיות, והדילמות סביב צל”שים בישראל לעומת ארה״ב והעיכוב בעיטורים במלחמה הנוכחית. נוגעים גם בפוליטיקת הזיכרון, מטרומפלדור ועד היום.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, גבורה צבאית, צל”ש, הנצחה, דור הלוחמים, חרבות ברזל

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.

איך מציגים זוועות בלי לאבד אנושיות? מי מחליט מה מותר להראות ולמה בכלל צריך לראות את זה? יובל לייקן, סא״ל במילואים ומקים “מיצג הזוועות” של ה־7 באוקטובר, מספר על המשימה הבלתי נתפסת שקיבל: לתעד, לבחור ולהנגיש את האימה, כדי להבין את איום הייחוס של ישראל ולספר את הסיפור האמיתי לעולם.

עמוד הפייסבוק של יובל, בו יתפרסמו הפרטים על המיצג: https://www.facebook.com/yuvaleikin/

על מה דיברנו: המזרח התיכון, השיבה באוקטובר, תיעוד מלחמה, מוסר, זיכרון לאומי

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.

למה ארה״ב מעניקה לקטר מטריית הגנה? מי עובד אצל מי: וושינגטון אצל דוחה או להפך? ואיך כספי גז, בסיס ענק ואל־ג׳זירה הופכים אמירות זעירה לשחקנית־על? מסע היסטורי ואסטרטגי מקולוניות ובריטים, דרך צמיחת הגז והצבת סנטקום, ועד ההשקעות בקמפוסים ובפוליטיקה האמריקאית. עם ד״ר אריאל אדמוני, חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולבטחון.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, קטר, ארצות הברית, אל־ג׳זירה, פלסטינים

הצטרפו לטלגרם של ההסכת t.me/hashavua — זאת הדרך היחידה להשאיר שאלות למרואיינים.

האם מצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל? מה קורה עם הרטוריקה האנטי־ישראלית בתקשורת ובמערכת החינוך המצרית? ולמה קהיר מסרבת בתוקף להכניס פליטים פלסטיניים לשטחה? קסניה סבטלובה, מזרחנית, לשעבר חברת כנסת וכיום עמיתת מחקר ב-Chatham House ומנכ”לית עמותת ROPES, עושה סדר בשאלות הבוערות על יחסי ישראל-מצרים והעתיד האזורי.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, מצרים, סיני, גז טבעי, פלסטינים, דיפלומטיה, פליטים, עזהלא לשכוח להרשם לטלגרם: t.me/hashavua

שמתם לב שהמסגד באבו גוש שונה מרוב המסגדים בארץ? למה כיפות זהב צצות מאז שנות ה־80? מה ביקש ארדואן לשדר כשהקים באיסטנבול מסגד עם שישה צריחים, ואיך אדריכלות המסגדים מספרת סיפור על מעמד הנשים בחברה המוסלמית? שיחה מרתקת עם ד״ר דפנה שרף דוידוביץ׳, מרצה באונ׳ הפתוחה ובאונ׳ העברית. קורס מומלץ: ״מבוא לאמנות האסלאם״ 👉 https://www.openu.ac.il/courses/10783.htm

ולא לשכוח את קבוצת הטלגרם: t.me/hashavua

על מה דיברנו: המזרח התיכון, צ׳בניה, טורקיה, איחוד האמירויות, מסגדים, אדריכלות, כיפת הסלע, אל-אקצה, ארדואן, נשים באסלאם

האם רצח פוליטי בארה״ב משנה את השיח הערבי? מדוע חופש הביטוי נתפס כסיכון? ומה הדמוקרטיה המערבית מלמדת על האזור? עם מור שפירא, מרצה באונ׳ בר-אילן וחוקרת התקשורת הערבית במכון ממרי, ננתח את סיקור העולם הערבי, הקונספירציות, והדיסוננס בין דת, משפחה ונשק—ומה זה אומר על יחסי מזרח–מערב.

ערוץ טלגרם של ההסכת: https://t.me/hashavua

על מה דיברנו: המזרח התיכון, חופש ביטוי, תקשורת ערבית, דמוקרטיה, קונספירציות, צ׳רלי קירק

פרק הזה של השבוע במזרח התיכון צוללים בוריס וירון אל הניסיון הדרמטי לחיסול בכירי חמאס על אדמת קטר. הם בוחנים את ההשלכות האסטרטגיות על ישראל, חמאס והעולם הערבי, דנים בשאלות אודות המעורבות האמריקאית, העיתוי של המתקפה, תפקידה של קטר בסוגיית החטופים, וההיסטוריה של התנקשויות מוצלחות וכושלות של טרוריסטים באזור.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, קטר, תימן, חמאס, חיסולים, ארה״ב

קבוצת הטלגרם של ההסכת: https://t.me/hashavua

היום שומעים יותר ויותר את הטענה: ״אל תתנו לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית – זו הדרך לגדל דור מטומטם״. יש לי שתי תשובות לטענה הזו: אחת מהותית, ואחת פרוצדורלית.

המהותית

בספרו האוטוביוגרפי מספר ריצ׳רד פיינמן, זוכה פרס נובל בפיזיקה, על אפיזודה שבה ניצל את היכולת האריתמטית שלו כדי להפתיע אדם אחר. אבל כבר משנות השמונים כמעט ולא מקדישים זמן להוראת אריתמטיקה בסיסית (מיומנות החישוב), אלא מסתמכים על מחשבונים. אני זוכר היטב איך אנשי הדור הקודם ציקצקו בלשונם למראה ״הצעירים האלה״ שלא מסוגלים להכפיל בראש שני מספרים דו־ספרתיים, וזקוקים למחשבון כדי לחשב קוסינוס של 40 מעלות או לוגריתם של 12. ומה קרה מאז? העולם ממשיך להתקדם, ועוד איך. גם הצעירים של היום, שלא קוראים מאמר מהתחלה ועד הסוף ושלא יוצאים מהטיק־טוק, ימשיכו לקדם את העולם. הכול בסדר.

הפרוצדורלית אני תוהה כמה מהמתנגדים לאפשר לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית באמת עמדו מול כיתה, נאלצו לבנות קורס, להעריך עבודות, לספק משוב לעשרות סטודנטים – וכל זה בלי להרגיש מטומטמים ובלי לשקר לעצמם. העולם האקדמי של היום לא בנוי, וגם לא מסוגל, לבנות תוכניות לימוד שיכריחו את הלומדים להימנע משימוש בכלים האלה. תיתן היום תרגיל בית – רובם המכריע ייעזרו בבינה מלאכותית. המערכת נמצאת בתהליך הסתגלות, ואינני יודע בדיוק איך הוא יסתיים, אבל בדבר אחד אני בטוח: לא יהיו תלמידים, לא סטודנטים, לא מורים ולא מרצים שלא ישתמשו באופן אינטגרלי בכלי בינה מלאכותית. בדיוק כפי שכיום אין מי שלא משתמש במחשב.

בפרק דרמטי במיוחד, בוריס וירון צוללים אל לב המאבקים בלבנון ובסוריה – שתי מדינות שנמצאות על סף קריסה. מה עומד מאחורי האיומים החריגים של חיזבאללה? איך סוגיית פירוק הנשק מערערת את דמשק וביירות? ואיפה ישראל משתלבת בכל זה?

על מה דיברנו: המזרח התיכון, חיזבאללה, סוריה, לבנון, איראן, ישראל

בוריס וד״ר גליה לינדנשטראוס צוללים לעומק יחסי ישראל–אזרבייג׳ן: מההיסטוריה הסובייטית, דרך הסכמי אברהם, שיתופי הפעולה הביטחוניים והאנרגטיים, ועד התיווך בין טורקיה לישראל. שיחה מרתקת על גאופוליטיקה, נפט, עוצמה קשה מול רכה, ומדוע למדינה הקטנה בקווקז יש השפעה גדולה על המזרח התיכון והמערב.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, אזרבייג׳ן, הסכמי אברהם, אנרגיה, גאופוליטיקה, איראן, טורקיה

אין אלכוהול בעולם האסלאם. אז זהו, שיש! מהפסוקים בקוראן, דרך שירה ג’הלית עתיקה ועד מבשלות וויסקי בפקיסטן. בוריס מארח את לאון שוורץ, וביחד הם יוצאים למסע מפתיע בעקבות האלכוהול בעולם המוסלמי. משירה ערבית טרום-איסלאמית, דרך מקורות בקוראן והחדית׳, לאון מסביר את מקומו של האלכוהול באזור, מקור האיסור באסלאם וצריכתו היום בעזרת מספרים מפתיעים.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, אלכוהול, אסלאם, היסטוריה, תרבות

לפסטיבל במוזיאון ארצות המקרא http://bit.ly/45ndgFx . קוד קופון leon יתן לכם הנחה נוספת

מה באמת ההשפעה של תנועת ה‑BDS על הכלכלה הישראלית? בפרק מרתק בוחן בוריס יחד עם איל השקס – יועץ כלכלי ומחבר הספר גשרי כלכלה – את השורשים ההיסטוריים של חרמות על ישראל, את הנזק הכלכלי והדימויי של ה‑BDS, ואת הכלים שישראל יכולה להשתמש בהם כדי לצמוח למרות הכל. שיחה חדה, מפתיעה ומלאת אופטימיות על עתיד הכלכלה הישראלית.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, BDS, כלכלה, חרמות, חדשנות, טורקיה, סעודיה, ירדן, מצרים

תרומה לשיקום קהילות דרוזיות בסוריה https://www.jgive.com/new/en/ils/donation-targets/154005

בפרק מרתק זה של השבוע במזרח התיכון, בוריס מארח את עידית שרוני, אוצרת במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, לשיחה סוחפת על התערוכה החדשה “סיפורי אהבה”. יחד הם צוללים לעולם של כתבי יד נדירים מהמאה ה‑16, מיניאטורות מפוארות וסיפורים סוערים מהמזרח התיכון – אהבות אסורות, שיגעון, הקרבה ומוות. עידית חושפת את תהליך האוצרות, ההיסטוריה המרתקת מאחורי הפריטים, והחוויה הרוחנית שמסתתרת באותם סיפורי אהבה אוניברסליים. הזמנה למסע קסום של אמנות, תרבות ונחמה.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, אמנות האסלאם, סיפורי אהבה, מיניאטורות, שירה פרסית, אוצרות מוזיאונים, תרבות פרסית, חוויית תערוכה

שיחה נדירה ומטלטלת עם השייח’ סעיד אמון, מנהיג דרוזי מסוריה, על הטבח בסווידה, על בגידות פנימיות והמאבק על עתיד הדרוזים מול משטר אכזרי. איך ישראל התערבה? מה קורה בין ההנהגות? והאם זו תחילתה של אוטונומיה דרוזית היסטורית? פרק מטלטל שמגלה את הקצב האמיתי של המזרח התיכון.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, דרוזים, סוריה, אוטונומיה, ישראל

בפרק מסעיר במיוחד, בוריס ואלכס גרינברג צוללים לעומק הסבך האיראני–סורי: למה העם באיראן לא מתקומם למרות השחיתות והדיכוי? איך קרסו כוחות אסד, ומה תפקידה של ישראל בהגנת הדרוזים בדרום סוריה? ניתוח נוקב, חד ונטול סנטימנטים, שמחבר היסטוריה, מודיעין וגיאופוליטיקה – ופותח שאלות קשות על עתיד האזור.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, סוריה, דרוזים, ביטחון, מודיעין, אל־קאעידה, חיזבאללה, גיאופוליטיקהש

מדוע בגידה היא מילת המפתח להבנת קריסת ציר ההתנגדות. ד״ר ירון פרידמן מסביר איך שרשרת בגידות ערערה את הבריתות, חשפה חולשות והשאירה את הציר מבודד וחלש. פרק על בגידות גדולות, ציפיות מנופצות ולקחים מהעבר.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, בגידה, איראן, חמאס, סוריה, לבנון, אסד, נסראללה, ציר הרשע, ציר ההתנגדות, חיזבאללה

מור שפירא ובוריס בוחנים את 12 ימי התקיפות הישראליות באיראן וחושפים כיצד קריסת ״הרתעת האייתוללות״ מעוררת לגלוג במפרץ, חרדה בקהיר ושתיקה בטהראן. השניים שואלים היכן נעלמו ארגוני הפרוקסי, האם ישראל מתבססת כהגמון אזורי, ואיזו פסיכולוגיית לחימה משגעת את העולם הערבי.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, ישראל, מלחמה, שלום, קטאר, מצרים, הרתעה, פרוקסי

על קיר הברזל

אמ״לק – תקראו את ״על קיר הברזל״ . זה לא ארוך וזה מאוד מעניין

היום קראתי מחדש את המאמר של ז׳בוטינסקי ״על קיר הברזל״, בו הוא מתאר את עמדתו לגבי הסכסוך הערבי-ישראלי. ז׳בוטינסקי פורס את טיעוניו בצורה מנומסת, קרה ומדוייקת. אבל יחד עם זאת הוא לא מפספס, לא את ההבטים הפרקטיים ולא ההבטים האתיים את חזרתם של יהודים לארץ ישראל.

המאמר נכתב ב-1923, הרבה לפני קום המדינה. מדהים לראות עד כמה אותם ויכוחים והתלבטויות שהיו אז תקפים גם היום. הדבר היחיד שהשתנה המון מאז – ואת זה אפשר לראות אך ורק אם משווים בין הטקסט המקורי ברוסית לבין התרגום לעברית מאותה התקופה – זה העובדה שהמילה ״פלסטין״ מחוץ לשפה העברית שימשה כתרגום לביטוי ״ארץ ישראל״ העברי. לא שני מושגים מנוגדים זה לזה אלא מושגים נרדפים. היום זמנים!

היום קראתי לראשונה גם את מאמר ההמשך, ״על אתיקה של קיר הברזל״, ומה אני אגיד לכם? השתכנעתי משני המאמרים.

אלה מאמרים קצרים וברורים מאוד; שניהם יחד יגזלו מכם לכל היותר חצי שעה. לכן אני מאוד ממליץ לכולם לקרוא אותם. ומי מכם שיודע גם עברית וגם רוסית, תקראו את שתי הגרסאות; ההשוואה בין הנוסחים לפעמים מעניינת.

לינקים לנוחיותכם:

המקור הרוסי [על קיר הברזל]

מאמר ההמשך [האתיקה של קיר הברזל]

התרגום לעברית [על קיר הברזל]

מאמר ההמשך [האתיקה של קיר הברזל]

מה יקרה אם איראן תחסום את מצרי הורמוז? מי ייפגע, ומי דווקא ירוויח? למה נפילת משטר האייתולות עלולה לסכן את האינטרסים של מדינות מפתיעות? ד״ר ערן אפרת, מומחה לשוק האנרגיה, מספק הצצה מרתקת לשדה הקרב של הנפט והגז: בין מצרים וסנקציות, בין סין וטורקיה. גם אשקלון עלתה לדיון.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, נפט, גז, קטאר, סין, טורקיה, סנקציות

אחרי חודשים של לחימה קשה בגבול הצפון, הציבור הלבנוני מתנער מחיזבאללה ומאיראן. מרים יונס, חוקרת הרשתות החברתיות של לבנון, מתארת איך חיסול נסראללה ערער את תחושת הכוח של חיזבאללה, ואיך נוצרים, סונים ואפילו שיעים דורשים סוף לשליטה האיראנית. תוך כדי תקיפות ישראליות מדויקות באיראן, מתחיל שיח חסר תקדים בלבנון על פיוס, ואפילו שלום, עם ישראל. האם אנחנו בפני עידן חדש?

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, חיזבאללה, לבנון, הסכם שלום

האם חמולה מקומית יכולה להחליף את חמאס? ד”ר הראל חורב מנתח את עלייתו של יאסר אבו שבאב בעזה, את הקשרים שלו עם רמאללה וישראל, ואת האסטרטגיה הישראלית ליום שאחרי. שיחה על חמולות, מיליציות, לגיטימציה מקומית וסיכוי אמיתי לשינוי, או אשליה מסוכנת?

על מה דיברנו: המזרח התיכון, עזה, חמולות, יסר אבו שבאב, עזה, הרשות הפלסטינית, חמאס, שלטון מקומי, יום שאחרי.

כולם עושים היום vibe, גם אני רוצה.

כולם עושים היום vibe, גם אני רוצה.

כן, אני מודה, יש בי סלידה קלה שבקלות מהמושג הזה. אבל לפעמים אין ברירה.

כבר יצא לי בעבר לכתוב מאמר תוך עבודה מהירה עם מודלים של שפה גדולה, איטרציות זריזות ותהליך חצי-אינטואיטיבי של חיפוש, ניסוי ותיקון. עכשיו אני מנסה לשחזר את ההצלחה ההיא, מתוך סקרנות אמיתית והבנה שלפעמים הגישה ה”ויבית” פשוט עובדת.

אני מנהל יומן מסע שמתעדכן בלייב. לא מרגיש נוח לשתף אותו בפומבי, אבל אם זה מסקרן אתכם, תשאירו לי הודעה ואשלח לכם גישה.

ירון ובוריס מדברים על עלייתו של ג’ולאני, תהליך האיסלאמיזציה המסוכן בסוריה, שילוב טרוריסטים זרים בצבא החדש ופתיחת מחנה אל-הול של אסירי דאעש. אחרי האיום של משטר אסד הפרו-איראני הקודם, ניצבת ישראל מול איום מסוג חדש.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, סוריה, אל-ג’ולאני, איסלאם סלפי, דאעש, איראן, טורקיה, קטאר