על קיר הברזל
אמ״לק – תקראו את ״על קיר הברזל״ . זה לא ארוך וזה מאוד מעניין

היום קראתי מחדש את המאמר של ז׳בוטינסקי ״על קיר הברזל״, בו הוא מתאר את עמדתו לגבי הסכסוך הערבי-ישראלי. ז׳בוטינסקי פורס את טיעוניו בצורה מנומסת, קרה ומדוייקת. אבל יחד עם זאת הוא לא מפספס, לא את ההבטים הפרקטיים ולא ההבטים האתיים את חזרתם של יהודים לארץ ישראל.
המאמר נכתב ב-1923, הרבה לפני קום המדינה. מדהים לראות עד כמה אותם ויכוחים והתלבטויות שהיו אז תקפים גם היום. הדבר היחיד שהשתנה המון מאז – ואת זה אפשר לראות אך ורק אם משווים בין הטקסט המקורי ברוסית לבין התרגום לעברית מאותה התקופה – זה העובדה שהמילה ״פלסטין״ מחוץ לשפה העברית שימשה כתרגום לביטוי ״ארץ ישראל״ העברי. לא שני מושגים מנוגדים זה לזה אלא מושגים נרדפים. היום זמנים!
היום קראתי לראשונה גם את מאמר ההמשך, ״על אתיקה של קיר הברזל״, ומה אני אגיד לכם? השתכנעתי משני המאמרים.
אלה מאמרים קצרים וברורים מאוד; שניהם יחד יגזלו מכם לכל היותר חצי שעה. לכן אני מאוד ממליץ לכולם לקרוא אותם. ומי מכם שיודע גם עברית וגם רוסית, תקראו את שתי הגרסאות; ההשוואה בין הנוסחים לפעמים מעניינת.
לינקים לנוחיותכם:
המקור הרוסי [על קיר הברזל]
מאמר ההמשך [האתיקה של קיר הברזל]
התרגום לעברית [על קיר הברזל]
מאמר ההמשך [האתיקה של קיר הברזל]