היום שומעים יותר ויותר את הטענה: ״אל תתנו לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית – זו הדרך לגדל דור מטומטם״. יש לי שתי תשובות לטענה הזו: אחת מהותית, ואחת פרוצדורלית.

המהותית

בספרו האוטוביוגרפי מספר ריצ׳רד פיינמן, זוכה פרס נובל בפיזיקה, על אפיזודה שבה ניצל את היכולת האריתמטית שלו כדי להפתיע אדם אחר. אבל כבר משנות השמונים כמעט ולא מקדישים זמן להוראת אריתמטיקה בסיסית (מיומנות החישוב), אלא מסתמכים על מחשבונים. אני זוכר היטב איך אנשי הדור הקודם ציקצקו בלשונם למראה ״הצעירים האלה״ שלא מסוגלים להכפיל בראש שני מספרים דו־ספרתיים, וזקוקים למחשבון כדי לחשב קוסינוס של 40 מעלות או לוגריתם של 12. ומה קרה מאז? העולם ממשיך להתקדם, ועוד איך. גם הצעירים של היום, שלא קוראים מאמר מהתחלה ועד הסוף ושלא יוצאים מהטיק־טוק, ימשיכו לקדם את העולם. הכול בסדר.

הפרוצדורלית אני תוהה כמה מהמתנגדים לאפשר לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית באמת עמדו מול כיתה, נאלצו לבנות קורס, להעריך עבודות, לספק משוב לעשרות סטודנטים – וכל זה בלי להרגיש מטומטמים ובלי לשקר לעצמם. העולם האקדמי של היום לא בנוי, וגם לא מסוגל, לבנות תוכניות לימוד שיכריחו את הלומדים להימנע משימוש בכלים האלה. תיתן היום תרגיל בית – רובם המכריע ייעזרו בבינה מלאכותית. המערכת נמצאת בתהליך הסתגלות, ואינני יודע בדיוק איך הוא יסתיים, אבל בדבר אחד אני בטוח: לא יהיו תלמידים, לא סטודנטים, לא מורים ולא מרצים שלא ישתמשו באופן אינטגרלי בכלי בינה מלאכותית. בדיוק כפי שכיום אין מי שלא משתמש במחשב.

בפרק דרמטי במיוחד, בוריס וירון צוללים אל לב המאבקים בלבנון ובסוריה – שתי מדינות שנמצאות על סף קריסה. מה עומד מאחורי האיומים החריגים של חיזבאללה? איך סוגיית פירוק הנשק מערערת את דמשק וביירות? ואיפה ישראל משתלבת בכל זה?

על מה דיברנו: המזרח התיכון, חיזבאללה, סוריה, לבנון, איראן, ישראל

בוריס וד״ר גליה לינדנשטראוס צוללים לעומק יחסי ישראל–אזרבייג׳ן: מההיסטוריה הסובייטית, דרך הסכמי אברהם, שיתופי הפעולה הביטחוניים והאנרגטיים, ועד התיווך בין טורקיה לישראל. שיחה מרתקת על גאופוליטיקה, נפט, עוצמה קשה מול רכה, ומדוע למדינה הקטנה בקווקז יש השפעה גדולה על המזרח התיכון והמערב.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, אזרבייג׳ן, הסכמי אברהם, אנרגיה, גאופוליטיקה, איראן, טורקיה

אין אלכוהול בעולם האסלאם. אז זהו, שיש! מהפסוקים בקוראן, דרך שירה ג’הלית עתיקה ועד מבשלות וויסקי בפקיסטן. בוריס מארח את לאון שוורץ, וביחד הם יוצאים למסע מפתיע בעקבות האלכוהול בעולם המוסלמי. משירה ערבית טרום-איסלאמית, דרך מקורות בקוראן והחדית׳, לאון מסביר את מקומו של האלכוהול באזור, מקור האיסור באסלאם וצריכתו היום בעזרת מספרים מפתיעים.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, אלכוהול, אסלאם, היסטוריה, תרבות

לפסטיבל במוזיאון ארצות המקרא http://bit.ly/45ndgFx . קוד קופון leon יתן לכם הנחה נוספת

מה באמת ההשפעה של תנועת ה‑BDS על הכלכלה הישראלית? בפרק מרתק בוחן בוריס יחד עם איל השקס – יועץ כלכלי ומחבר הספר גשרי כלכלה – את השורשים ההיסטוריים של חרמות על ישראל, את הנזק הכלכלי והדימויי של ה‑BDS, ואת הכלים שישראל יכולה להשתמש בהם כדי לצמוח למרות הכל. שיחה חדה, מפתיעה ומלאת אופטימיות על עתיד הכלכלה הישראלית.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, BDS, כלכלה, חרמות, חדשנות, טורקיה, סעודיה, ירדן, מצרים

תרומה לשיקום קהילות דרוזיות בסוריה https://www.jgive.com/new/en/ils/donation-targets/154005

בפרק מרתק זה של השבוע במזרח התיכון, בוריס מארח את עידית שרוני, אוצרת במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, לשיחה סוחפת על התערוכה החדשה “סיפורי אהבה”. יחד הם צוללים לעולם של כתבי יד נדירים מהמאה ה‑16, מיניאטורות מפוארות וסיפורים סוערים מהמזרח התיכון – אהבות אסורות, שיגעון, הקרבה ומוות. עידית חושפת את תהליך האוצרות, ההיסטוריה המרתקת מאחורי הפריטים, והחוויה הרוחנית שמסתתרת באותם סיפורי אהבה אוניברסליים. הזמנה למסע קסום של אמנות, תרבות ונחמה.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, אמנות האסלאם, סיפורי אהבה, מיניאטורות, שירה פרסית, אוצרות מוזיאונים, תרבות פרסית, חוויית תערוכה

שיחה נדירה ומטלטלת עם השייח’ סעיד אמון, מנהיג דרוזי מסוריה, על הטבח בסווידה, על בגידות פנימיות והמאבק על עתיד הדרוזים מול משטר אכזרי. איך ישראל התערבה? מה קורה בין ההנהגות? והאם זו תחילתה של אוטונומיה דרוזית היסטורית? פרק מטלטל שמגלה את הקצב האמיתי של המזרח התיכון.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, דרוזים, סוריה, אוטונומיה, ישראל

בפרק מסעיר במיוחד, בוריס ואלכס גרינברג צוללים לעומק הסבך האיראני–סורי: למה העם באיראן לא מתקומם למרות השחיתות והדיכוי? איך קרסו כוחות אסד, ומה תפקידה של ישראל בהגנת הדרוזים בדרום סוריה? ניתוח נוקב, חד ונטול סנטימנטים, שמחבר היסטוריה, מודיעין וגיאופוליטיקה – ופותח שאלות קשות על עתיד האזור.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, סוריה, דרוזים, ביטחון, מודיעין, אל־קאעידה, חיזבאללה, גיאופוליטיקהש

מדוע בגידה היא מילת המפתח להבנת קריסת ציר ההתנגדות. ד״ר ירון פרידמן מסביר איך שרשרת בגידות ערערה את הבריתות, חשפה חולשות והשאירה את הציר מבודד וחלש. פרק על בגידות גדולות, ציפיות מנופצות ולקחים מהעבר.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, בגידה, איראן, חמאס, סוריה, לבנון, אסד, נסראללה, ציר הרשע, ציר ההתנגדות, חיזבאללה

מור שפירא ובוריס בוחנים את 12 ימי התקיפות הישראליות באיראן וחושפים כיצד קריסת ״הרתעת האייתוללות״ מעוררת לגלוג במפרץ, חרדה בקהיר ושתיקה בטהראן. השניים שואלים היכן נעלמו ארגוני הפרוקסי, האם ישראל מתבססת כהגמון אזורי, ואיזו פסיכולוגיית לחימה משגעת את העולם הערבי.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, ישראל, מלחמה, שלום, קטאר, מצרים, הרתעה, פרוקסי

על קיר הברזל

אמ״לק – תקראו את ״על קיר הברזל״ . זה לא ארוך וזה מאוד מעניין

היום קראתי מחדש את המאמר של ז׳בוטינסקי ״על קיר הברזל״, בו הוא מתאר את עמדתו לגבי הסכסוך הערבי-ישראלי. ז׳בוטינסקי פורס את טיעוניו בצורה מנומסת, קרה ומדוייקת. אבל יחד עם זאת הוא לא מפספס, לא את ההבטים הפרקטיים ולא ההבטים האתיים את חזרתם של יהודים לארץ ישראל.

המאמר נכתב ב-1923, הרבה לפני קום המדינה. מדהים לראות עד כמה אותם ויכוחים והתלבטויות שהיו אז תקפים גם היום. הדבר היחיד שהשתנה המון מאז – ואת זה אפשר לראות אך ורק אם משווים בין הטקסט המקורי ברוסית לבין התרגום לעברית מאותה התקופה – זה העובדה שהמילה ״פלסטין״ מחוץ לשפה העברית שימשה כתרגום לביטוי ״ארץ ישראל״ העברי. לא שני מושגים מנוגדים זה לזה אלא מושגים נרדפים. היום זמנים!

היום קראתי לראשונה גם את מאמר ההמשך, ״על אתיקה של קיר הברזל״, ומה אני אגיד לכם? השתכנעתי משני המאמרים.

אלה מאמרים קצרים וברורים מאוד; שניהם יחד יגזלו מכם לכל היותר חצי שעה. לכן אני מאוד ממליץ לכולם לקרוא אותם. ומי מכם שיודע גם עברית וגם רוסית, תקראו את שתי הגרסאות; ההשוואה בין הנוסחים לפעמים מעניינת.

לינקים לנוחיותכם:

המקור הרוסי [על קיר הברזל]

מאמר ההמשך [האתיקה של קיר הברזל]

התרגום לעברית [על קיר הברזל]

מאמר ההמשך [האתיקה של קיר הברזל]

מה יקרה אם איראן תחסום את מצרי הורמוז? מי ייפגע, ומי דווקא ירוויח? למה נפילת משטר האייתולות עלולה לסכן את האינטרסים של מדינות מפתיעות? ד״ר ערן אפרת, מומחה לשוק האנרגיה, מספק הצצה מרתקת לשדה הקרב של הנפט והגז: בין מצרים וסנקציות, בין סין וטורקיה. גם אשקלון עלתה לדיון.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, נפט, גז, קטאר, סין, טורקיה, סנקציות

אחרי חודשים של לחימה קשה בגבול הצפון, הציבור הלבנוני מתנער מחיזבאללה ומאיראן. מרים יונס, חוקרת הרשתות החברתיות של לבנון, מתארת איך חיסול נסראללה ערער את תחושת הכוח של חיזבאללה, ואיך נוצרים, סונים ואפילו שיעים דורשים סוף לשליטה האיראנית. תוך כדי תקיפות ישראליות מדויקות באיראן, מתחיל שיח חסר תקדים בלבנון על פיוס, ואפילו שלום, עם ישראל. האם אנחנו בפני עידן חדש?

על מה דיברנו: המזרח התיכון, איראן, חיזבאללה, לבנון, הסכם שלום

האם חמולה מקומית יכולה להחליף את חמאס? ד”ר הראל חורב מנתח את עלייתו של יאסר אבו שבאב בעזה, את הקשרים שלו עם רמאללה וישראל, ואת האסטרטגיה הישראלית ליום שאחרי. שיחה על חמולות, מיליציות, לגיטימציה מקומית וסיכוי אמיתי לשינוי, או אשליה מסוכנת?

על מה דיברנו: המזרח התיכון, עזה, חמולות, יסר אבו שבאב, עזה, הרשות הפלסטינית, חמאס, שלטון מקומי, יום שאחרי.

כולם עושים היום vibe, גם אני רוצה.

כולם עושים היום vibe, גם אני רוצה.

כן, אני מודה, יש בי סלידה קלה שבקלות מהמושג הזה. אבל לפעמים אין ברירה.

כבר יצא לי בעבר לכתוב מאמר תוך עבודה מהירה עם מודלים של שפה גדולה, איטרציות זריזות ותהליך חצי-אינטואיטיבי של חיפוש, ניסוי ותיקון. עכשיו אני מנסה לשחזר את ההצלחה ההיא, מתוך סקרנות אמיתית והבנה שלפעמים הגישה ה”ויבית” פשוט עובדת.

אני מנהל יומן מסע שמתעדכן בלייב. לא מרגיש נוח לשתף אותו בפומבי, אבל אם זה מסקרן אתכם, תשאירו לי הודעה ואשלח לכם גישה.

ירון ובוריס מדברים על עלייתו של ג’ולאני, תהליך האיסלאמיזציה המסוכן בסוריה, שילוב טרוריסטים זרים בצבא החדש ופתיחת מחנה אל-הול של אסירי דאעש. אחרי האיום של משטר אסד הפרו-איראני הקודם, ניצבת ישראל מול איום מסוג חדש.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, סוריה, אל-ג’ולאני, איסלאם סלפי, דאעש, איראן, טורקיה, קטאר

למה ג׳וניורים מתקשים להיכנס לתעשייה?

למה ג׳וניורים מתקשים להיכנס לתעשייה? ואיך את ואתה יכולים לעזור להם?

מצד אחד יש שפע של מפתחים צעירים, בוגרי תארים, שמחפשים את הדריסת רגל הראשונה.

מצד שני החברות מעדיפות ניסיון, ומתמודדות עם שינויים מהירים בגלל AI.

התוצאה היא שדור שלם של מפתחים מתקשה להיכנס.

כדי להבין מה באמת עוזר או מעכב את הג’וניורים אני עורך מחקר. אני מחפש מנהלים של מפתחים צעירים שישתפו בראיון קצר בזום (עד חצי שעה).

הממצאים יפורסמו באופן פתוח לטובת הקהילה כולה.

🔗 פרטים ותיאום: https://gorelik.net/study study@gorelik.net

שתפו את ההודעה עם מנהלים שיכולים לעזור. אפילו אחד נוסף זה משמעותי.

Activate to view larger image,

Ac

האם העולם מתעלם מהמשבר ההומניטרי הגדול ביותר כיום? עם 14 מיליון פליטים, אלפי מתים ממחלות, מגפת כולרה וחשש לרצח עם חוזר בדרפור – ד”ר חיים קורן חושף את עומק האסון בסודאן, ואת הקשרים המסוכנים בין שליטי סודאן, רוסיה, איראן והאמירויות. שיחה מטלטלת על מדינה קריטית שנעלמה מהמכ”ם.

ד״ר חיים קורן היה השגריר הראשון של ישראל בדרום סודאן, היה שגרירנו במצרים וכיום משמש כמרצה בכיר באונ׳ רייכמן. המאמר שד״ר קורן הזכיר נמצא כאן https://bit.ly/3Hep1G5

על מה דיברנו: המזרח התיכון, סודאן, משבר הומניטרי, ג’נוסייד, גיאופוליטיקה, רצח עם, סוריה, איחוד האמירויות, מגפות, רעב

האם העולם מתעלם מהמשבר ההומניטרי הגדול ביותר כיום? עם 14 מיליון פליטים, אלפי מתים ממחלות, מגפת כולרה וחשש לרצח עם חוזר בדרפור – ד”ר חיים קורן חושף את עומק האסון בסודאן, ואת הקשרים המסוכנים בין שליטי סודאן, רוסיה, איראן והאמירויות. שיחה מטלטלת על מדינה קריטית שנעלמה מהמכ”ם.

ד״ר חיים קורן היה השגריר הראשון של ישראל בדרום סודאן, היה שגרירנו במצרים וכיום משמש כמרצה בכיר באונ׳ רייכמן.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, סודאן, משבר הומניטרי, ג’נוסייד, גיאופוליטיקה, רצח עם, סוריה, איחוד האמירויות, מגפות, רעב

תפתחו יומנים: ביום שלישי, ה-8 ביולי, נפגשים בפאב ״בירתנו״ שבעיר הקודש לשיחה עם בעל המקום, לאון שורץ, על תרבות האלכוהול בעולם המוסלמי. כן. כן.

פרק לייב מיוחד. מוזמנים להגיע.

להרשמה: https://whisky-jlm.com/hashavua

בירה אחת כלולה במחיר הכניסה. ממש non-brainer.

נפגש!

בפרק ההמשך על ספרם של עדי שורץ וד”ר עינת וילף, ד״ר עדי שורץ עונה לשאלות המאזינים ומציע ניתוח חד של עומק הסכסוך: לא טריטוריאלי, אלא רעיוני. הוא טוען שהסיבה לכישלון פתרונות העבר נעוצה בהכחשת שאיפות הצד הפלסטיני. האם ייתכן שינוי תודעתי עמוק, ומי יוביל אותו? פרק ישיר, טעון, ומעורר מחשבה שלא משאיר מקום לאשליות.

@einatwilf

ספרם החדש של ד״ר שורץ וד״ר וילף: https://bit.ly/3H1qUG7

על מה דיברנו: המזרח התיכון, סכסוך ישראל-פלסטינים, אידיאולוגיה פלסטינית, אונר”א, פתרון מדיני, שיבת פליטים, אונר”א, תודעה ציבורית, חמאס

מכירים את הטענה ש״זה לא משחק סכום אפס״ וששלום עם הפלסטינים אפשרי אם רק נמצא פתרון יצירתי. אז זהו…

האם 7 באוקטובר היה מכת פתע – או התגלמות של רעיון עמוק בן מאה שנים? למה אונר”א דווקא מנציחה את הסכסוך? והאם ישראל מפסידה במלחמה התודעתית? ד”ר עדי שורץ מציג תזה חדה ומטלטלת על שיבת הפליטים, הפנטזיה הלאומית הפלסטינית – והאשליות הישראליות שמונעות פתרון אמיתי.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, שיבת פליטים, אונר”א, תודעה ציבורית, חמאס, פלסטינים

הלינק לספר: ״שיבה באוקטובר: שורש הסכסור, הדרך לפתרון״ https://bit.ly/3H1qUG7

האם חמאס וחיזבאללה איבדו את ההרתעה? ד״ר דניאל סובלמן מציג את מאחורי הקלעים של ציר ההתנגדות, משרטט את דמותו האסטרטגית של נסראללה, ומסביר כיצד חיזבאללה השפיע על חמאס, החות’ים ואיראן. שיחה מרתקת על לוחמה אסימטרית, דיפוזיה רעיונית, ומקומה של ישראל בתוך רשת אזורית משתנה – בעקבות הספר The Axis of Resistance.

על מה דיברנו: המזרח התיכון, חיזבאללה, חמאס, פלסטינים, איראן, לבנון, לוחמה אסימטרית, ציר ההתנגדות, הרתעה

הלינק לספר: https://a.co/d/dU8Obyt

ד”ר ירון פרידמן פורש תמונה כללית של המזרח התיכון בתקופה של חוסר יציבות: לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית, טורקיה, איראן, המפרץ הפרסי ומדינות צפון אפריקה. מהן הסוגיות העיקריות מטרידות כל מדינה? האם יש מקום לאופטימיות?