איראן, נפט, גז

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

איראן ושוק האנרגיה העולמי

בפרק זה מתארח ערן אפרת, מומחה לשוק האנרגיה העולמי, לשיחה על איראן והשפעתה על שוקי הנפט והגז. הדיון עוסק באיום האיראני לסגור את מצרי הורמוז, באינטרסים של מעצמות כמו סין וארצות הברית, ובהשלכות האפשריות של נפילת המשטר בטהראן על מפת האנרגיה העולמית.

האיום על מצרי הורמוז

בוריס פותח בשאלה על שליטתה של איראן במצרי הורמוז. לדברי ערן אפרת, דרך המצרים עוברים כ־20 אחוזים מהנפט וכ־33 אחוזים מהגז בעולם. עם זאת, הוא מעריך שהסיכוי שאיראן תחסום את המצרים בפועל הוא אפסי. הסיבה המרכזית היא שאיראן עצמה תלויה במעבר כדי לייצא את הנפט והגז שלה, והיא זקוקה נואשות להכנסות.

נוסף על כך, לקוחתה העיקרית של איראן היא סין, שרוכשת כ־90 אחוזים מהנפט האיראני. גם טורקיה היא לקוחה חשובה של סחורות איראניות תחת סנקציות. כלכלותיהן של שתי מדינות אלה מתבססות במידה רבה על חומרי גלם זולים מאיראן ומרוסיה, ולכן יש להן אינטרס מובהק שהמעבר יישאר פתוח. אפרת מוסיף כי מבחינה צבאית, יהיה קשה מאוד לאיראן לחסום את המצרים לאור הנוכחות המאסיבית של ציים זרים באזור.

תרחיש סביר יותר, לטענתו, הוא שאיראן תנסה לשבש את התנועה באמצעות הפחדה, למשל על־ידי ירי טיל לעבר מכלית. אירוע כזה עלול לגרום לחברות הביטוח להפסיק לבטח מעבר במצרים, ובכך לעצור את התנועה דה פקטו, בדומה למה שעשו החות’ים במצרי באב אל־מנדב. עם זאת, אפרת סבור שזהו קלף שהמשטר האיראני, שנמצא במצב שברירי, לא ישתמש בו, מכיוון שזהו צעד התאבדותי שיפגע קודם כל באיראן עצמה.

הפעלת שלוחים (פרוקסי)

בתשובה לשאלתו של בוריס מהן החלופות של איראן, מסביר אפרת שהיא יכולה להפעיל את זרועות הטרור שלה באזור. למשל, היא יכולה להורות לחות’ים לחדש את ההתקפות בבאב אל־מנדב, או להפעיל מיליציות עיראקיות לתקוף בסיסים אמריקאיים ומתקני אנרגיה במדינות שכנות. הוא מזכיר את המתקפה על מתקני ארמקו בסעודיה בעבר.

עם זאת, הוא טוען שהעולם מתחיל להתמקד בראש התמנון, כלומר באיראן עצמה, ולא רק בזרועותיה. כל מהלך אגרסיבי יקושר מיד לטהראן ויגביר את הלחץ על המשטר. לדבריו, המשטר האיראני השקיע את כל משאביו בביצור שלוחיו בחו”ל ולא בחיזוק החוסן הפנימי, ולכן הוא פגיע מאוד בתוך ביתו.

פינוי האי ח’ארג

אפרת מתאר את האי ח’ארג כמרכז לוגיסטי אדיר של איראן לאגירה וייצוא של נפט. לאחרונה, מחשש לתקיפה ישראלית או אמריקאית, החלו האיראנים לפנות את האי. הפינוי התבצע באמצעות הוצאת מכליות־על שעגנו בו אל לב ים. המכליות ממתינות כעת במים, מכיוון שהסחורה שעליהן עדיין לא מוכנה למשלוח ללקוחות. כתוצאה מכך, האי ח’ארג ריק יחסית.

אספקת הדלק ללבנון

בוריס שואל על מצב הדלק בלבנון, ומציין שבעבר איראן סיפקה לה דלק אך כיום נראה שאין בעיות אספקה. אפרת מסביר שלבנון היא מדינה שיכולה לרכוש אנרגיה מכל מקור, כולל מדינות אירופה, סוריה, סעודיה וקטר. הוא משוכנע שלבנון מקבלת קווי אשראי, כנראה בתמיכת צרפת, ואין לה בעיות אנרגיה משמעותיות.

האינטרס של סין וטורקיה

בוריס מעלה תרחיש היפותטי של נפילת המשטר האיראני והסרת הסנקציות, ושואל אם סין וטורקיה יהיו מעוניינות בכך. אפרת עונה בשלילה נחרצת. לדבריו, שתי המדינות מבססות חלק ניכר מכלכלתן על רכישת חומרי גלם זולים מאיראן ומרוסיה. אם הסנקציות יוסרו, הן יאבדו את היתרון הזה וייאלצו לשלם מחיר שוק מלא, מה שיפגע בהן כלכלית. לכן, האינטרס שלהן הוא שהמצב הנוכחי יימשך.

השלכות של שינוי משטר באיראן

אם המשטר באיראן ייפול והסנקציות יוסרו, ההשפעה על שוק הנפט העולמי תהיה קטנה, מכיוון שאיראן אינה יצרנית נפט גדולה. לעומת זאת, מסביר אפרת, איראן היא מעצמת גז, שנייה רק לרוסיה בעתודותיה. כניסתה לשוק הגז העולמי כשחקנית לגיטימית תשנה את המפה לחלוטין. מהלך כזה יכול לפתור את משבר הגז באירופה ולהפעיל לחץ אדיר על רוסיה. עם זאת, הוא מציין שמהלך כזה נוגד את האינטרס של ארצות הברית, שהפכה ליצואנית גז מרכזית לאירופה. אפרת מעריך שהמשטר האיראני לא ישרוד, וכי שינוי צפוי עוד השנה.

עתיד החות’ים

לשאלה מה יקרה לחות’ים אם המשטר האיראני יתמוטט, משיב אפרת שהם יקרסו. לדבריו, המודל הכלכלי של החות’ים מבוסס לחלוטין על תמיכה איראנית, שכוללת אספקת נשק ודלקים במחיר מוזל. אין להם יכולת מבצעית או כלכלית עצמאית. הוא חושש יותר מחיזבאללה, שהוא ארגון מתוחכם יותר עם מקורות הכנסה עצמאיים.

לבסוף, אפרת מעריך שמחיר הנפט לא צפוי לזנק, וכי הפוטנציאל להסלמה משמעותית בשוק האנרגיה כבר מאחורינו. הוא מציין שישראל פועלת באופן ממוקד נגד מתקני אנרגיה המיועדים לשוק המקומי האיראני, ככל הנראה בלחץ אמריקאי, ונמנעת מפגיעה בייצוא הגלובלי.