ליברליזם ולאומיות במערב: האם הם מביאים יותר ביטחון או דווקא מערערים את היציבות מול איומים רדיקליים? איך המדיניות האמריקאית במזרח התיכון משפיעה על היציבות האזורית? עם פרופ׳ דן שיפטן, ראש התוכנית לביטחון בינלאומי באוניברסיטת חיפה.

על התגובות למבצע ארנון בתקשורת הערבית. מי שיבח, מי קילל ומי התעלם? עם מור שפירא, מרצה באונ׳ בר אילן וחוקרת במכון ממרי של התקשורת הערבית במזה״ת.

ממלכת ירדן. מדינה בלי היסטוריה? מה הקשר בינה לטבריה? איך ניצלו חייו של חוסיין, המלך הקודם של ירדן? איך ירדן קיבלה יציאה לים אדום וממה היא מתפרנסת? עם ד״ר ירון פרידמן

האם התנתקות כלכלית מרצועת עזה אפשרית? מהם הסיכונים והאתגרים בהקמת שדה תעופה? היכן ימוקם הנמל של עזה? עם אבי שלו, סא״ל במיל׳, לשעבר יועץ לענייני פלסטינים וראש ענף כלכלה במנהלת התיאום והקישור בעזה. מחבר הספר ״יומני אל קאסמי״

מנין בא המנהג של ״על האש״ ביום העצמאות? מה הקשר בינו לבין המהפך של 1977? עם ד״ר ניר אביאלי מאונ׳ בן־גוריון.

מהם הדפוסים ההגירה אל ומהערים המעורבות בישראל? איפה נוצרות שכונות מופרדות? האם ההגירה טובה לערים הקולטות ומהי העיר המעורבת היחידה שבה כמות היהודים שעוברים אליה גדולה מכמות היהודים שעוזבים אותה?

בעיצומה של המלחמה ד״ר ירון פרידמן סוקר את תהליך השלום בין ישראל לעולם הערבי - מההסכם ההיסטורי עם מצרים, דרך הסכמי אוסלו ועד להסכמי אברהם

שבועיים אחרי שדן באופציה לתקיפה איראנית, מציע חוקר איראן אלכס גרינברג הסברים לשאלות מטרידות: מדוע תקפה איראן? מהי המעורבות של ירדן? ומהי עמדת הציבור האיראני והערבי בסוגיית התקיפה?

לאחרונה פורסם סקר של דעת הקהל הפלסטינית בנושא המלחמה בעזה. כיצד ניתן לדעת מה אמינותם של סקרים אלו? איך הם נעשים ומי משמעות התוצאות? עם חוקר הנתונים ד״ר בוריס גורליק. מראיין ירון פרידמן

כיום אין כמעט שיעים בישראל. אבל זה לא תמיד היה ככה. היו זמנים בהם השיעים היו האליטה המדינית והכלכלית בשטח שמוכר לנו כיום כמדינת ישראל. איך זה קרה, מה קרה מאז ואיך ראשו של חסיין בן עלי קשור לבית חולים ברזילאי? עם הד״ר ירון פרידמן

מהו רמדאן? המקורות, המנהגים והסיפורים?

כאשר מוחמד, נביא האסלאם, התחיל להתפלל, הוא עשה זאת לכוון ירושלים. למה? למה כוון זה השתנה? האם ירושלים תמיד הייתה קדושה למוסלמים ולמה עֻמַר בִן אלְחַ׳טַּאב, הח׳ליף השני של אסלאם סירב להתפלל בכנסיית הקבר? עם הד״ר ירון פרידמן על מה דיברנו המזרח התיכון, ירושלים, מוחמד, הר הבית, אסלאם, עות׳מאנים

בשנת 1949, בשך הקרבות, תושבי עזה וסביבתה יחד עם מעל 200,000 פליטים מצאו את עצמם תחת השלטון המצרי. מה היה טיב היחסים בין המצרים לבין תושבי הרצועה? למה המצרים סירבו כבר אז לקלוט פליטים פלסטיניים אל תוך מצרים, ומה עלה בגורל התוכנית ליישב חלק מהפליטים בחצי האי סיני? עם ד״ר דותן הלוי, היסטוריון של המזרח התיכון, עמית פוסט-דוקטורט באקדמיית פולונסקי, מכון ון ליר.

סצנת התרבות הערבית בישראל מתפתחת לצד, ביחד ולפעמים כנגד סצנת התרבות העברית־יהודית. ד״ר איריס פרוכטר רונן, היסטוריונית של המזרח התיכון, חוקרת תרבות וקולנוע מדברת על הסצנה הזאת. פרק אסקפיזם

בתחילת שנות התשעים קטאר הייתה בין הראשונות לקונן יחסים רשמיים עם ישראל. בשנים האחרונות היא בין הכוחות העוינים ביותר לנו. מה גרם לשינוי, איך קטאר יכולה לארח בסיס צבאי אמריקאי ואת גדולי המחבלים של חמאס בעת ובעונה אחת? איך המשחק הרב־פרצופי הזה משתלב בזהות האסלאמית של מדינה קטנה זו? עם אריאל אדמוני, דוקטורנט מאונ׳ בר אילן המתמחה בקטאר.

מצרים חוגגת את נצחונה במלחמת יום כיפור למרות הכיתור של הארמיה השלישית ולמרות ששום דבר לא עמד בין צה״ל לבין קהיר. מה גורם לכך? מה אנחנו יכולים ללמוד מכך ואיך זה קשור להפגות הענק ברחבי העולם התומכות בחמאס? עם אלדד בק, מזרחן, עיתונאי וסופר.

חסן נסראללה, מנהיג ארגון הטרור חזבאללה, נמצא בדילמה בין קיום הבטחתו הפומבית לעזור לחמאס לבין הרצון לשמור על לבנון מפני הרס המוני, כפי שמתבקש מתפקידו המוצהר של חזבאללה כ־״שומר לבנון״. מהם שיקוליו של נסראללה ולמה הוא ממלא פיו מים? עם פרופ׳ אמציה ברעם

מהו חלקה של איראן במלחמה בעזה ובטבח שאירע בשמחת תורה? מדוע מתמהמה חזבאללה? ומהו התסריט הניצחון הישראלי? עם אלכס גרינברג, מזרחן ומומחה לאיראן.

שלום עם סעודיה - סיכונים וסיכויים

האם האיסלאם מכיר בקיומם של יישויות מיסטיות כמו שדים ורוחות? מה יחסו הרשמי למיסטיקה ואיזה מקום המיסטיקה תופסת בחיי היום־יום של המוסלמי? עם ד״ר ענאן ווהבי על המיסטיקה הערבית והאסלאמית.

שייח׳ה מוזא, או בשמה המלא, מוזא בנת נאסר אל-מסנד, היא אמו של אמיר קטאר הנוכחי. היא אחת הנשים החזקות ביותר במזרח התיכון ויש האומרים שהיא השליטה בפועל של קטאר. איך היא הגיעה למעמדה הנוכחי (רמז: תככים ומזימות), מה תרומתה לחברה הקטארית ואיך היא מאזנת בין הרצון לקידמה לצורך לכבד את המסורת? עם מור שפירא, מזרחנית ומרצה.

מה הביא להתפרצות המחאה הדרוזית בדרום סוריה? האם היא תוביל להתנגשות עם המשטר בדמשק או לאוטונומיה? כיצד תשפיע על ישראל?

מה ידוע לנו על לוב? כיבוש זר, הפיכות, שתי מלחמת אזרחים ושתי ממשלות בו זמנית ולאחרונה גם כישלון השיחות מול ישראל.

למרות שמדינת ישראל היא מדינת חוף עם שני ימים, הדיון האיסטרטגי על המרחב הימי לא נמצא בסדר העדיפיות של מקבלי ההחלטות וכמעט שנעדר מן הדיון הציבורי. עם תת אלוף במיל׳, פרופ׳ שאול חורב ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באונ׳ חיפה

מה אנחנו יודעים על זירת ההשקעות המזרח תיכונית? מה מחפשות קרנות הון סיכון באיזור? מה מניע את המדינות המזרח תיכוניות לגייס הון ומיהן המדינות המובילות בתחום? עם יוני פרי, מזרחן, ועובד בחברת iangels .

לאחרונה אנו עדים להתנגשויות אלימות במחנה הפליטים הגדול בלבנון. כיצד זה קשור למיני-אינתיפאדה שהתפרצה בעזה? עם ד״ר ירון פרידמן.

כולנו יודעים על חורבן בית ראשון ושני בתשעה באב. אך רבים לא יודעים על הניסיון לבנות את בית המקדש השלישי ע”י הקיסר הרומאי יוליאנוס. מתי זה קרה ומדוע? על כך בפרק משותף עם הסכת “דברי הימים”, עם ד’‘ר אילן אבו קסיס

ממתי אוכלים חומוס בארץ? מה התרומה הישראלית למתכון הפלאפל המצרי? והאם חומוס עם דג מלוח זה טעים? גיל חובב, מגיש טלויזיה, מחבר ספרי בישול וסופר, מתיחס לטענה הרווחת היום ש־״אין דבר כזה מטבח ישראלי״.

מתי נכתבו ספרי מתכונים ערביים ראשונים? מה עשה קיא של לוויתנים במטבח? ומה הייתה המנה המועדפת ביותר על נביא האסלאם מוחמד?

״אף אחד לא מבקש רשות להרוג, אנחנו לא מבקשים רשות להציל חיים״. זה המוטו של האירגון Israeli Flying Aid שפועל להצלת חיי אדם במקומות בהם הריבון לא מעוניין ואף לא מאפשר הושטת עזרה. הארגון פעל ופועל במדינות הן במזרח התיכון והן מחוצה לו. שיחה מרתקת עם גל לוסקי, מנכ״לית הארגון, המספרת על פעילותו.

מה אתם יודעים! ההסכת הצנוע שלנו נמצא במקום הרביעי במצעד הסכתי האקטואליה של ״פודקאסטים.אורג.איל״ בין ״עושים פוליטיקה ל־״יורים בנגמש״.

איך, בשקט בשקט, משנים לנו את דמי הניהול

בשבוע שעבר התקיים כנס isvis במהלכו הצגתי את המחקר שערכתי יחד עם נביל סולימאן בו בדקנו את ההשפעה של כיוון הקריאה על תפיסה חזותית של גרפים. עד שההקלטה של ההרצאה תעלה ליוטיוב, קבלו את ה־״גרסה הביתית״

טיול יום שישי בחיפה. שוק, גרפיטי, קצת אוכל. מדהים!

כפר ע׳ג׳ר הוא כפר מיוחד במינו.

יצאתי להליכה קצרה היום כדי לחלץ עצמות. פתאום עוצר לידי רכב ואדם שיושב בו שואל אותי ״בוריס?״ אני עונה בחיוב. ״אני מת על ההסכת שלך! אנחנו חייבים לשתות קפה ביחד!״. לצערי לא יכולתי לשתות קפה באותו הרגע אבל קבענו להפגש.
אם אתם רואים אותי ברחוב, אל תתביישו, תגידו שלום. זה ממש משמח אותי ולגמרי לא מביך (אני לא אדם צנוע מטבעי).

מה קובע אם גרף מסויים טוב ואחר - רע?

היום ראיתי פוסט שניסה להראות את ההתאוששות של שוק המכוניות בישראל באמצעות גרף. לצערי, איבדתי את הפוסט המקורי, אבל הגרף נראה בערך כך

##

שואלים אותי למה הפסקתי עם ההסכת ״רעיון עבודה״. הסיבה האמיתית הי שניסיתי לעשות הסכת הדומה ל - גיקונומי, אבל ולא הצלחתי להגיע לאיכות שלו, ומשום כך גם לא לתפוצה שלו. עומק הראיונות והרעיונות של ראם שרמן כל כך גדולים שהרגשתי שאין לי מה לתרום בתחום הזה.

אני זוכר את היום הזה היטב. הייתי טירון במשמר הגבול ובדיוק באותו היום קיבלתי הפניה למרפאת שיניים בירושליים. בגלל ההסכמים התחיל בלגאן בכל השטחים ולקחו את כל הטירונים לתגבר את הכוחות בשטח. אותי שכחו במרפאה. אז השלמתי שעות שינה במרפאה, איכשהו הגעתי לבסיס הטירונים בבית חורון, שהיה כמעט ריק מחיילים. לאף אחד לא היה מושג מה לעשות איתי, אז הלכתי לישון באחד האוהלים והתעוררתי יקיצה טבעית בשתים עשרה בצהריים יום למחורת. אחחח איזה זיכרון מתוק!

״המשחק הגדול״, למי שלא מכיר, הוא הסכת גיאופוליטי מעולה בעריכתו והגשתו של ניצן דוד פוקס. במקביל להסכת, ״המשחק הגדול״ הוא גם אתר עם ניתוחי עומק רבים. חלק מהנתונים, מלווים בגרפים. הגרפים של ניצן טובים, אבל יכולים להיות טובים יותר. וכאן החלטתי לא להעביר ביקורת סתם כך, אלא להציע אלטרנטיבה.

בנובמבר 2016 התחלתי ניסוי. החלטתי לנהל את כל המשימות שלי במחברת למשך חודש לפי שיטת ניהול המשימות המבוסתת על Getting Things Done. עבר החודש ומאוד אהבתי את התוצאה. עבר עוד חודש, ועוד חודש. שכללתי את השיטה קצת ועוד קצת. כמעט נטשתי אותה לטובת הדיגיטל ואז חזרתי. היום סגרתי את המחברת הקודמת ופתחתי חדשה.

לפני זמן מה הצטרפתי לקבוצת ווטסאפ ״301 העולם הערבי״. זאת קהילה מנוהלת (moderated) של אנשים שמתעניינים בנעשה במזרח התיכון ושעיסוקם נוגע בו. באיזשהו שלב רציתי להבין את הדינמיקה של הקבוצה: כמות ההודעות, כמות המשתתפים וכו׳. מאז, בכל יום ראשון, אני מפרסם כמה גרפים נחמדים לקבוצה כדי אנשיה יידעו מה קורה. מאחר ונשאלתי כמה פעמים איך אני עושה את הניתוח הזה, החלטתי לכתוב פוסט.

תראו איזה יופי. שני גלי קורונה בבריטניה בהשוואה ישירה.

הנה שאלה שנשאלה בפייסבוק

תקראו לי פרנואיד, אבל…

היום אני מתחיל לעבוד כראש תחום הדאטה וביואינפומטיקה בחברת מאיביוטיקס. במהלך ארבע-עשר החודשים האחרונים שימשתי יועץ לחברה הזאת. הכרתי את אנשיה המעולים והיום אני מצטרף כחבר מן המניין, במשרה מלאה.

אדם שאני לא מכיר בשם הקבוצה ‏אייל פרדיס, דעתן‏ פרסם את הגרף הזה (התוספת על דמגוגיה - שלי)

על פורנוגרפיית סטארט-אפים. דני ליברמן, שהיה האורח שלי ב־״רעיון עבודה״ כתב מאמר נוקב מאוד על מה שהוא מכנה ״פורנו סטארט-אפים״. לכו לקרוא, דני יודע מה הוא אומר

הנה טקסט שקראתי בפייסבוק

רואה המון דמגוגיה לגבי חובת החיסון.

נשאלתי שאלה על ידי קולגה איך לבחור נכון צבעים לגרף עמודות שנראה בערך כך:

תרשים רדאר, או תרשים עכביש הוא סוג התרשימים שנראים, אל פניו, מגניבים, אך למעשה כמעט תמיד הם בחירה ממש גרועה. בואו נבחן את הסיבות לכך ונחשוב על אלטרנטיבה טובה יותר.

ההקלטה של ההרצאה שלי.

שואלים אותי לאילו פודקאסטים כדאי להאזין. ההמלצה שלי היא לבחור פודקאסט לפי המרואיינים שמתארחים בו. קחו למשל את פודקאסט פופקורן. איך יודעים שהוא פודקאסט טוב? כי הוא אירח אותי לראיון. ולא סתם - בפעם השניה

אני חבר בוועדת מומחים של מכון התקנים הישראלי שמטרתו לעדכן את התקנים שמכתיבים איך שפות כמו עברית וערבית חיים ביחד עם שפות ״לועזיות״

עו״ד יגאל רם בדק את חוזה העבודה הראשון שקיבלתי בחיי. היה מדובר בחברה ישראלית, אז באופן טבעי, החוזה היה באנגלית :-) המידע שקיבלתי באותה הפגישה עם יגאל בשנת 2007 הרחוקה ליווה אותי בכל פעם שבה חתמתי על חוזה עבודה חדש.

הקלטתי קורס מבוא בסיסי להדמיית נתונים עבור מערכת השידורים הלאומית. הקורס מיועד לתלמידי תיכון ולא מתבסס על ידע מוקדם כלשהו. הוא יהיה מועיל במיוחד עבור אנשים שלא מתעסקים בניתוח הנתונים בחיי היום־יום המקצועיים שלהם. לצערי, המערכת של משרד החינוך לא תומכת ברשימות playlist. הטבלה הבאה מסדרת את כל הסרטונים בסדר הנכון

לפעמים תרשים עוגה מתאים יותר מתרשים עמודות

אני מתנצל על השפה הבוטה, אני פשוט נסער (טוב, לא באמת, סתם עושה את עצמי).

אמ;לק: ספר נחמד. 4.5/5. מומלץ

אני מקליט שיעורים בהדמיית נתונים עבור בתי הספר התיכוניים, כחלק ממערך השידורים הלאומי של משרד החינוך. בשיעורים, אני מבקש מהלומדים להכנס לעמוד הפייסבוק ״לפני ואחרי בהדמיית נתונים״ ולשתף שם דוגמאות של גרפים אותם הם שיפרו בעקבות הדברים הנלמדים בשיעור. השיעורים עולים לאוויר עוד כמה שבועות ולא הייתי רוצה שהתלמידים יראו דף ריק. לכן אשמח אם תוכלו למצוא דוגמה אחת או שתים משלכם ולהעלות אותם לעמוד. אני לא מחפש דברים מורכבים אלא להיפך, שינויים פשוטים כמו הורדת קווי רשת, הזזת המקרא וטיפול טוב בצבע יכולים להיות יותר מועילים ממשהו מאוד fancy.

מקליט שיעור למערכת השידורים הלאומית עבור תוכנית למידה מרחוק לבתי הספר התיכוניים. תרומתי הצנועה למאמץ המלחמתי

כל מי שמתחיל ללמוד הדמיית נתונים יודע שברוב המקרים שימוש בצבע מיותר. אני כבר כתבתי בבלוג שלי באנגלית בנושא [לינק] ואני, כמובן, לא היחיד.

עמודות שגיאה (error bars) הם אמצעי מאוד בעייתי בהעברת חוסר וודאות. במיוחד, במיוחד, במיוחד בשילוב עם גרף עמודות. ובמיוחד עם השגיאה כל כך גדולה שהיא לא נכנסת לתוך גרף. הגרף הזה בעייתי בהמון רמות, אבל אפשר היה להוריד רמת בעיתיות אחת אם במקום העמודה היו משתמשים בנקודה פשוטה.

כולנו אוהבים לצקצק בלשון כשאנחנו רואים הדמיה נתונים שמשתמשת במניפת הצבעים ״קשת״. ה־״קשת״, כך אנחנו אומרים, לא אחידה ומעוותת את המציאות. מסתבר שאם שמים את הפוריטניזם בצד, ומכניסים מספר שיפורים לתוך הנוסחאות, למניפת ה־״קשת״ (או בשמה המחודש - Turbo) יש זכות קיום בעולמנו.את עבודת השיפור והשיכנוע עשו במעבדות של גוגל. קראתי את הפוסט המקורי והשתכנעתי. את המחשבות על הפוסט סיכמתי בפוסט משלי (באנגלית).

בעיניי, המדד הטוב ביותר לחומרת המגיפה זה מקרי המוות העודפים. מה זה ולמה זה טוב (או לא טוב)? כידוע, בני אדם היו מתים גם לפני הקורונה. פה ושם אני שומע גיכוחים מהעובדה שכל אדם שנפטר עם הקורונה נספר כאילו נפטר מ־הקורונה. גם אם מדובר באדם בן 98 שסבל מסרטן גרורתי, נדרס במעבר חציה וטבע בים. אבל, למעשה, אין מה לעשות. אם בכל פעם בה הייתי צריך להסביר לאנשים, בתור איש נתונים ואלגוריתמים, ש־״לספור דברים זה קשה״ הייתי מקבל שקל, הייתי יכול לקנות מנה יפה של שווארמה עם צ׳יפס בצד ושתיה.

עוד תשובה שכתבתי לשאלה בקוורה

תשובה שלי לשאלה שנשאלה בקוורה בעברית

כל הכנסים בית היוצר של NDR מעולים. מקווה שגם הכנס הזה לא יאכזב. בתור אחד המרצים, מקווה לספק את הסחורה.

כותרת הפוסט לקוחה משאלה שנשאלה ב־Quora

הנה מודעה מעניינת שראיתי

לכבוד הוא לי להיות חלק קבוצת מומחים שמונתה מטעם הועדה לתמיכה בעברית בממשקי מחשב במכון התקנים הישראלי. הועדה מנוהלת על ידי גלעד אלמוסנינו והיא מטפלת בהבטים שונים של תמיכה בעברית בממשקי מחשב. החלק שלי בוועדה קשור למחקשר שעשיתי שבודק איך דוברי העברית והערבית שונים מיתר העולם בכל מה שקשור בהבנת גרפים.

לא מזמן קיבלתי שאלה במייל ממישהו שמתלבט האם ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה. במהלך חילופי המיילים, האדם הבין שהוא לא כל כך מבין מה זה בכלל הנדסת ביוטכנולוגיה ומה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה. למה אני מספר את זה? לא כדי לצחוק עליו, אלא כי זה הזכיר לי איך פעם ניגשתי לראש חוג באוניברסיטה העברית ואמרתי לו שאני רוצה לעשות דוקטורט בביאואינפורמטיקה (זה היה התחום באותן השנים). אותו ראש החוג חייך ואמר ״כולם היום רוצים ללמוד ביואינפורמטיקה. אתה יכול להגיד לי מה זה?״ מי שלא הצלחתי, הוא הציע לי ללכת ולעשות שיעורי בית וכך עשיתי.

למילה גרף יש לפחות שתי משמעויות. האחת: תרשים, ציור, איור. השניה: מבנה מתמטי שמתאר קשרים בין יישויות שונות. מי חבר של מי בפייסבוק? גרף. קשרי מסחר בין מדינות? גרף. מרכיבים משותפים במתכונים? גרף. מילה נרדפת לגרפים מהסוג הזה היא רשת.

שמתם לב לניגוד בין משמעות המילה ״קדום״ ו־״קדימה״ ו־״קידמה״. בין ״אחרון״ ו־״אחורי״. הסיבה לכך שאבותינו התיחסו לעתיד כאילו נמצא מאחורינו (נסתר מהעין) והעבר לפנינוט (מול העיניים). לא ברור לי מתי הסמנטיקה השתנתה.

מי שהיה חברי לצוות ונשאר חבר טוב מתאר את מה שהוא רואה ליד הבית שלו באטלנטה.

בתוך חוקר נתונים אני בוהה המון בגרפים בעלי סקלה לוגריתמים ומוצא אותם מאוד שימושיים מפעם לפעם. בתור מרצה אני משתדל להמנע מהם כמה שאפשר. למה? כי אפילו אנשים ״טכניים״ מתקשים להבין אותם. אפילו סטודנטים לתואר שני בהנדסת תוכנה מבקשים ממני שוב ושוב לסביר את הקטע.

התשובה שלי לשאלה המעניינת הזאת

כולנו שמענו את הסיפורים על ההיא שהגישה את הספר לפירסום מלנת אלפים פעם עד שהתפרסמה, על ההוא שמילצר עד גיל 45 עד שנהיה כוכב על. גם אם הסיפורים האלה נכונים, מאוחיהם מסתתר לא מעט בולשיט. את היתר תצטרכו לקרוא באנגלית.

2020 Google Trends — xkcd.com

מדי פעם אני כותב על ענייני קריירה בתחום ה־data science. עד עכשיו כתבתי בעיקר באנגלית (לינק) אבל גם קצת בעברית (לינק). מדי פעם אנשים שקוראים את הבלוג שלי שואלים אותי שאלות ואני תמיד שמח לענות. לפני כשבוע קיבלתי מייל בעברית

תארו לעצמכם שהייתם רואים ספר דקדוק עברי עם הכותרת ״חמש חוקי הדקדוק״. האם הייתם טורחים לקרוא את הספר הזה? אני מקווה שלא. זה, פחות או יותר מה שעשתה חברת IBM כשהיא פרסמה את

מצאתי שני גרפים כל כך טובים שפשוט לא יכולתי להשאר אדיש. הכל בגרפים האלה עשוי טוב. שימוש בצבעים; עיצוב המקרא והתוויות; הפרטים על הצירים, במחיוחד הכמות הקטנה שלהם והעדר פרטים מיותרים. הטקסט שמלווה את הגרפים מכיל מאוד מילים, אבל לא צריך לקרוא אותם כדי להבין מה הכותבים רצו להעביר.
לראות וללמוד

במשך שנים אנחנו לומדים שבמקרים רבים אין כמו שיחה ״פנים מול פנים״ תקשורת מרחוק מקשה על המון אנשים ומאלצת אותם ללמוד קישורים חדשים ומהר.

מכירים את זה שלא בא לכם לעבוד אבל לא נעים שהאנשים במשרד יראו אתכם משחקים, אז אתם עובדים? קורה. מכירים את זה שאם עובדים מהבית אז אין מי יסתכל עליכם במבט שופט ויותר קל להתבטל? גם קורה. אז הנה פתרון מאוד נחמד

העברתי היום סדנה מקוונת להדמיית נתונים למתקדים. אני מאוד נהניתי וקיבלתי פידבק חיובי. אם נוכחתם בסדנה, אשמח לשמוע מהם הצעות לשיפור. אם אתם רוצים סדנה דומה, אתם יודעים איך למצוא אותי.

לא זאת השאלה. על גרף קורלציה והאלטרנטיבות

אני מעביר סדנה בהדמיית נתונים. בואו בהמוניכם. נעשה כמה זוגות של ״לפני ואחרי״. אם אתם רוצים, צרפו כאן את הגרף שלכם במצבו ה־״לפני״ , יחד עם הנתונים שלו, ואולי נעשה ממנו ״אחרי״

חלקכם שמעתם אותי צורח על המאמצים המוגזמים להתמודד נגד קורונה. היום מצאתי מאמר ששכנע אותי. הוא גם תורגם לעברית.

יצא לי לדבר עם שלושה מנהלים שעברו בזמן האחרון לעבודה מבוזרת (יעני ״עבודה מהבית״) עקב המצב. שלושתם סיפרו לי בנימה קלה של הפתעה שישיבות העבודה הפכו יעילות יותר. הנה מה שאחד מהם אמר לי אתמול: ״אני מכין אג׳נדה מראש, באים, טאק, טאק, טאק, גומרים הכול וחוזרים לעבודה״. זה מעולה. עבודה מבוזרת באמת מאפשרת יעילות טובה יותר אם היא נעשית טוב. אז איפה הבעיה?

ברור לכולנו שהמצב הקיים הוא ברבור שחור קלאסי - אירוע חריג שלא נראה כמוהו מעולם. כל העולם הולך להכוות מהארוע הזה ולהפיק לקחים. הבעיה היא שהלחק שיופק יהיה, ככל הנראה, הלקח הלא נכון. כי הברבור השחור הבא לא יבוא בדמות של עוד ווירוס או חיידק. כי אם זה יקרה, זה כבר לא יהיה ברבור שחור. הברבור השחור הבא יכול להיות עוד יותר גרוע מהנוכחי. תחשבו על מגה-צונאמי, כזה שפוגע בלונדון או ניו-יורק, אסטרואיד, התפרצות סולארית שתוציא את כל מערכות התקשורת בעולם מתפקוד.

אם הארגון שלכם עובר לעבודה מבוזרת (מהבית) ואתם צריכים עצה טובה או שתים - מוזמנים לשאול אותי. אחרי שש שנות עבודה מבוזרת יש לי הרבה עצות ותובנות

הייתם עדים לנסיון לא מוצלח להכניס דאטה לחברה? הייתם אש/ת הדאטה היחיד/ה באירגון? בתור פרילנסר ויועץ אני רוצה ללמוד מטעויות והצלחות של אחרים. אשמח לשיחת טלפון, ווידאו או פנים מול פנים. אפשר גם לחתום על NDA. צרו אתי קשר או הפנו אליי מישהו שיכול להיות רלוונטי.

בבקשה, תכתבו הערה כלשהי לפוסט הזה. לא משנה מה: תגידו ״שלום״, תשאירו לינק מעניין, ספרו על עצמכם קצת, אפילו סמיילי קטן מספיק. כל מה שאני רוצה לדעת זה כמה אנשים ״חיים״ קוראים את הבלוג שלי.

לפני שהפכתי פרילנסר בתחום ה־data science, עבדתי בחברה מבוזרת ותקשורת מרחוק, כולל מצגות היו עבורי נורמה ולא יוצא מהכלל. עם כל הבהלה של ווירוס הקורונה, והמעבר הכפוי של המונים לעבודה מהבית החלטתי לשתף כמה טיפים למצגות מרחוק

הרבה מאוד טסקטים שמדברים על עיצוב מצגות מזכירים כלל אחד ברור: כל שקף צריך להכיל רעיון אחד בלבד. נשמע פשוט, לא?

הרבה לפני שמנהייתי פרילנסר ויועץ data science הייתי קורא נלהב של דר׳ AnnMaria De Mars. לכן, אני מרגיש חובה לשתף את הפוסט האחרון שלה.

בתור פרילנסר יוצא לי לדבר עם אנשים על הצעות שלא מבשילות לפרוייקט שיחות אלו גוזלות זמן אבל, משום מה, אני דווקא נהנה מהן מאוד. אני גם לומד מהן המון. איך עוד הייתי לומד על מודל עיסקי X או על מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים בחברה Y?

אני לא יכול להרחיב יותר מדי, אבל למקרה שתהיתם איך נראית שביעות רצון מדעית, אז הנה, כך

איזה חוקר נתונים יגיד לא לעוד כח חישוב? בוודאי לא אני. אוסף מכשירי החישוב שלי קיבל תוספת נחמדה - מכונת חישוב (אריתמומטר) סובייטית פליקס

תרשים עוגה כחלופה הולמת לגרף עמודות

רגעים היסטריים ורגעים היסטוריים מאת מיכאל הרסגור ואיתן פוקס.

למי שפיספס, אני עכשיו יועץ פרילנסר בתחום ה־data science. נדמה לי שמאז ומעולם אני עוקב אחרי הבלוג המעולה של דר׳ אנ-מריה דה מארס. דר׳ דה מארס גם סטטיסטיקאית, גם מפתחת משחקים וגם אלופת העולם, לשעבר, בג׳ודו. לכן, כאשר היא מחלקת עצות, כדאי לשמוע. לפני שבוע אנ-מריה פירסמה פוסט מעולה חדש תחת הכותרת ״הדבר הראשון יועץ סטטיסטי חייב לדעת.

יש אנשים שמשתטחים על קברי צדיקים. אני הלכתי להתברך אצל וויצק - המחשב הישראלי הראשון ובין הראשונים בעולם.

יום אחד היה לילה. הגעתי הביתה מהעבודה אחרי שביליתי שעתיים בנסיעה בכל כיוון. הייתי עצבני ומתוסכל והתחלתי לגגל על ״עבודה מרחוק״. מפה לשם הגעתי לכתבות על חברת Automatic - חברה מבוזרת בלי משרדים שכל עובדיה עובדים ״מהבית״. ולא היה מדובר באיזה סטאר-אפ חמוד של שלושה אנשים: כבר אז היו בחברה כמאתים עודבים ומוצר הדגל שלה, מע׳ ניהול אתרים WordPress, עמד מאחורי ככרבע מכל אתרי האינטרנט!

ב־7 בנובמבר 2016 התחלתי ניסוי. החלטתי לנהל את כל המשימות שלי, גדולות וקטנות, באמצעות מחברת. הניסוי אמור היה להמשך שלושים יום. שלושים הימים נגמרו לפני יותר משלוש שנים ואני עדיין משתמש במחברות שלי ומאוד מרוצה. היום פתחתי מחברת חדשה, ה־13 במספר.

אתמול עלה לאוויר פרק בפודקאסט ״פופקורן״ בו ליאור פרנקל מראיין מראיין אותי. מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב לדבר על עצמי ובראיון הזה בהחלט ניצלתי את ההזדמנות. כמה אנשים ששמעו את הפרק אמרו שנהנו מאוד. מומלץ

ביוני השנה השתתפתי בכנס NDR בעיר יאשי שברומניה. לפני מספר ימים המארגנים העלו את הקלטות הוידאו של הכנס ליוטיוב. בין ההקלטות גם ההרצאה שלי.

פוסט זה נכתב בהשראת השיעור השבועי של בלה גוטיה בה היא נותנת כמה עצות של ״עשה״ ו־״אל תעשה״ בהקשר של מקרא בגרפים. התפלאתי לראות שבלה לא אמרה שלפעמים לא באמת צריך מקרא, לפחות לא במובן הקלאסי של המילה.

מדי שנה אני מרסם פוסט באנגלית ובו אני מספר לחברים ועמיתים הלא ישראליים שלי על תקופת החגים הישראלית. מוזמנים לשתף את הפוסט הזה עם כל העולם

בחיי שהייתי סקפטי. אבל ניסיתי ומדתי והשתכנעתי.

השורה התחתונה: כדאי לקרוא. שמרו על קריאה ביקורתית

למרות שאני אוהב את המחשבה שאני חי בעולם גלובלי, עיקר מעגל החברתי שלי נמצא בארץ. כמה פעמים שמעתי הערות בסגנון ״פוסט יפה, אבל למה לא בעברית?״. לכן החלטתי שמהיום **אשתדל **לספק תרגום עברי לכל פוסט חדש שלי. אשתדל. בלי נדר.