ידעתם שמוחמד אסד, בכיר בממשל הפקיסטני של 1948 נולד כלאופולד וייס, נצר לשושלת רבנית חשובה? המזרחן אלכס גרינברג שב אלינו כדי לדבר על ההיגיון בשיגעון בין אפגניסטן לפקיסטן
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
על התפקיד של הכנסיה הרוסית ככלי מודיעיני של ברית המועצות ורוסיה. עם ד״ר דימה קורס - מומחה לרוסיה והמרחב הפוסט־סובייטי.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
שואלים אותי למה הפסקתי עם ההסכת ״רעיון עבודה״. הסיבה האמיתית הי שניסיתי לעשות הסכת הדומה ל - גיקונומי, אבל ולא הצלחתי להגיע לאיכות שלו, ומשום כך גם לא לתפוצה שלו. עומק הראיונות והרעיונות של ראם שרמן כל כך גדולים שהרגשתי שאין לי מה לתרום בתחום הזה.
השבוע במזרח התיכון, לעומת זאת, הוא סיפור אחר. בזמנו הוא היה ההסכת היחיד בעולם בשפה העברית שעסק במזרח התיכון. הערך המוסף שיכולנו, ירון פרידמן ואני, לספק מתוקף היותנו ההסכת היחיד היה עצום. מאז התווספו שני הסכתים חדשים (״בקשיש״ ו־״אוסכות״) שמתחרים על אותם האוזניים. זה קצת מלחיץ (אחרי הכל, כמה הסכתים על המזרח התיכון השוק יכול להכיל?) אבל גם מדברן.
זה הזמן להזכיר את כל מומחי התוכן שבלעדיהם ההסכת לא היה שווה כלום:
ד״ר ירון פרידמן - השותף שלי להסכת, האותוריטה המקצועית שלו.
בנוסף, האורחים המעולה (בסדר אקראי)
אלכס גרינברג - מומחה לאיראן, מרכז אסיה, רוסיה ודברים רבים אחרים.
פרופ׳ דני אורבך - הסטוריון צבאי ומומחה לענייני מודיעין.
עדי שורץ - ממחברי הספר ״מלחמת זכות השיבה״.
ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק - מומחה לטורקיה.
האדריכליות פרופ׳ אירית צרף נתניהו וח שמעוני - שדיברו על חלום השיקום של העיר חלב.
פרופ׳ אהרן ממן - בלשן, סגן נשיא של האקדמיה ללשון עברית, שחלק איתי מהידע שלו על שפות יהודיות ערביות.
ד״ר מיכאל ברק - מזרחן ומומחה לאירגוני הטרור.
ניצן דוד פוקס - אנליסט גיאופוליטי, בעל ההסכת ״המשחק הגדול״.
ד״ר רונית מרזן - מזרחנית, מומחית לסכסוף הערבי-ישראלי.
מור שפירא - מזרחנית, אנליסטית וקשבת.
ד״ר דימה קורס - אותו טרם שמעתם, אבל השיחה איתו מוכנה לשידור. מזרחן ואיש מדעי המדינה.
עידית בר - חוקרת התרבות הערבית.
בלעדי כל האנשים המקסימים והחכמים האלה לא היה ״השבוע במזרח התיכון״.
וכמובן, גם המאזינים הרבים, כאלה שכותבים לי הערות וכאלה שלא - אוהב אותכם מאוד. תמשיכו להאזין, שתפו את הסכת עם חברים ומשפחה ואל תעברו למתחרים :-).
העיר ג׳נין ומחנה הפליטים שבה עלו לכותרות בשבוע שעבר. מה אנחנו יודעים על ג׳נין? במה מתגאים תושביה ומה תפקידה בחברה הפלסטינית? איך קרה שהפילוג הפנים־פלסטיני הוחלף בג׳נין באיחוד אוטופי והאם יש לו סיכוי להמשך?
ד״ר ירון פרידמן מנסה לענות על כל השאלות האלה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
אני זוכר את היום הזה היטב. הייתי טירון במשמר הגבול ובדיוק באותו היום קיבלתי הפניה למרפאת שיניים בירושליים. בגלל ההסכמים התחיל בלגאן בכל השטחים ולקחו את כל הטירונים לתגבר את הכוחות בשטח. אותי שכחו במרפאה. אז השלמתי שעות שינה במרפאה, איכשהו הגעתי לבסיס הטירונים בבית חורון, שהיה כמעט ריק מחיילים. לאף אחד לא היה מושג מה לעשות איתי, אז הלכתי לישון באחד האוהלים והתעוררתי יקיצה טבעית בשתים עשרה בצהריים יום למחורת. אחחח איזה זיכרון מתוק!
הפלסטינים, לעומת זאת, לא זוכרים את היום הזה בערגה כמו שלי, אם לשפוט לפי הקריקטורות המתפרסמות לכבוד הארוע. רק חסר להם לכתוב ״פושעי אוסלו לדין״
ויותר ברצינות. בתור מגב״ניק, אני זוכר את ההשתוממות לנוכח גל האופטימיות ששטף את הציבור הישראלי. אני זוכר את השבועות הארוכים של התפרעויות, זריקות אבנים, צעקות ״יטבח אל יהוד״, פיגועים ובמקביל לכל זה, בדיסוננס עצום, ״רוח השלום״ שנשבה בארץ עד לגל הפיגועים של 95 (לפני ואחרי רצח רבין). במרץ 96, כאשר הייתי חובש קרבי במג״ב נאלצתי לאסוף שאריות אדם ממדרכות ירושלים אחרי עוד פיגוע התאבדות של קו 18.
גל האופטימיות נגמר. הציבור הישראלי נטה חזק ימינה (ואני נטיתי שמאלה), והשאר היסטוריה. אני לא יודע מה היה קורה אילו הסכמי אוסלו לא היו נחתמים. אני לא פרשן פוליטי גדול, ויש לי ידע אפסי בגיאופוליטיקה, היסטוריה ותולדות סכסוכים, אבל בראייה סובייקטיבית נראה לי שמצב שני העמים אחרי ההסכמים פחות טוב ממה שהיה לפניהם. נו, לפחות בזה יש קונצזוס בין הישראלים לפלסטינים.
לפי אתר הוויקיפדיה, יש ארבעה עיתונים ערביים שיוצאים לאור מחוץ למזרח התיכון. כולם יוצאים לאור בלונדון! למה דווקא שם? מה יש בבירת בריטניה שכל כך מושך את אנשי התקשורת הערביים? מור שפירא, מזרחנית, חוקרת, קשבת, ומרצה לערבית מדוברת חולקת איתנו את התובנות שלה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
סיפור אנוסי משהד חמק מספרי ההיסטוריה ומהתודעה הישראלית. העיר הפרסית, משהד, שימשה במשך שנים כבירת פרס. היא גם הייתה ביתה של קהילה יהודית משגשגת. במרץ 1839 פרצה עלילת דם קלאסית שגררה פרעות רצחניות, אשר בסופן נאלצו יהודי העיר לבחור בין התאסלמות למראית עין למוות.
עידית בר, חוקרת החברה והתרברות הערבית, חולקת איתנו את הסיפור המשפחתי שלה, דרכו נלמד על סיפור אנוסי משהד.
אתר הבית של עידית בר: https://iditaravit.co.il
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
על פי ד״ר רונית מרזן, חוקרת החברה הפלסטינית, הדור הצעיר של הפלסטינים גדל עם שלושה אבות מטאפוריים ובפועל לא שייך לאף אחד. כתוצאה מכך, בני הדור הצעיר מתוסכלים ונמצאים במצוקה נפשית. מיהם האבות האלה? לאן פני הדור הצעיר מועדות והאם המצב הזה מסוכן לישראל (ספויילר: כן). שיחה מעניינת ופסימית למדי, אך חשובה מאוד.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
האבן השחורה באיסלאם, אליה מכוונים כל המוסלמים את תפילותיהם, אליה עולים לרגל, ועל תפקידה המדוייק מתווכחים השיעים והסונים. ד״ר ירון פרידמן מספר על תפדיקה של האבן השחורה באיסלאם ומספר את תולדותיה.
לינקים עם סיפור המסע של הבלוגר הרוסי למכה
אחדשתיים. סדרת פוסטים ארוכה ומרהיבה. השתמשו בגוגל טרנסלייט אם אתם לא קוראים רוסית.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
״המשחק הגדול״, למי שלא מכיר, הוא הסכת גיאופוליטי מעולה בעריכתו והגשתו של ניצן דוד פוקס. במקביל להסכת, ״המשחק הגדול״ הוא גם אתר עם ניתוחי עומק רבים. חלק מהנתונים, מלווים בגרפים. הגרפים של ניצן טובים, אבל יכולים להיות טובים יותר. וכאן החלטתי לא להעביר ביקורת סתם כך, אלא להציע אלטרנטיבה.
לקחתי את הגרף וניסיתי לשפר.
נתחיל מהגרף המקורי שהתפרסם כאן [לינק].
מה הבעיות של הגרף הזה? לא הרקע הכחול - זה חלק ממיתוג האתר ובזה אנחנו לא נגע. הבעיה הגדולה ביותר היא שנדרש מאיתנו להשוות מגמות של ארבעה קווים שונים באמצעות מקרא. הדבר לא כל כך פשוט. בצבעים של הקווים אין שום סדר מובנה ולכן הצופה נאלץ לדלג בין המקרא לקווים מספר רב של פעמים כדי לקבל את התמונה המלאה. למעשה, הצופה בונה ומשנן טבלת המרה לא טריוויאלית בראשו. תחזוקה של טבלה כזאת היא עבודה קשה.
צופה שעובד קשה הוא צופה שדעתו מוסחת והוא עובר למקום אחר. וזאת הבעיה הדחופה ביותר שצריך לטפל בה. איך? אפשרות אחת היא לשים תווית על כל קו. במקרה שלנו המהלך יהיה מאתגר טיפה כי חלק מהקווים קרובים אחד לשני, אבל זאת בהחלט אפשרות ועוד מעט נחזור אליה. אפשרות נוספת היא להכניס סדר מובנה לצבעים באמצעות בחירת צבע בודד ושינוי הדרגתי של הבהירות או דרגת הרוויון שלו (הסטורציה).
אבל בעודי שוקל איך לפתור את הבעייה של טבלת ההמרה אני מבין שיש בעיה יותר חשובה. אני מסתכל על הגרף ומתחיל לנחש מה המחבר רצה להגיד. אני נאלץ לעבוד קשה וכמו שכבר אמרנו, צופה שעובד קשה עובר הלאה. לכן, פניתי לניצן דוד פוקס וביקשתי ממנו להגיד מה הנקודה המרכזית של הגרף. התשובה הייתה ״2021 היא שנת שיא בהגירה לא חוקית״. כמה פשוט, ככה קל! אז בואו נראה את זה! שמתם לב, פתאום מדובר לא בארבעה קווים שצריך להשוות אלא בשתי קבוצות של קווים? מצד אחד יש את 2021 ומצד שני את השנים שקדמו לה. לכן, אפשר לצבוע את השנה ה־״מיוחדת״ בצבע אחד בולט ואת השנים ה־״אחרות״ בצבע אחר, דהוי, ונקבל שתי קבוצות. עוד אפשרות היא להשתמש בגוון אחד ולשנות את רמת רוויה (saturation) של הצבע. ככה נקבל סדר מובנה של צבעים שיפתור אותנו מהצורך לדלג בין המקרא לגרף.
על הדרך אני פותר בעיה קטנה נוספת והיא סדר ״הפוך״ של שנים במקרא בגרף המקורי. גם נפרדתי מה־״צל״ של הקווים, הוא לא משרת שום מטרה ולכן מיותר. ככה קיבלנו את הגרף השני.
שמתם לב לכותרת? איזה יופי! לכותרת יש שני תפקידים. היא גם מסבירה לצופה מה אתם רוצים להגיד וגם מכריחה אתכם לראות את הגרף בצורה ביקורתית ולוודא שמה שאתם אומרים ומה שאתם מראים - חד הם. (כתבתי על זה רבות וגם עשיתי מצגת בנושא [לינק] [לינק]). אז אני מסתכל על הכותרת ומבין שהיא לא תואמת את הגרף. הכותרת מדברת על כמות כללית של מהגרים והגרף מראה את כמות המהגרים החודשית, הקצב. לכן, יש לנו כאן שתי אפשרויות. אחת, לדבר על מאי 2021 כעל חודש שיא, או לחלופין, להראות את מספר המהגרים המצטבר.
אני שוב מסתכל על הגרף והכותרת ומבין שהכותרת לא מדויקת, 2021 עדיין לא עברה את 2021. אני לא אוהב להיות לא מדויק לכן אשנה את הכותרת מעט ואגיד ששנת 2021 מסתמנת כשנת שיא. זה פחות חזק, אבל יותר נכון. בנוסף, אני הולך להיפטר מהמקרא המעצבן ולשים תוויות על הקווים עצמם. אני גם אקטין את כמות השנתות על הציר האנכי ואגדיל את הפונט, אדגיש עוד קצת את שנת 2021 והנה התוצאה הסופית
אז מה היה לנו כאן? גרף שחייב את הצופה לשנן טבלת התאמה בין צבע הקו לשנה ואילץ אותו לנחש את כוונת המחבר. מה קיבלנו? גרף נקי יותר, אם מסקנה ברורה. במקום צבעים בודדים חסרי משמעות פנימית, קיבלנו חלוקה ברורה לשתי קבוצות: קבוצת עניין (שנת 2021) וקבוצת ייחוס (שנים אחרות) והקלנו על הצופה עוד קצת על ידי וויתור על המקרא והעברת התוויות צמוד לקו. טיפלנו גם בקריאוּת (readability) על ידי הגדלת הפונט, הקטנת כמות השנתות והורדת אפקט הצל).
אירגון הטאליבן השתלט על אפגניסטן. מיהם האנשים האלה? מה ההבדל בין הטאליבן לאל-קעאדה דאעש והאיך הגיבו במדינות הערב לשינויים האחרונים?
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
למרות שמצרים ואתיופיה לא חולקות גבול משותף, מתפתח בין שתי המדינות עימות חזיתי על רקע בניית ״סכר הרנסאנס האתיופי הגדול״. ניצן דוד פוקס, אנליסט גיאופוליטי מן ההסכת ״המשחק הגדול״ סוקר את שורשי העימות בין שתי המדינות, מצייר את מפת הכוחות ומפת האינטרסים של הצדדים המעורבים. לבסוף הוא אף מסתכן בתחזית. אתר ההסכת ״המשחק הגדול״: http://greatgame.blog/
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
שפות יהודיות־ערביות שימשו את היהודים שחיו בארצות ערב לתקשורת יום־יומית וגם לכתיבת ספרי דת, הגות ומוסר. בפרק הזה פרופ׳ אהרן ממן מספר לנו על השפות האלה, על עברן ונותן תחזית לגבי עתידן.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
חפשו את הפודקאסט הנוסף של בוריס גורליק, רעיון עבודה
הרשמו להסכת כאן
כדי לדבר על הקשר בין המשפחה לקריירה זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את הפסיכולוגית התעסוקתית אפרת נצר וייס.
לינקים חשובים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
איך משקמים את העיר חַלַבּ הסורית מההריסות? תאמינו או לא, לאדריכלית ישראלית יש תוכנית סדורה. בפרק הזה ראיינתי שתי אדריכליות, חן שמעוני ופרופסור אירית צרף נתניהו. שתיהן טוענות שהתוכנית הזאת מעשית וישימה. פרק מאוד לא שגרתי ומאוד מעניין.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
חפשו את הפודקאסט הנוסף של בוריס גורליק, רעיון עבודה
הרשמו להסכת כאן
בנובמבר 2016 התחלתי ניסוי. החלטתי לנהל את כל המשימות שלי במחברת למשך חודש לפי שיטת ניהול המשימות המבוסתת על Getting Things Done. עבר החודש ומאוד אהבתי את התוצאה. עבר עוד חודש, ועוד חודש. שכללתי את השיטה קצת ועוד קצת. כמעט נטשתי אותה לטובת הדיגיטל ואז חזרתי. היום סגרתי את המחברת הקודמת ופתחתי חדשה.
מי שמעוניין לקרוא על שיטות הפרודוקטיביות שלי מוזמן להקליק על הלינקים הבאים
לפני זמן מה הצטרפתי לקבוצת ווטסאפ ״301 העולם הערבי״. זאת קהילה מנוהלת (moderated) של אנשים שמתעניינים בנעשה במזרח התיכון ושעיסוקם נוגע בו. באיזשהו שלב רציתי להבין את הדינמיקה של הקבוצה: כמות ההודעות, כמות המשתתפים וכו׳. מאז, בכל יום ראשון, אני מפרסם כמה גרפים נחמדים לקבוצה כדי אנשיה יידעו מה קורה. מאחר ונשאלתי כמה פעמים איך אני עושה את הניתוח הזה, החלטתי לכתוב פוסט.
בעיקרון, יש שתי דרכים לאסוף נתונים מדיוני ווטסאפ. הדרך הנכונה והדרך הלא נכונה. אתאר קודם את הדרך הלא נכונה.
הדרך הלא נכונה לאסוף את פרטי ההשתתפות של קבוצת ווטסאפ זה ללכת לקבוצה עצמה, להקיש על שלוש נקודות למעלה, להמשיך ל־more ומשם ל־export chat. אחרי זה אפשר, כביכול, לשמור את תוכן הצ׳אט בדרופבוקס ואז לנתח את התוכן באמצעות סקריפט של פייתון.
הדרך הזאת מאוד בעייתית מכמה סיבות. קודם כל, בכל פעם אנחנו רוצים לעדכן את הנתונים, אנחנו מורידים את כל ההסטוריה. כולה. בקבוצות מאוד פעילות, גודל ההסטוריה עלול להיות כבד ומשמעותי. דבר שני, תוכן ההודעות יורד כקובץ טקסט בלי שדות מוגדרים, מה שמצריך כתיבה של האוריסטיקות די מגעילות. התוצאה לא לגמרי יציבה ומועדת לפורענות, במיוחד עם הטקסט משלב עברית.
בעיה נוספת היא הצורך בהתערבות ידנית. במילים אחרות הפתרון הזה לא מאפשר בניית כלי אוטומטי. בקיצור, אל תעשו את זה.
קיימים מספר פתרונות api שמאפשרים קריאה מסודרת הרבה יותר של יציבה, כולל נותני מטה של ההודעות. שיטות אלו עדיפות בהרבה.
כמובן, שהלכתי על הדרך המהירה והלא נכונה. אני מוריד את תוכן הצ׳אט לדרופבוקס, מחכה כמה שניות ומריץ סקריפט של פייתון שמייצר את הגרפים. אני יודע שלפעמים אני מפרסס את ההודעות בצורה לא נכונה, אבל מאחר ואף אחד לא מקבל החלטות הרות גורל על בסיס המספרים שלי, אני חי עם זה בשלום. אני גם יודע שאני מבזבז רוחב פס וזמן מעבד על תהליך תת־מיטבי וגם כאן, לא כל כך איכפת לי כי אני עושה את הניתוח הזה רק עבור קבוצה אחד ורק כשמתחשק לי.
נו בוודאי! הקוד זמין בגיטהאב כגיסט.
תוניסיה היא מולדת ה־״אביב הערבי״ שהפך עם הזמן ל־״חורף האסלאמי״. בניגוד ליתר מדינות הערב, המהפכה בתוניסיה הייתה דווקא מוצלחת והיא הפכה למדינה הערבית הדמוקרטית היחידה. בשבת, נשיא תוניסיה פיטר את ממשלתו והקפיא את הפרלמנט. עכשיו תוניסיה נמצאית בצומת דרכים. מלמחמת אזרחים, דיקטטורה קשה או דמוקרטיה חילונית - כולם תרחישים אפשריים להתפתחויות הקרובות. בה בדיוק קורה שם ומה הגורמים לכך? ד״ר ירון פרידמן מסביר.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
חפשו את הפודקאסט הנוסף של בוריס גורליק, רעיון עבודה
הרשמו להסכת כאן
ד״ר עזיז דראושה הוא מנהל היחידה לרפואה דחופה בבית חולים רמב״ם. מה ניתן ללמוד על ניהול מהנסיון שלו? לא מעט!
ד״ר עזיז דראושה הוא מומחה לרפואה פנימית, קרדיולוג, ומומחה לרפואת חרום. ד״ר דראושה למד רפואה בולגריה, עבד בבתי חולים שונים בארץ, כולל ברזילי באשקלון, בית חולים העמק, הדסה עין כרם.
בנוסף לתארים אלו, לד״ר דראושה תואר שני במנהל מערכות בריאות, הוא חבר באגודות מקצועיות רבות ופרסם עשרות מאמרים.
לינקים חשובים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
השבוע עלתה לכותרות פרשת תוכנת הריגול פגסוס. הפרשה הקושרת בין חברת סייבר ישראלית לשערוריות ריגול והאשמות של הפרות זכויות אדם. איך הפרשה הזאת קשורה לאיראן, ומה הקשר שלה למרקסיזם ופונדמנטליזם איסלמי? עם המזרחן ויועץ אסטרטגי אלכס גרינברג
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
חפשו את הפודקאסט הנוסף של בוריס גורליק, רעיון עבודה
הרשמו להסכת כאן
סקירה של שירותי ביון ומודיעין הפועלים במזרח התיכון. מהם סוגי עבודת המודיעין השונים? מה מבדיל את אירגוני הביון המזרח תיכוניים, והאם המודיעין האיראני דומה יותר למודיעין של מדינה קומוניסטית? פרק משותף עם ההסכת ״סוכן משולש״ של פרופ׳ דני אורבך מהאוניברסיטה העברית.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
חפשו את הפודקאסט הנוסף של בוריס גורליק, רעיון עבודה
הרשמו להסכת כאן
מה עושים כדי שכניסה לפרוייקט של מפתח חדש תהיה קלה יותר? כדי לענות לשאלה הזאת זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את תום אחי דרור ואת טים פוסט, שניהם מחברת סווים. הראיון הזה התקיים באנגלית.
לינקים חשובים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
לבנון על סף קריסה כלכלית: מדוע ומה הפתרונות?
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
חפשו את הפודקאסט הנוסף של בוריס גורליק, רעיון עבודה
הרשמו להסכת כאן
בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ ד״ר ליאור זלמנסון ואני דיברנו, בין היתר, על ניהול אלגוריתמי של קהילות. השבוע קיבלנו תזכורת לחשיבות הנושא הזה בדמות השביתה של יוצרים אפרו-אמריקאים בטיק-טוק.
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
תראו איזה יופי. שני גלי קורונה בבריטניה בהשוואה ישירה.
לקחתי את הגרף הזה מכאן
רואים איך הזן הנוכחי מדביק יותר (החלק העליון של הגרף), אבל מסב פחות נזק ועומס על מע׳ הבריאות. האם זה תכונה של הזן החדש או האפקט המגן של החיסון - לא ברור. הניחוש שלי - החיסון.
זהו אחד הגרפים הטובים והברורים ביותר שראיתי זה זמן רב. אני מוריד את הכובע בפני מי שהצליח ליצר גרף עם כל כך הרבה פרטים מועילים ואפס שטויות. אני גם מקנא כי אני יודע שלא הייתי מצליח לעשות גרף טוב כל כך.