הקוראן הוא ספר הספרים של דת האיסלאם. ד״ר ירון פרידמן, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם, מספר בקצרה על הקוראן — צורתו, תוכנו ושפתו.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
מהו טיב הקשר בין הערבית לעברית? איך נוצרו הלהגים הערביים השונים למה הם נחשבים לרצף של אותה השפה? מהי השפה הפרוטו־שמית? עם הפרופסור סיריל אסלנוב מאוניברסיטת אקס אן פרובנס מרסיי, חבר באקדמיה ללשון העברית, מומחה לבלשנות היסטורית ובלשנות משווה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
ד״ר תמר עילם גינדין מספרת על החיים של ההומואים, הלסביות והטרסג׳נגרים באיראן. החיים של האנשים האלה בתוך איראן קשים מאוד, לא רק בשל חוקי הדת נוקשים, אלא גם בשל היחס של החברה כלפיהם. במהלך השיחה מצאנו כמה קווי דמיון בין היחס של האיסלאם ללהט״בים לזה של היהדות. יחד עם זאת, מצאנו גם כמה הבדלים מפתיעים.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
הפרק הרביעי בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, האנליסט ניצן דוד פוקס מדבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים. הפרק המסכם והאופטימי ביותר בסדרה.
בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי. בפרק השני אלכס גרינברג דיבר על משבר המים באיראן. ובפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק דיבר על טורקיה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
הפרק השלישי בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק מספר את הזווית של טורקיה.
בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי. בפרק השני אלכס גרינברג דיבר על משבר המים באיראן. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
הפרק השני בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, אלכס גרינברג מדבר על בעיות המים של איראן.
בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי.
בפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג‘ק ידבר על טורקיה. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
הפרק הראשון בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן מדבר על משבר המים בעולם הערבי.
בפרק השני אלכס גרינברג ידבר על משבר המים באיראן. בפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג‘ק ידבר על טורקיה. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
מה קובע אם גרף מסויים טוב ואחר - רע?
באופן פשטני, אם גרף עוזר לי להבין את הנתונים מהר ובלי לעוות את המציאות, הוא גרף טוב. אם, לעומת זאת, הגרף גורם לי לטעות לגבי האופי האמיתי של הנתונים או מאלץ אותי לבלות זמן רב בניתוח, הוא גרף גרוע.
מן העקרון הפשוט הזה נגזרות הרבה מאוד המלצות לגבי ה־״עשה״ ו־״אל תעשה״. ככה, למשל, גרף עוגה תלת מימדי היה בעניי החטא הגדול ביותר שאפשר לעשות בהדמיית נתונים. למה? כי העוגה מקשה על הצופה בהשוואת גדלים קרובים, ואם מוסיפים לה עיוותים של תלת מימד, אז בכלל….
שמחתי לראות שבמשאל שפרסמתי מוקדם יותר היום, לא מעט אנשים בחרו בעוגות התלת מימדיות כחטא הגדול ביותר. אבל, ייתכן שכולנו קצת טועים. כי הקריטריונים שרשמתי בתחילת הפוסט ניתנים למדידה. וכשיש נתונים אמפיריים, השיקולים התיאורטיים מקבלים משקל נמוך יותר. אתמול נתקלתי במאמר די מעניין. במאמר, החוקרים חשפו את הנסיינים לשלושה סוגי גרפים ובדקו את הזמן הדרוש לניתוח הגרף ואת גודל הטעויות במהלך הניתוח. שלושת סוגי הגרפים היו: תרשים עוגה ״רגיל״, תרשים עמודות ותרשים עוגה תלת מימדי.
לפי התיאוריה שלי, הסוג האחרון של הגרפים היה צריך להוביל לזמן קריאה הארוך ביותר ולטעויות הגדולות ביותר. ולא כן! ביצועי הנסיינים בכל הגרפים היו זהים.
מה ניתן ללמוד מזה? שיקולים עקרוניים זה טוב, אבל כדאי לבדוק אותם מדי פעם בעזרת ניסויים.
האם מעכשיו אתחיל ליצור עוגות תלת מימדיות? ממש ממש לא! אני כבר זקן מדי כדי לשנות את דרכי. האם אני אנזוף בסטודנטים שלי שייצרו עוגות תלת מימדיות בתרגילים? עדיין כן, אני כבר זקן מדי כדי לשנות גם את זה. האם אני אראה לסטודנטים את המחקר הזה ואחפש מחקרים דומים אחרים? כן וכן.
השבוע לפני עשרים וחמש שנה עלתה לאוויר תחנת שידור אל־ג׳זירה ששינתה לא רק את העולם הערבי אלא את העולם כולו. מה היה הגורם להצלחת הערוץ? מאיפה הוא שואב את עוצמתו ואת מי הוא משרת? מה היה תפקידו של אל־ג׳זירה בארועי ״האביב הערבי״? מור שפירא, מזרחנית, קשבת, ומרצה בבר אילן והטכניון התארחה שוב ב־״השבוע במזרח התיכון״ וחקלה איתנו מהידע שלה
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
לבנון עולה לכותרות שוב ושוב לא מסיבות טובות. כדי להבין מה קורה במדינה האומללה הזאת ומה צופה לה העדית, נמצא איתנו ד״ר יוסרי ח׳יזראן, חוקר ההיסטוריה הפוליטית החברתית של הסהר הפורה, חבר הסגל של מרכז שלם.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
היום ראיתי פוסט שניסה להראות את ההתאוששות של שוק המכוניות בישראל באמצעות גרף. לצערי, איבדתי את הפוסט המקורי, אבל הגרף נראה בערך כך
מה רואים? נתוני מכירות של מכוניות חדשות בארך מאז קדמת דנא, גרף מגמה עולה (טוב, תמיד נחמד לראות גרף מגמה עולה) ובערך זהו.
על השפה הקריפטית של הגרף (מה זה car_num) ועל כמות הנתונים הלא נחוצים (תאריכים, יותר מדי שנתות על שני הצירים) אני כבר לא מדבר.
אז מה עושים?
קודם כל, מוסיפים כותרת (אני לא אתעייף להגיד עד כמה הכותרת היא כלי חשוב בעבודה של יוצר גרפים). הכותרת תהיה ״Post COVID purchase recovery״. אז עוד לפני שממשיכים, אפשר להבין שאין טעם להסתכל על שנת 2010, מהיכן שהנתונים שלנו מתחילים. עוד ברור שצריך לסמן את ״שנת הקורונה״ ואת ״שנת ההתאוששות״. אז הנה מה שיצא לי: פחות רעש חזותי, פחות נתונים וכבר יותר ברור.
זה אכן יותר טוב, אבל ממש לא מצויין. שימו לב עד כמה הכותרת לא באמת תואמת את הגרף! צריך קצת מאמץ מטלי כדי להבין שמה שאנחנו רואים מצביע על התאוששות. אחרי הכל, צורת הקו די דומה משנה לשנה. אולי מה שחשוב זה ההשוואה בין כל חודש לחודש מקביל אשתקד. בואו ננסה
הו! הרבה יותר טוב
על היחס הדו־משמעי של מוחמד והאסלאם ליהודים וליהדות. מי הייתה אשתו היהודיה של מוחמד ומה משמעות החרב בעלת שתי הלשונות שאת התמונתה הניפו המפגינים האנטי ישראליים בבחריין? ד״ר ירון פרידמן מסביר
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
המיעוט הדרוזי חי בתוך המיעוט הערבי שחי בתוך הרוב היהודי בישראל שחי כמיעוט בתוך הרוב הערבי במזרח התיכון. מה מכתיב את השאיפות המדיניות של העדה הזאת? מתי התעצבה תפיסת הנאמנות של הדרוזים למדינות הלאום בהן הם חיים? ד״ר ענאן והבי, מרצה למדעי המדינה, עמית מחקר וראש מכון מחקר למורשת הדרוזים מספק סקירה היסטורית ועכשיוית וגם נותן תחזית לעתיד הקרוב והרחוק.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
##
כששירתתי במג״ב בין 1993 ל־1996, בחלק מהמסגרות בהן הייתי, דוברי הערבית היו הרוב האתני. בראשם היו, כמובן, הדרוזים. אני זוכר את השיחות איתם והקונצנזוס ביניהם היה (לפי דבריהם) שדרוזים הם לא ערבים. שזה קצת מוזר: השפה שלהם ערבית, התרבות ערבית, המטבח ערבי, אבל הלאום? לא ערבי? אבל מי אני שאחליט בשבילם? הרי רוב יהודי ברית המועצות דיברו אך ורק רוסית, אכלו אוכל רוסי, התחנכו על תרבות רוסית והיו נטולי דת. מצד שני, אני חושב, וגם אז חשבתי שהדיכוטומיה הזאת נולדה מתוך התפיסה בארץ לפיה ״ערבי״ שווה ״אנט ישארלי״. והרי הדרוזים - מאוד פרו־ישראליים. לא? אז זהו, לאחרונה אני שומע יותר ויותר דרוזים מגדירים את עצמם כערבים (למשל פאדי מקלדה מההסכת ״קול המיעוט״) בלי להפסיק להרגיש שותף לדרך.
חלק מהאנשים רואים בזה בעיה. לא אני. קחו למשל את עפיף אבו מוך שאומר שמטרתו להטמיע את הרעיון שהמילה ״ישראלי״ לא שוות ערך למילה ״יהודי״. אנח מקווה שמתישהו המילים ״ערבי״ ו־״פלסטיני״ לא יהיו שוות ערך ל־״אנטי ישראלי״. אני מקווה שיגיע היום בו אדם יוכל להגדיר את עצמו בלב שלם כערבי־פלסטיני־ישראלי ולא כ־״פלסטיני אזרח ישראל״ או ״ערבי 48״. ואולי גם נראה דגלים פלסטיניים תלויים לצד הדגלים הישראליים בקפר קאסם בדיוק כמו שהדגלים הדרוזיים תלויים לצד דגלי ישראל בגאווה בדליית אל־כרמל. אינשאללה. בינתיים, הנה לינק מעניין לכתבה של ערן זינגר ״תרשם אני ערבי״. שם הכתבה, דרך אגב, לקוח משיר של מחמוד דרוויש
ידעתם שמוחמד אסד, בכיר בממשל הפקיסטני של 1948 נולד כלאופולד וייס, נצר לשושלת רבנית חשובה? המזרחן אלכס גרינברג שב אלינו כדי לדבר על ההיגיון בשיגעון בין אפגניסטן לפקיסטן
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
על התפקיד של הכנסיה הרוסית ככלי מודיעיני של ברית המועצות ורוסיה. עם ד״ר דימה קורס - מומחה לרוסיה והמרחב הפוסט־סובייטי.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
שואלים אותי למה הפסקתי עם ההסכת ״רעיון עבודה״. הסיבה האמיתית הי שניסיתי לעשות הסכת הדומה ל - גיקונומי, אבל ולא הצלחתי להגיע לאיכות שלו, ומשום כך גם לא לתפוצה שלו. עומק הראיונות והרעיונות של ראם שרמן כל כך גדולים שהרגשתי שאין לי מה לתרום בתחום הזה.
השבוע במזרח התיכון, לעומת זאת, הוא סיפור אחר. בזמנו הוא היה ההסכת היחיד בעולם בשפה העברית שעסק במזרח התיכון. הערך המוסף שיכולנו, ירון פרידמן ואני, לספק מתוקף היותנו ההסכת היחיד היה עצום. מאז התווספו שני הסכתים חדשים (״בקשיש״ ו־״אוסכות״) שמתחרים על אותם האוזניים. זה קצת מלחיץ (אחרי הכל, כמה הסכתים על המזרח התיכון השוק יכול להכיל?) אבל גם מדברן.
זה הזמן להזכיר את כל מומחי התוכן שבלעדיהם ההסכת לא היה שווה כלום:
ד״ר ירון פרידמן - השותף שלי להסכת, האותוריטה המקצועית שלו.
בנוסף, האורחים המעולה (בסדר אקראי)
אלכס גרינברג - מומחה לאיראן, מרכז אסיה, רוסיה ודברים רבים אחרים.
פרופ׳ דני אורבך - הסטוריון צבאי ומומחה לענייני מודיעין.
עדי שורץ - ממחברי הספר ״מלחמת זכות השיבה״.
ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק - מומחה לטורקיה.
האדריכליות פרופ׳ אירית צרף נתניהו וח שמעוני - שדיברו על חלום השיקום של העיר חלב.
פרופ׳ אהרן ממן - בלשן, סגן נשיא של האקדמיה ללשון עברית, שחלק איתי מהידע שלו על שפות יהודיות ערביות.
ד״ר מיכאל ברק - מזרחן ומומחה לאירגוני הטרור.
ניצן דוד פוקס - אנליסט גיאופוליטי, בעל ההסכת ״המשחק הגדול״.
ד״ר רונית מרזן - מזרחנית, מומחית לסכסוף הערבי-ישראלי.
מור שפירא - מזרחנית, אנליסטית וקשבת.
ד״ר דימה קורס - אותו טרם שמעתם, אבל השיחה איתו מוכנה לשידור. מזרחן ואיש מדעי המדינה.
עידית בר - חוקרת התרבות הערבית.
בלעדי כל האנשים המקסימים והחכמים האלה לא היה ״השבוע במזרח התיכון״.
וכמובן, גם המאזינים הרבים, כאלה שכותבים לי הערות וכאלה שלא - אוהב אותכם מאוד. תמשיכו להאזין, שתפו את הסכת עם חברים ומשפחה ואל תעברו למתחרים :-).
העיר ג׳נין ומחנה הפליטים שבה עלו לכותרות בשבוע שעבר. מה אנחנו יודעים על ג׳נין? במה מתגאים תושביה ומה תפקידה בחברה הפלסטינית? איך קרה שהפילוג הפנים־פלסטיני הוחלף בג׳נין באיחוד אוטופי והאם יש לו סיכוי להמשך?
ד״ר ירון פרידמן מנסה לענות על כל השאלות האלה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
אני זוכר את היום הזה היטב. הייתי טירון במשמר הגבול ובדיוק באותו היום קיבלתי הפניה למרפאת שיניים בירושליים. בגלל ההסכמים התחיל בלגאן בכל השטחים ולקחו את כל הטירונים לתגבר את הכוחות בשטח. אותי שכחו במרפאה. אז השלמתי שעות שינה במרפאה, איכשהו הגעתי לבסיס הטירונים בבית חורון, שהיה כמעט ריק מחיילים. לאף אחד לא היה מושג מה לעשות איתי, אז הלכתי לישון באחד האוהלים והתעוררתי יקיצה טבעית בשתים עשרה בצהריים יום למחורת. אחחח איזה זיכרון מתוק!
הפלסטינים, לעומת זאת, לא זוכרים את היום הזה בערגה כמו שלי, אם לשפוט לפי הקריקטורות המתפרסמות לכבוד הארוע. רק חסר להם לכתוב ״פושעי אוסלו לדין״
ויותר ברצינות. בתור מגב״ניק, אני זוכר את ההשתוממות לנוכח גל האופטימיות ששטף את הציבור הישראלי. אני זוכר את השבועות הארוכים של התפרעויות, זריקות אבנים, צעקות ״יטבח אל יהוד״, פיגועים ובמקביל לכל זה, בדיסוננס עצום, ״רוח השלום״ שנשבה בארץ עד לגל הפיגועים של 95 (לפני ואחרי רצח רבין). במרץ 96, כאשר הייתי חובש קרבי במג״ב נאלצתי לאסוף שאריות אדם ממדרכות ירושלים אחרי עוד פיגוע התאבדות של קו 18.
גל האופטימיות נגמר. הציבור הישראלי נטה חזק ימינה (ואני נטיתי שמאלה), והשאר היסטוריה. אני לא יודע מה היה קורה אילו הסכמי אוסלו לא היו נחתמים. אני לא פרשן פוליטי גדול, ויש לי ידע אפסי בגיאופוליטיקה, היסטוריה ותולדות סכסוכים, אבל בראייה סובייקטיבית נראה לי שמצב שני העמים אחרי ההסכמים פחות טוב ממה שהיה לפניהם. נו, לפחות בזה יש קונצזוס בין הישראלים לפלסטינים.
לפי אתר הוויקיפדיה, יש ארבעה עיתונים ערביים שיוצאים לאור מחוץ למזרח התיכון. כולם יוצאים לאור בלונדון! למה דווקא שם? מה יש בבירת בריטניה שכל כך מושך את אנשי התקשורת הערביים? מור שפירא, מזרחנית, חוקרת, קשבת, ומרצה לערבית מדוברת חולקת איתנו את התובנות שלה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
סיפור אנוסי משהד חמק מספרי ההיסטוריה ומהתודעה הישראלית. העיר הפרסית, משהד, שימשה במשך שנים כבירת פרס. היא גם הייתה ביתה של קהילה יהודית משגשגת. במרץ 1839 פרצה עלילת דם קלאסית שגררה פרעות רצחניות, אשר בסופן נאלצו יהודי העיר לבחור בין התאסלמות למראית עין למוות.
עידית בר, חוקרת החברה והתרברות הערבית, חולקת איתנו את הסיפור המשפחתי שלה, דרכו נלמד על סיפור אנוסי משהד.
אתר הבית של עידית בר: https://iditaravit.co.il
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
על פי ד״ר רונית מרזן, חוקרת החברה הפלסטינית, הדור הצעיר של הפלסטינים גדל עם שלושה אבות מטאפוריים ובפועל לא שייך לאף אחד. כתוצאה מכך, בני הדור הצעיר מתוסכלים ונמצאים במצוקה נפשית. מיהם האבות האלה? לאן פני הדור הצעיר מועדות והאם המצב הזה מסוכן לישראל (ספויילר: כן). שיחה מעניינת ופסימית למדי, אך חשובה מאוד.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
האבן השחורה באיסלאם, אליה מכוונים כל המוסלמים את תפילותיהם, אליה עולים לרגל, ועל תפקידה המדוייק מתווכחים השיעים והסונים. ד״ר ירון פרידמן מספר על תפדיקה של האבן השחורה באיסלאם ומספר את תולדותיה.
לינקים עם סיפור המסע של הבלוגר הרוסי למכה
אחדשתיים. סדרת פוסטים ארוכה ומרהיבה. השתמשו בגוגל טרנסלייט אם אתם לא קוראים רוסית.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן
הרשמו להסכת כאן
״המשחק הגדול״, למי שלא מכיר, הוא הסכת גיאופוליטי מעולה בעריכתו והגשתו של ניצן דוד פוקס. במקביל להסכת, ״המשחק הגדול״ הוא גם אתר עם ניתוחי עומק רבים. חלק מהנתונים, מלווים בגרפים. הגרפים של ניצן טובים, אבל יכולים להיות טובים יותר. וכאן החלטתי לא להעביר ביקורת סתם כך, אלא להציע אלטרנטיבה.
לקחתי את הגרף וניסיתי לשפר.
נתחיל מהגרף המקורי שהתפרסם כאן [לינק].
מה הבעיות של הגרף הזה? לא הרקע הכחול - זה חלק ממיתוג האתר ובזה אנחנו לא נגע. הבעיה הגדולה ביותר היא שנדרש מאיתנו להשוות מגמות של ארבעה קווים שונים באמצעות מקרא. הדבר לא כל כך פשוט. בצבעים של הקווים אין שום סדר מובנה ולכן הצופה נאלץ לדלג בין המקרא לקווים מספר רב של פעמים כדי לקבל את התמונה המלאה. למעשה, הצופה בונה ומשנן טבלת המרה לא טריוויאלית בראשו. תחזוקה של טבלה כזאת היא עבודה קשה.
צופה שעובד קשה הוא צופה שדעתו מוסחת והוא עובר למקום אחר. וזאת הבעיה הדחופה ביותר שצריך לטפל בה. איך? אפשרות אחת היא לשים תווית על כל קו. במקרה שלנו המהלך יהיה מאתגר טיפה כי חלק מהקווים קרובים אחד לשני, אבל זאת בהחלט אפשרות ועוד מעט נחזור אליה. אפשרות נוספת היא להכניס סדר מובנה לצבעים באמצעות בחירת צבע בודד ושינוי הדרגתי של הבהירות או דרגת הרוויון שלו (הסטורציה).
אבל בעודי שוקל איך לפתור את הבעייה של טבלת ההמרה אני מבין שיש בעיה יותר חשובה. אני מסתכל על הגרף ומתחיל לנחש מה המחבר רצה להגיד. אני נאלץ לעבוד קשה וכמו שכבר אמרנו, צופה שעובד קשה עובר הלאה. לכן, פניתי לניצן דוד פוקס וביקשתי ממנו להגיד מה הנקודה המרכזית של הגרף. התשובה הייתה ״2021 היא שנת שיא בהגירה לא חוקית״. כמה פשוט, ככה קל! אז בואו נראה את זה! שמתם לב, פתאום מדובר לא בארבעה קווים שצריך להשוות אלא בשתי קבוצות של קווים? מצד אחד יש את 2021 ומצד שני את השנים שקדמו לה. לכן, אפשר לצבוע את השנה ה־״מיוחדת״ בצבע אחד בולט ואת השנים ה־״אחרות״ בצבע אחר, דהוי, ונקבל שתי קבוצות. עוד אפשרות היא להשתמש בגוון אחד ולשנות את רמת רוויה (saturation) של הצבע. ככה נקבל סדר מובנה של צבעים שיפתור אותנו מהצורך לדלג בין המקרא לגרף.
על הדרך אני פותר בעיה קטנה נוספת והיא סדר ״הפוך״ של שנים במקרא בגרף המקורי. גם נפרדתי מה־״צל״ של הקווים, הוא לא משרת שום מטרה ולכן מיותר. ככה קיבלנו את הגרף השני.
שמתם לב לכותרת? איזה יופי! לכותרת יש שני תפקידים. היא גם מסבירה לצופה מה אתם רוצים להגיד וגם מכריחה אתכם לראות את הגרף בצורה ביקורתית ולוודא שמה שאתם אומרים ומה שאתם מראים - חד הם. (כתבתי על זה רבות וגם עשיתי מצגת בנושא [לינק] [לינק]). אז אני מסתכל על הכותרת ומבין שהיא לא תואמת את הגרף. הכותרת מדברת על כמות כללית של מהגרים והגרף מראה את כמות המהגרים החודשית, הקצב. לכן, יש לנו כאן שתי אפשרויות. אחת, לדבר על מאי 2021 כעל חודש שיא, או לחלופין, להראות את מספר המהגרים המצטבר.
אני שוב מסתכל על הגרף והכותרת ומבין שהכותרת לא מדויקת, 2021 עדיין לא עברה את 2021. אני לא אוהב להיות לא מדויק לכן אשנה את הכותרת מעט ואגיד ששנת 2021 מסתמנת כשנת שיא. זה פחות חזק, אבל יותר נכון. בנוסף, אני הולך להיפטר מהמקרא המעצבן ולשים תוויות על הקווים עצמם. אני גם אקטין את כמות השנתות על הציר האנכי ואגדיל את הפונט, אדגיש עוד קצת את שנת 2021 והנה התוצאה הסופית
אז מה היה לנו כאן? גרף שחייב את הצופה לשנן טבלת התאמה בין צבע הקו לשנה ואילץ אותו לנחש את כוונת המחבר. מה קיבלנו? גרף נקי יותר, אם מסקנה ברורה. במקום צבעים בודדים חסרי משמעות פנימית, קיבלנו חלוקה ברורה לשתי קבוצות: קבוצת עניין (שנת 2021) וקבוצת ייחוס (שנים אחרות) והקלנו על הצופה עוד קצת על ידי וויתור על המקרא והעברת התוויות צמוד לקו. טיפלנו גם בקריאוּת (readability) על ידי הגדלת הפונט, הקטנת כמות השנתות והורדת אפקט הצל).
