כפר ע׳ג׳ר הוא כפר מיוחד במינו.

א. הוא היישוב העלווי היחיד בישראל. עלווים הם עדה קטנה בתוך איסלאם (כך הם טוענים, רוב המוסלמים לא מסכימים איתם). העלווים עלו לכותרות כאשר בן העדה, חאפז אל אסד הפך לשליט של סוריה, מדינה סונית ברובה.

ב. למרות שבמשך דורות תושבי הכפר ראו עצמם ״סורים״, הכפר היה דה-פאקטו בשטח לבנוני. הם החזיקו תעודות סוריות אבל עבדו בלבנון.

ג. ב־1967 כאשר ישראל כבשה (שחררה, תפסה) את רמת הגולן, המדינה הלבנונית התנערה מהכפר וישראל נאלצה לכבוש גם אותו בלי שתכננה. פסיכי, לא?

ד. בשנת 2000, עת החליט אהוד ברק לשגת לקו הבינלאומי, התברר שהקו הבינלאומי חוצה את הכפר לשניים - החלק הלבנוני והחלק הסורי, שכרגע נמצאת תחת שלטון ישראלי. כמובן, שהפתרון הנוח ביותר בעיניי כולם היה לחלק את הכפר. פשוט וקל. רק שתושביו לא הסכימו ואני ממש יכול להבין אותם. החלק המוזר הוא אחרי שיחות עם מזכ״ל האו״ם, לשכתו של אסד האב הגוסס, פוליטיקאים ישראליו ומי לא, המאבק שלהם הצליח.

אז מה קורה עכשיו? תושבי הכפר הם אזרחים ישראלים. חלקו של הכפר נמצא תחת ריבונות ישראלית מתוקף החוק שסיפח את רמת הגולן ולכן לא ניתן לא לאפשר לישראלים להכנס אליו. מצד שני, אסור לנציגים הרשמיים של מדינת ישראל לעבור לצידו הלבנוני של הכפר. מצד שני, לא ניתן לשים גבול בתוך הכפר. סמטוכה!

אז מה עושים? שמים מחסום בכניסה לכפר, מאפשרים רק לתושבי המקום ואורחיהם להכנס ובתוך הכפר התנועה חופשית. המעבר ליתר שטחי לבנון חסום על יד גדר קטנה, צוק גדול, ונחל הווזאני השוצף. כפר כמה חודשים רציתי למצוא מישהו שיזמין אותי לע׳ג׳ר, אבל זה לא הסתיע.

לכן, כאשר המורה לערבית אייל אופק פירסם שהוא מארגן טיול לע׳ג׳ר, מיד נרשמתי. ביום שישי האחרון התקיים הטיול. פגשתי שם את ד״ר עאדל שמאלי, מורה לעברית לשעבר, פעיל חברתי, משורר. ד״ר שמאלי דיבר בלהט על המקום בוא הוא גדל על מאבקו נגד חלוקתו לשניים ועל המרקם החברתי העדין שלו.

הכפר עצמו מטופח ברמה שלא תאמן. רמת הטיפוח מזכירה קצת את הגנים הבהאיים, רק שאנשים אשכרה גרים שם.

החיבה החדשה של תושבי המקום לאדריכלות בסגנון איטלקי אולי משעשעת קצת, אבל מתכתבת ממש טוב עם הנוף מסביב.

בקיצור, לא ניתן בצורה ספונטנית, אבל אם אתם שומעים על הזדמנות לבקר שם, לכו על זה בלי לחשוב!

תאוריות קונספירציה בעולם הערבי: אמת, אמת חלקית או שקר ותעמולה? מספר דוגמאות בולטות, עם ד’‘ר ירון פרידמן

הרשמו להסכת כאן

ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שבועי. ארכיון הניוזלטר וההרשמה כאן.

מהו האופן בו רואים בני המיעוטים השונים בישראל את המדינה? מהו תהליך ה־״ישראליזציה״? איך ולמה תהליכי ההטמעה של מוסלמים, נוצרים והדרוזים שונים זה מזה ואיך השפיעו האביב הערבי וחוק הלאום על תהליכים אלו? עם ד״ר ענאן והבי, מרצה למדע המדינה ועמית במכון למדיניות נגד טרור.

עמוד הטוויטר של עומר: https://twitter.com/omer_einav

הרשמו להסכת כאן

ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שבועי. ארכיון הניוזלטר וההרשמה כאן.

במהלך תקופת המנדט הבריטי ובחסותו פעלו בארץ ישראל ליגות כדורגל, יהודיות, ערביות וגם מעורבות. מה היו היחסים בין הקבוצות? איך בית״ר שיתפה פעולה עם הקבוצות הערביות במאבקן בהתאחדות הכדורגל? ומה עשו כדורגלנים במהלך מלחמת העצמאות? (ספויילר: גם שיחקו כדורגל)

עם ההיסטוריון ד״ר עומר עינב.

ניתן לשמוע את ד״ר עינב מדבר על הנושא הזה בסדרה של פרקים בהסכת ״שלב המוקדמות״ עם מודי בר־און: https://bit.ly/3qXzZVN

עמוד הטוויטר של עומר: https://twitter.com/omer_einav

הרשמו להסכת כאן

ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שבועי. ארכיון הניוזלטר וההרשמה כאן.

לאחרונה התחדש בלבנון הוויכוח סביב צינור הגז שמתחיל במצרים, עובר בירדן ובסוריה ומסתיים בלבנון. צינור זה מספק גז ללבנון הזקוקה לאנרגיה כמו לאוויר. הבעיה היא שמצרים לא רק מספקת גז ללבנון, אלא גם קונה גז מישראל. וכאן מתחיל הוויכוח הפנים־לבנוני: האם מותר למדינת לבנון לקנות גז ״ציוני״? בפרק הזה ד״ר ירון פרידמן סוקר את ההיסטוריה של צינור הגז ואת מפת האינטרסים סביבו.

הרשמו להסכת כאן

ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שבועי. ארכיון הניוזלטר וההרשמה כאן.

פרק קצת שונה, עם אשרף קורטאם. אשרף הוא מאמן עסקי מחיפה שסחף אחריו אלפי רצים ברחבי העולם הערבי תחת הסיסמה ״השמש לא תזרח לפני״. בפרק הזה רציתי ללמוד מאשרף על הספורט העממי ברחבי העולם הערבי - כאן בארץ, ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב השכנות.

לעמוד האינסטגרם של אשרף: https://www.instagram.com/ashrafkortam

הרשמו להסכת כאן

ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שבועי. ארכיון הניוזלטר וההרשמה כאן.

יצאתי להליכה קצרה היום כדי לחלץ עצמות. פתאום עוצר לידי רכב ואדם שיושב בו שואל אותי ״בוריס?״ אני עונה בחיוב. ״אני מת על ההסכת שלך! אנחנו חייבים לשתות קפה ביחד!״. לצערי לא יכולתי לשתות קפה באותו הרגע אבל קבענו להפגש.
אם אתם רואים אותי ברחוב, אל תתביישו, תגידו שלום. זה ממש משמח אותי ולגמרי לא מביך (אני לא אדם צנוע מטבעי).

ודבר שני ששימח אותי הוא שהאדם השתמש במושג ״הסכת״. אני רוצה לחשוב שהוא אימץ את המינוח העברי היפה הזה בעקבות ההתעקשות שלי לקרוא להסכת ״הסכת״.

מהו עתיד בעיית הפליטים? אילו גישות לפתרון הבעיה עשויות לעבוד ואילו לא? האם הסכמי אברהם מועילים בהקשר הזה? לפני כשמונה חודשים אירחנו את עדי שורץ, ממחברי הספר ״מלחמת זכות השיבה״ לפרק כפול שדן בשורשי בעיית הפליטים הפלסטיניים. היום עדי חזר כדי לדבר על הדרכים האפשריות לפתרון.

שני הפרקים הקודמים, הדנים במקורות הבעיה נמצאים בלינקים הבאים: פרק א׳ https://bit.ly/3qTjhpp פרק ב׳ https://bit.ly/3EREYuN

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

החלק הגדול של המאזינים שלי מגיעים מספוטיפיי. לפי הדאשבורד שלהם, שני האמנים האהובים על מאזיניי הם …. אריק איינשטיין ועומר אדם. קשה לחשוב על שילוב מוזר יותר :-) הכל נובע, לדעתי ממה שאנחנו, אנשי הנתונים, קוראים ״התפלגות בימודלית״ - יש שתי קבוצות עיקריות של מאזינים להסכת. הקבוצה הראשונה הם סטודנטים שנחשפים אליו בחדרי ההרצאות של שותפי להסכת, ד״ר ירון פרידמן. הקבוצה השנייה - אנשים לקראת גיל חמישים שיש להם זמן פנוי ומרחיבים את האופקים שלהם.למרות ההסבר ההגיוני, זה עדיין משעשע בעיניי

גם נחמד לראות ששישה אחוז ממאזיניי הם בגילאי 60 עד 150. רק בריאות!

הידעתם שהעיר עזה לא תמיד הייתה עיר נמל אלא עיר מסחר יבשתית. למרות שעזה הייתה העיר השניה בגדלה באיזורנו, ההיסטוריה שלה כמעט ולא נחקרה. בפרק הזה אירחתי את פרופ׳ יובל בן בסט, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באונ׳ חיפה שסיפר על מחקרו על תולדות עזה בתקופה העותמנית.

פרופ׳ בן בסט גם סיפר על הלימודים בחוג שבראשו הוא עומד.

לינקים מעניינים:

אתר החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם

מסד הנתונים ההיסטוריים של עזה https://gaza.ub.rub.de/gaza/

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

הקוראן הוא ספר הספרים של דת האיסלאם. ד״ר ירון פרידמן, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם, מספר בקצרה על הקוראן — צורתו, תוכנו ושפתו.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

מהו טיב הקשר בין הערבית לעברית? איך נוצרו הלהגים הערביים השונים למה הם נחשבים לרצף של אותה השפה? מהי השפה הפרוטו־שמית? עם הפרופסור סיריל אסלנוב מאוניברסיטת אקס אן פרובנס מרסיי, חבר באקדמיה ללשון העברית, מומחה לבלשנות היסטורית ובלשנות משווה.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

ד״ר תמר עילם גינדין מספרת על החיים של ההומואים, הלסביות והטרסג׳נגרים באיראן. החיים של האנשים האלה בתוך איראן קשים מאוד, לא רק בשל חוקי הדת נוקשים, אלא גם בשל היחס של החברה כלפיהם. במהלך השיחה מצאנו כמה קווי דמיון בין היחס של האיסלאם ללהט״בים לזה של היהדות. יחד עם זאת, מצאנו גם כמה הבדלים מפתיעים.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

הפרק הרביעי בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, האנליסט ניצן דוד פוקס מדבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים. הפרק המסכם והאופטימי ביותר בסדרה.

בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי. בפרק השני אלכס גרינברג דיבר על משבר המים באיראן. ובפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק דיבר על טורקיה.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

הפרק השלישי בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק מספר את הזווית של טורקיה.

בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי. בפרק השני אלכס גרינברג דיבר על משבר המים באיראן. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

הפרק השני בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, אלכס גרינברג מדבר על בעיות המים של איראן.

בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי.

בפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג‘ק ידבר על טורקיה. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

הפרק הראשון בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן מדבר על משבר המים בעולם הערבי.

בפרק השני אלכס גרינברג ידבר על משבר המים באיראן. בפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג‘ק ידבר על טורקיה. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

מה קובע אם גרף מסויים טוב ואחר - רע?

באופן פשטני, אם גרף עוזר לי להבין את הנתונים מהר ובלי לעוות את המציאות, הוא גרף טוב. אם, לעומת זאת, הגרף גורם לי לטעות לגבי האופי האמיתי של הנתונים או מאלץ אותי לבלות זמן רב בניתוח, הוא גרף גרוע.

מן העקרון הפשוט הזה נגזרות הרבה מאוד המלצות לגבי ה־״עשה״ ו־״אל תעשה״. ככה, למשל, גרף עוגה תלת מימדי היה בעניי החטא הגדול ביותר שאפשר לעשות בהדמיית נתונים. למה? כי העוגה מקשה על הצופה בהשוואת גדלים קרובים, ואם מוסיפים לה עיוותים של תלת מימד, אז בכלל….

שמחתי לראות שבמשאל שפרסמתי מוקדם יותר היום, לא מעט אנשים בחרו בעוגות התלת מימדיות כחטא הגדול ביותר. אבל, ייתכן שכולנו קצת טועים. כי הקריטריונים שרשמתי בתחילת הפוסט ניתנים למדידה. וכשיש נתונים אמפיריים, השיקולים התיאורטיים מקבלים משקל נמוך יותר. אתמול נתקלתי במאמר די מעניין. במאמר, החוקרים חשפו את הנסיינים לשלושה סוגי גרפים ובדקו את הזמן הדרוש לניתוח הגרף ואת גודל הטעויות במהלך הניתוח. שלושת סוגי הגרפים היו: תרשים עוגה ״רגיל״, תרשים עמודות ותרשים עוגה תלת מימדי.

לפי התיאוריה שלי, הסוג האחרון של הגרפים היה צריך להוביל לזמן קריאה הארוך ביותר ולטעויות הגדולות ביותר. ולא כן! ביצועי הנסיינים בכל הגרפים היו זהים.

מה ניתן ללמוד מזה? שיקולים עקרוניים זה טוב, אבל כדאי לבדוק אותם מדי פעם בעזרת ניסויים.

האם מעכשיו אתחיל ליצור עוגות תלת מימדיות? ממש ממש לא! אני כבר זקן מדי כדי לשנות את דרכי. האם אני אנזוף בסטודנטים שלי שייצרו עוגות תלת מימדיות בתרגילים? עדיין כן, אני כבר זקן מדי כדי לשנות גם את זה. האם אני אראה לסטודנטים את המחקר הזה ואחפש מחקרים דומים אחרים? כן וכן.

השבוע לפני עשרים וחמש שנה עלתה לאוויר תחנת שידור אל־ג׳זירה ששינתה לא רק את העולם הערבי אלא את העולם כולו. מה היה הגורם להצלחת הערוץ? מאיפה הוא שואב את עוצמתו ואת מי הוא משרת? מה היה תפקידו של אל־ג׳זירה בארועי ״האביב הערבי״? מור שפירא, מזרחנית, קשבת, ומרצה בבר אילן והטכניון התארחה שוב ב־״השבוע במזרח התיכון״ וחקלה איתנו מהידע שלה

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

סודן עוברת טלטלה. מה הביא לכך? מיהם הכוחות הפועלים ומה צופן העתיד?

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

לבנון עולה לכותרות שוב ושוב לא מסיבות טובות. כדי להבין מה קורה במדינה האומללה הזאת ומה צופה לה העדית, נמצא איתנו ד״ר יוסרי ח׳יזראן, חוקר ההיסטוריה הפוליטית החברתית של הסהר הפורה, חבר הסגל של מרכז שלם.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

היום ראיתי פוסט שניסה להראות את ההתאוששות של שוק המכוניות בישראל באמצעות גרף. לצערי, איבדתי את הפוסט המקורי, אבל הגרף נראה בערך כך

מה רואים? נתוני מכירות של מכוניות חדשות בארך מאז קדמת דנא, גרף מגמה עולה (טוב, תמיד נחמד לראות גרף מגמה עולה) ובערך זהו.

על השפה הקריפטית של הגרף (מה זה car_num) ועל כמות הנתונים הלא נחוצים (תאריכים, יותר מדי שנתות על שני הצירים) אני כבר לא מדבר.

אז מה עושים?

קודם כל, מוסיפים כותרת (אני לא אתעייף להגיד עד כמה הכותרת היא כלי חשוב בעבודה של יוצר גרפים). הכותרת תהיה ״Post COVID purchase recovery״. אז עוד לפני שממשיכים, אפשר להבין שאין טעם להסתכל על שנת 2010, מהיכן שהנתונים שלנו מתחילים. עוד ברור שצריך לסמן את ״שנת הקורונה״ ואת ״שנת ההתאוששות״. אז הנה מה שיצא לי: פחות רעש חזותי, פחות נתונים וכבר יותר ברור.

זה אכן יותר טוב, אבל ממש לא מצויין. שימו לב עד כמה הכותרת לא באמת תואמת את הגרף! צריך קצת מאמץ מטלי כדי להבין שמה שאנחנו רואים מצביע על התאוששות. אחרי הכל, צורת הקו די דומה משנה לשנה. אולי מה שחשוב זה ההשוואה בין כל חודש לחודש מקביל אשתקד. בואו ננסה

הו! הרבה יותר טוב

על היחס הדו־משמעי של מוחמד והאסלאם ליהודים וליהדות. מי הייתה אשתו היהודיה של מוחמד ומה משמעות החרב בעלת שתי הלשונות שאת התמונתה הניפו המפגינים האנטי ישראליים בבחריין? ד״ר ירון פרידמן מסביר

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

המיעוט הדרוזי חי בתוך המיעוט הערבי שחי בתוך הרוב היהודי בישראל שחי כמיעוט בתוך הרוב הערבי במזרח התיכון. מה מכתיב את השאיפות המדיניות של העדה הזאת? מתי התעצבה תפיסת הנאמנות של הדרוזים למדינות הלאום בהן הם חיים? ד״ר ענאן והבי, מרצה למדעי המדינה, עמית מחקר וראש מכון מחקר למורשת הדרוזים מספק סקירה היסטורית ועכשיוית וגם נותן תחזית לעתיד הקרוב והרחוק.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן

הרשמו להסכת כאן

##

כששירתתי במג״ב בין 1993 ל־1996, בחלק מהמסגרות בהן הייתי, דוברי הערבית היו הרוב האתני. בראשם היו, כמובן, הדרוזים. אני זוכר את השיחות איתם והקונצנזוס ביניהם היה (לפי דבריהם) שדרוזים הם לא ערבים. שזה קצת מוזר: השפה שלהם ערבית, התרבות ערבית, המטבח ערבי, אבל הלאום? לא ערבי? אבל מי אני שאחליט בשבילם? הרי רוב יהודי ברית המועצות דיברו אך ורק רוסית, אכלו אוכל רוסי, התחנכו על תרבות רוסית והיו נטולי דת. מצד שני, אני חושב, וגם אז חשבתי שהדיכוטומיה הזאת נולדה מתוך התפיסה בארץ לפיה ״ערבי״ שווה ״אנט ישארלי״. והרי הדרוזים - מאוד פרו־ישראליים. לא? אז זהו, לאחרונה אני שומע יותר ויותר דרוזים מגדירים את עצמם כערבים (למשל פאדי מקלדה מההסכת ״קול המיעוט״) בלי להפסיק להרגיש שותף לדרך.

חלק מהאנשים רואים בזה בעיה. לא אני. קחו למשל את עפיף אבו מוך שאומר שמטרתו להטמיע את הרעיון שהמילה ״ישראלי״ לא שוות ערך למילה ״יהודי״. אנח מקווה שמתישהו המילים ״ערבי״ ו־״פלסטיני״ לא יהיו שוות ערך ל־״אנטי ישראלי״. אני מקווה שיגיע היום בו אדם יוכל להגדיר את עצמו בלב שלם כערבי־פלסטיני־ישראלי ולא כ־״פלסטיני אזרח ישראל״ או ״ערבי 48״. ואולי גם נראה דגלים פלסטיניים תלויים לצד הדגלים הישראליים בקפר קאסם בדיוק כמו שהדגלים הדרוזיים תלויים לצד דגלי ישראל בגאווה בדליית אל־כרמל. אינשאללה. בינתיים, הנה לינק מעניין לכתבה של ערן זינגר ״תרשם אני ערבי״. שם הכתבה, דרך אגב, לקוח משיר של מחמוד דרוויש