איך מתמודדים עם הזקנה בעולם הדיגיטלי ובמקומות העבודה? דיברתי עם פרופסור רון נבארו, מעצב תעשייתי ומוביל דעה בתחום של עיצוב, עיצוב תעשיתי ועיצוב מותאם גיל. בין יתר הדברם בהם עוסק פרופ׳ נבארו: הוא מנהל ומייסד של חברת ageculture שפועלת בישראל, חברת ageinovation הסינית וגם חבר בפאנל מומחים באקדמיית DeTao הסינית.

**לינקים **

• החברה של פרופ׳ נבארו https://www.ageculture.com

• פרופ׳ נבארו בלינקד-אין https://bit.ly/3t1skES

• עמוד הבית שלי https://gorelik.net/about

״השבוע במזרח התיכון״ http://anchor.fm/hashavua

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

השבוע שוב נורו טילים מתימן לערב הסעודית. מאחורי הירי הזה עומד אירגון טרור שיעי שנקרא החות׳ים. מיהם החות׳ים? מה המטרות שלהם ולמה אנחנו צריכים לדאוג?

הרשמו להסכת כאן

הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת כאן!

עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן

במקום חדוו״א צריך ללמוד סטטיסטיקה והתמודדות עם חוסר וודאות.

הפרק עם דנה רבין נמצא כאן

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

איך צריך להראות החינוך של היום כדי להתאים למחר? למה כל עובד צריך להיות בעל גישה יזמית? כדי לברר את הנושאים האלה, זימנתי לרעיון עבודה את דנה רבין.

דנה רבין עובדת בתחומי המשאב האנושי כבר המון שנים. היא עבדה בחברות הייטק, והייתה מנהלת בארגוני HR בתאגידי ענק ובחברת סטארט אפות בתחום החקלאות. כיום דנה מנהלת את תחום שיתופי הפעולה בחטיבה לחדשנות טכנולוגית תוכנית היזמות של משרד החינוך.

**לינקים **

• המייל של דנה: rabin.dana@gmail.com
• דנה רבין בלינקד-אין https://bit.ly/3sDxdUj

• דנה רבין בפייסבוק http://bit.ly/2XUUAuu

• עמוד הבית שלי https://gorelik.net/about

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

מהומות חדשות שוטפות את תוניסיה. האם האביב הערבי חוזר?

הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!

עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן

לספור דברים זה בין המשימות הקשות ביותר של אנליסט או חוקר הנתונים. ואני אסביר לכם למה.

הפרק עם רועי וורשבסקי כאן

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

דאטה, כך אומרים זה הזהב החדש. האם כל חברה צריכה מחלקת דאטה ואיך עושים את זה נכון? כדי לברר את הנושא הזה זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את ד״ר רועי וורשבסקי, יזם ומנהל בתחום הדאטה. מה מבדיל בין חברות מצליחות להטמיע תהליכי דאטה לאלה שלא, מה העתיד של המקצוע והאם ״זאב בודד״ יכול להצליח בו?

**לינקים **

• החברה של רועי: https://fusionpower.ai

• המייל של רועי: roy@fusionpower.ai

• עמוד הבית שלי https://gorelik.net/about

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

אדם שאני לא מכיר בשם הקבוצה ‏אייל פרדיס, דעתן‏ פרסם את הגרף הזה (התוספת על דמגוגיה - שלי)

## אז בואו נעשה סדר

אני אתעלם מכך שבחירת המדינות כאן מאוד מגמתית (באירלנד וצ׳כיה המספרים עוד יותר גבוה, אבל הם לא בגרף). בואו נתיחס לנתונים כפי שהם מופיעים כאן

**נתחיל. **קשה מאוד להתיחס לגרפים כאלה ברצינות. קודם כל, לבנון וסוריה מדינות כל כך כושלות שגם אם שלטונות היו רוצים לפרסם נתונ אמת, הם לא מסוגלים לאסוף אותם. מצרים והודו - אותו הדבר. אומנם מדינות לא כושלות לגמרי, אבל בגלל הגודל והעוני השליטה של מה שנעשה מאוד חלקית. במקרה של טורקיה (כמו גם רוסיה, סין, איראן) - קשה להאמין לאף מספר שיוצא מהשלטונות הרשמיים שלהם.

נמשיך. יש בסטטיסטיקה משהו שנקרא ״חוק המספרים הקטנים״ שאומר (בהקשר שלנו) שמספרי סיכום כגון אלו יהיו קיצוניים יותר באוכלוסיות קטנות יותר. דוגמה קיצונית: קחו קבוצה של מאה איש. אם אין בה נפתרים מקורונה, אז הסיכום בה יהיה 0 נפתרים למיליון. ברגע שיהיה נפתר אחד בודד - פתאום הסיכום יהיה 10,000 למיליון. ישראל, עם תשעת מליון התושבים שלה עדיין נחשבת למדינה לא גדולה מבחינת גודל האוכלוסיה.

נמשיך הלאה. איך ניתן בכלל להשוות מדינות שונות? קחו את פינלנד מאותו הגרף. אוכלוסיית פינלנד בערך חצי מאוכלוסיה של ישראל. השטח שלה, לעומת זאת גדול פי חמש עשרה, כך שברור שהמחלה תתפשט בה לאט יותר. מצד שני, בפינלנד 20% מהאוכלוסיה עברה את גיל 65 ואילו בארץ רק 10%. האם במצב הזה זה הגיוני להשוות תמותה ממחלה שעוברת בהדבקה ופוגעת פעיקר בזקנים? ברור שלא! ואפשר להמשיך הלאה והלאה.

לכיסום

בקיצור, מה אני רוצה להגיד? קל מאוד לקחת אג׳נדה ולבחור בפינצטה איזה מדד משווים ועם אילו מדינות כדי להראות את האג׳נדה הזאת. למשל, אפשר להראות את אחוז המחוסנים באוכלוסיה, אם רוצים, שם אנחנו במקום הטוב ביותר. אפשר להראות את מספר מקרי המוות העודפים, שם אנחנו במקום טוב באמצע

והנה עוד דוגמה: מספר הנפתרים למליון איש, כפונקציה של צפיפות אוכלוסין במדינות בעלות צפיפות הדומה לישראל

אנחנו מתחת לגרמניה, בריטניה, בלגיה ועוד. כבוד! מצד שני, אנחנו הרבה יותר צעירים מהמדינות האלה אז שוב קשה לשוות. יפן, לעומת זאת, גם צפופה, גם זקנה אבל הרבה מתחתנו.

אז מה האמת? מה המדד הנכון?

אז זהו, שאין מדד ״נכון״ יש הרבה מדדים, כל אחד משמש לבחינה של פן אחר של מציאות. המציאות מורכבת. באסה

סיפור קצר ומשעשע (לפחות אותי)

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

ראיון עם אזרח האמירויות בשם עבדאללה, מי שרואה עצמו שגריר של איחוד האמירויות לציבור דוברי העברית נמצא כאן

הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!

עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן

על פורנוגרפיית סטארט-אפים. דני ליברמן, שהיה האורח שלי ב־״רעיון עבודה״ כתב מאמר נוקב מאוד על מה שהוא מכנה ״פורנו סטארט-אפים״. לכו לקרוא, דני יודע מה הוא אומר

איך בונים קשרים עסקיים עם העולם הערבי? כדי לדבר על הנושא הזה זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את יוסף מחפוד לוי, מייסד ומנכ״ל של חברת ייעוץ אינסיג׳אם.
יוסף מחפוד לוי למד לימודי השפה הערבית והאסלאם באונ׳ ת״א ובר אילן, הוא מרצה לערבית ותרבות האסלאם במוסדות אקדמיים שונים, הוא מתפקד כמתאם בין ישראלים לפלסטינים בלשכת התעשיה ומסחר יהודה ושומרון ובשנת 2013 יוסף ייסד את חברת INSIJAM חברה לייעוץ וליצירת קשרים עסקיים עם מדינות ערבי.

לינקים:

• חברת insijam: כאן http://bit.ly/38zkQAT
• הסרטון בו איש העסקים האמירתי מסביר את חשיבות המגע האנושי: https://bit.ly/39oYRvx
• הפרק עם אלה ויונתן, מייסדים של ״שפה 1״: http://bit.ly/38DdrAx
• איך נראה נרמול היחסים מהצד האמירתי? פרק 2 של ״רעיון עבודה״: http://bit.ly/3brPdeq

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ היזם ומאמן עיסקי אריאל אורבוך דיבר, בין יתר הדברים, על כמה זה חשוב ״לספר סיפור״ כדי לקדם מוצר, שירות או רעיון. גם הסופר צפריר בשן בפרק שעסק בכתיבה אפקטיבית, צפריר דיבר על חשיבותו של סיפור.

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

לאחרונה התברר לי ששכירים יודעים מעט מדי על שיווק ולא מנצלים שיטות שיווק בקידום הקריירה שלהם. כדי לסגור את הפער זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את אריאל אורבוך. אריאל הוא רוקח, עורך דין, עורך פנטנים, יזם, משקיע ויועץ עסקי. אריאל מרבה לדבר אל קהל, מלמד ניהול זמן והעצמה אישית.

לינקים חשובים

• עמוד הבית של אריאל https://www.arielaverbuch.com
• הפוסט של סת גודין שאריאל הזכיר (מסתבר, זה פרק בפודקאסט): כאן
• פרנק קרן, איש השיווק שאריאל הזכיר: https://frankkern.com/

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ היזם דני ליברמן דיבר בשבחו של “דיבור חלש״. דני הדגיש מספר פעמים שהוא מדבר לא על דציבלים, או אולי לא רק על דציבלים. ואני רוצה לדבר דווקא על דציבלים, במיוחד על

דציבלים כאשר מדברים בזום, או כל תוכנה דומה אחרת.

לינקים

• הפרק עם דני
• אוזניית מדונה בה אני משתמש [לינק]

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

דני ליברמן למד פיזיקה אבל הוא בעיקר מנהל ויזם. דני ניהל צוות של מתכנתים לפני שרוב המאזינים להסכת הזה נולדו. בנוסף, דני גם נגן סקסופון וקלרינט. בשיחה הזאת דני חולק את התובנות שהוא קיבל מנגינה בתזמורת ג’אז רלוונטיות לעבודת צוות מתכנתים, מהנדסים וחוקרים.

לינקים

• הפוסט המקורי של דני.
• ״טיול בארץ התווים״ של שלמה ארצי
• הספר Search Inside Yourself
• עמוד הבית שלי https://gorelik.net/about
• הופעת הביג באנד של דני: כאן

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

בשיחה עם אלה ויונתן, המייסדים של ״שפה 1״, יונתן אמר שהוא קרא את הספר The Lean Startup ארבע פעמים. גם לי יש לפחות שני טקסטים שאני חוזר אליהם בערך פעם בשנה.

Trees, Maps and Theorems by Jean-luc Doumont

The Mindless Statistics by Gerd Gigerenzer

הפרק עם אלה ויונתן

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

לפני כעשר שנים, אלה ויונתן החליטו להקים אתר להוראת ערבית מדוברת עבור האוכלוסייה היהודית של מדינת ישראל, בתקופה בה הקונצנזוס היה שהערבית נחוצה רק למי שמתעתד לעבוד בשירותי הביטחון. עשר שנים אחרי, האתר שלהם, שפה 1, חי ובועט, הם התרחבו לשפות אחרות, קהלים אחרים ולפני קצת פחות משנה קבוצת הארץ רכשה 50% מהחברה.

מה מניע אנשים להקים מיזם שנראה חסר סיכוי? למה המייסדים התעקשו על מודל של חברה עסקית ולא עמותה? איך שורדים מסע כל כך ארוך?

לינקים חשובים

• אתר שפה 1 לקהל הישראלי: https://safa1.co.il
• האתר הבינלאומי: https://beelango.com
• עמוד הפייסבוק של ההסכת: https://www.facebook.com/reayonavodapodcast/

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

איך מגפת הקורונה חשפה הפרות של הסנקציות על איראן? באילו מקומות היו למגיפה השפעה חיובית? מה עומד מאחורי החלטות המדינות השונות להתחיל בנירמול היחסים עם ישראל ומי המדינה הבאה בתור? מה העתיד של מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן ועימותים בין־עדתיים בלבנון? על כל השאלות האלה ניסינו לענות בסיכום שנת 2020 במזרח התיכון.

בפינת השפה הערבית, ירון סקר מונחי קורונה שהיו כה שימושיים השנה.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

ראיון עם אזרח האמירויות בשם עבדאללה, מי שרואה עצמו שגריר של איחוד האמירויות לציבור דוברי העברית נמצא כאן

הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!

עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן

מילון ערבי - עברי למושגי תהליך השלום נמצא כאן

איך מגפת הקורונה חשפה הפרות של הסנקציות על איראן? באילו מקומות היו למגיפה השפעה חיובית? מה עומד מאחורי החלטות המדינות השונות להתחיל בנירמול היחסים עם ישראל ומי המדינה הבאה בתור? מה העתיד של מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן ועימותים בין־עדתיים בלבנון? על כל השאלות האלה ניסינו לענות בסיכום שנת 2020 במזרח התיכון. פרק ב׳ והאחרון.

בפינת השפה הערבית, ירון סקר מונחי קורונה שהיו כה שימושיים השנה.

בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.

ראיון עם אזרח האמירויות בשם עבדאללה, מי שרואה עצמו שגריר של איחוד האמירויות לציבור דוברי העברית נמצא כאן

הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!

עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן

עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן

מילון ערבי - עברי למושגי תהליך השלום נמצא כאן

בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ דיברתי עם ד״ר ליאור זלמנסון על ניהול אלגוריתמי. בסוף הראיון ליאור אמר ״אלגוריתמים הם הבוס שלנו. זאת עובדה וזה ילך ויתגבר״. אני לחלוטין שוטף להערכה שלו ומאוד מודאג. אז מה עושים כדי להתגונן? קודם כל, להיות יצירתי זה לא פתרון. וזה משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שיצירתיות היא לאן דווקא נחלתו הבלעדית האדם. הסיבה השניה היא העובדה שמה שפעם חשבנו כמו משימה יצירתית מסתברת כמשהו שאפשר בהחלט למכן. דרך אחת למיכון כזה מערב אלגוריתמים חכמים. דרך נוספת מערבת הפיכת מטלות מסוימות למוצר מדף (קומודיטיזציה). למה אני מתכוון? קחו את תוכנת אקסל לדוגמה. תחשבו כמה עבודה הושקעה פעם במטלות שאפשר להשיג היום בעזרת כמה מקשים באקסל - מאיזון דוחות כספיים, יצירת גרפים, חישובים סטטיסטיים ומטלות של חיפוש וסינון מידע. בעבר חלק גדול מהמשימות האלה דרש הרבה עבודה, גם עבודה יצירתית כמו כתיבת קוד או פיתוח גרפי.

מה עושים? את האמת - אני לא יודע. קשה מאוד לתת תחזיות, במיוחד לגבי העתיד. אני כן מאמץ את הטענה שמה שיכול להגן על היכולת שלנו להיות מועסקים היא יכולת לתקשר, לשכנע ולספר סיפור. זאת הסיבה שאני משקיע כל כך הרבה בללמוד את התחום הזה בעצמי ומלמד אותו גם במכללה וגם בסדנאות לחברות.

לינקים חשובים:

• עמוד הפייסבוק של ההסכת: https://www.facebook.com/reayonavodapodcast/
• עמוד הבית שלי https://gorelik.net/about

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

הנה טקסט שקראתי בפייסבוק

נתחיל מזה שעבור משפחת הנפטר מדובר באסון. אבל כאשר מנצלים אסון אישי לדמגוגיה, זה מרגיז.

אני חוקר נתונים, עם דוקטורט בכימיה של תרופות ולכן אני מרגיש מספיק טוב לדבר על הדברים האלה.

כל מי שמת עם קורונה נספר כאילו מת מקורונה גם אם הוא מת בתאונת דרכים. זה נשמע בהתחלה מוזר, אבל זאת הדרך היחידה לספור בצורה הדירה ואחידה. אחרת כל מדינה וכל מוסד בריאות יעשו את מה שהם חושבים לנכון ואי אפשר יהיה לעשות השוואות. החלטות דומות מתקבלות לא רק בקורונה, אלא בהרבה סטטיסטיקות אחרות. באופן כללי, לספור דברים מעבר לתפוחים בקערה זאת משימה סופר סופר קשה.
נניח לצורך הדיון שמי שנפטר שעתיים אחרי חיסון נגד קורונה, מותו נגרם מהחיסון עצמו. נניח. גם אם זה נכון, מדובר עד עכשיו בשני אנשים מתוך כעשרים אלף. זה מעציב אבל זה ממש מעט. אם זאת הפרופורציה הנכונה ונחסן את כל האוכלוסיה הבוגרת של ישראל ימותו בערך 50 איש. נוסיף עוד 50 שימותו מקורונה כי החיסון לא עבד עליהם. זה עדיין הרבה פחות מכמות המתים מהווירוס בלי החיסון.

1. אני מאוד לא מעריך אנשים שמגחיכים דיון על ידי שיבוש שמות ומונחים. הם מזכירים לי את אמנון יצחק (השרלטן המחזיר בתשובה). בעיניי הגחכת שמות היא סימן ברור לבור, שרלטן או גם וגם.

בפרק האחרון של ״רעיון עבודה״ דיברנו על תופעת העולם הקטן ברשת של אינטראקציות כמו רשת חברתית, רשת להולכת חשמל או מע׳ אקולוגית. אנחנו יודעים מחקר הרשתות שכאשר אירגונים גדלים, הם חייבים ליצור מדורים (צוותים, מחלקות) כדי לאפשר זרימה נוחה של מידע, אחרי הכל, אם כולם יצטרכו לדבר עם כולם בחברה של 200, 300, 500 איש, החברה לא תעשה כלום. ברשתות כאלה אפשר לדבר על שני סוגים של קשרים - קשרים קרובים (למשל בתוך הצוות) וקשרים רחוקים (נניח, בין הצוותים). ואנחנו עשויים לחשוב שהקשרים הקרובים הרבה יותר חשובים מהקשרים הרחוקים.
מה מסתבר? בשנת 2004 החקר רונלד בורט פיתח תיאוריה של ״חורים מבניים״ שלפיה, בחברות גדולות אנשים שבאים באינראקציה עם אנשים ממגוון גדול יותר של צוותים חשופים למידע רב יותר וכך יכולים לצבור ״הון חברתי״ — social capital. האפקט הזה חזק יותר ככל הרמת המידור של האירגון גדול יותר, וזה די אינטואיטיבי. לכן, אם אתם עובדים בחברה גדולה, המלצתי היא ליצור ולטפח קשרים עם אנשים מצוותים שונים, ממחלקות שותות ובעלי תפקידים שונים. זה דורש עבודה ומאמץ, אבל זה יכול לחזק את מעמדכם באירגון.

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

האם ידעתם שכמות הולכת וגדלה של בני אדם בשוק העבודה מנוהל על ידי רובוטים? נהגי אובר, שליחי ג׳ולט, נציגי שירות לקוחות הם רק דוגמה אחת למקצועות שעברו מיכון. והרשימה תלך ותתארך. איך מתמודדים העובדים עם השינוי? מה קורה אנשים שהוחלפו על ידי מכונות ואלגוריתמים? אילו מקצועות הבאים בתור ומה אפשר לעשות כדי להתגונן? על כל אלה דיברתי עם ד״ר ליאור זלמנסון מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.

לינקים חשובים

• עמוד הבית של ליאור: https://en-coller.tau.ac.il/profile/zalmanso
• הסקירה שלי לספר שהזכרתי Five Stars

הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!

מה הקשר בין המוח, חיידקים במעי, רשת להולכת חשמל וניהול של חברה? כדי לענות לשאלות האלה זימנתי לרעיון עבודה את פרופסור ברוך ברזל מאוניברסיטת בר אילן

לינקים חשובים

• אתר הבית של פרופ׳ ברוך ברזל https://www.barzellab.com/
• הספר שהזכרתי Networks Crowds, and Markets by D. Easley & J. Kleinberg (הספר זמין להורדה חופשית מאתר המחברים)
• עמוד וויקיפדיה המוקדש לניסוי ״העולם הקטן״

חבר, חברה! מקומך בקבוצת הפייסבוק של ״רעיון עבודה״!