כל מי שמתחיל ללמוד הדמיית נתונים יודע שברוב המקרים שימוש בצבע מיותר. אני כבר כתבתי בבלוג שלי באנגלית בנושא [לינק] ואני, כמובן, לא היחיד.

אבל לפעמים, צבע שנראה מיותר בהתחלה יכול להיות מועיל, אם רואים תמונה גדולה יותר. 

תסתכלו על הגרף הזה, למשל. כשהוא עומד בפני עצמו, הצבעים של המודות מיותרות לחלוטין – כל צבע מייצג קבוצה נפרדת, אך גם כל שורה. זוהי כפילות מזיקה.

הגרסה של אותו הגרף בשחור-לבן עובדת הרבה יותר טוב, כי היא מקטינה את כמות ה״רעש״ החזותי שנשפח על הצופה

אבל, וכאן יש אבל גדול. הגרף הזה מופיע בדשבור (לא מוצלח במיוחד) של משרד הבריאות שמפלח את סיבות המוות בישראל בשנת 2016 [לינק]. והדשבורד הזה מראה פילוח של סיבות המוות לפי מגדרים. את הפילוח הזה מראים לנו בצורה הבאה

עכשיו, כששני הגרפים עומדים אחד ליד השני, פתאום לצבע יש משמעות! הצבע מקל מאוד על איתור קבוצה מגרף מסויים בתוך גרף אחר, מה שמכניס עניין, דינמיקה ועוזר לעשות השוואות. וכאשר הצבעים האלה שמורים בין כל הגרפים באותו המסמך, הצופה מקבל כלי יעיל לנווט בתוך הנתונים.

זה מה הייתם רוצים לחשוב, נכון? אז זהו, רוב הבעים בגרפים העליונים מתאימים לרוב הצבעים בגרפים התחתונים. אבל חלק מהצבעים – לא. ואז, במקום כלי יעיל לניווט קיבלנו כלי יעיל לבילבול. עבודה יפה!