תגובת רוב העולם למגפה הזאת היסטרית ומזיקה. היה תדחה את התמותה של כמה אנשים ותהרוס מדינות שלמות. אומרים לנו שזה נעשה כדי שבתי החולים לא יקרסו. ומי יפעיל את בתי החולים כאשר תקרוס הכלכלה? מה יקרה לפשיעה אחרי חודשים של חוסר תפקוד של הרשויות? היום אתם פוחדים לצאת לרחוב בגלל הוירוס, חכו לכנופיות רחוב שיסתובבו ולאף אחד לא יהיה משאבים לטפל בהם.

וכל זה למה? כי עשו ניתוח מעמיק של המצב? עשו השואה קפדנית בין הוירוס הזה למחוללי מחלה אחרים? ממש ממש ממש לא! לא עשו ניתוח מעמיק כי אי אפשר לעשות ניתוח מעמיק. כל הנתונים שיש לנו ״עקומים״ ומוטים. אף אחד לא יודע מה קצב התמותה לא של הווירוס הזה, אבל גם לא של וירוסים אחרים, דוגמת שפעת. למה לא יודעים? כי כדי לדעת צריך לעשות סקרי רוחב וסקרים כאלה לא נעשו ולא נעשים.

ומה עושים? מכניסים את כולם בסגר, משליטים מעקב אחרי כל האזרחים ומתחפרים. ומסבירים לנו כמה זה חשוב. אבל דבר אחד לא מסבירים: איך מחליטים שמספיק. מתי המערכת תחליט שהאמצעים האלה עבדו או לא עבדו? הרי חיסון לא יהיה לנו בקרוב, גם לא תרופה (צריך חודשים ושנים בשביל לפתח אותם). אז עד מתי נשב בבתים? לא אומרים.

במקום זה מראים כל מיני עקומות יפות וסימולציות מגניבות. רק מה הבעיה? כל המודלים האלו מניחים שאורך חיי האוכלוסיה (ז״א החברה האנושית, המדינה) אינסופית. אבל החברה האנושית זה לא סימולציית מחשב. אי אפשר לשים אותנו על ״פוס״. כי בזמן שמשטיחים את העקומה ועוצרים נקודות, כל המערכת מתפרקת. מה יעזור לנו שבתי החולים לא ייקרסו בלל קורונה אם הם ייקרסו בעוד חודשים בגלל חוסר משאבים? מה יעזור לנו לבודד בני אדם אם בחלוף הזמן חלקם יגיע לעוני מיאש?

בבקשה תראו את המאמר הזה של פרופ׳ יואנידיס IOANNIDIS . פרופ׳ יואנידיס רופא אפידמיולוג וגם סטטיסטיקאי. בבקשה בבקשה תקראו