במה עדיף להתמחות כמהנדס תוכנה – פיתוח ווב וענן, סייבר או IoT – במידה ושלושתם מעניינים אותך באותה המידה?

בלוג, יעוץ קריירה

עוד תשובה שכתבתי לשאלה בקוורה

במה עדיף להתמחות כמהנדס תוכנה – פיתוח ווב וענן, סייבר או IoT – במידה ושלושתם מעניינים אותך באותה המידה?

שאלה מעניינית. אני מניח ששואל השאלה מנסה לנחש איזה מהתחומים האלה יהיה יותר מצליח לאורך זמן. הטענה שלי שאי אפשר לדעת. ולכן, במקום להשקיע מאמץ כדי לזהות מגמות בשוק הנדסת התוכנה, תשקיע את הזמן בדברים חשובים יותר ותנסה להנות כמה שיותר.

אם כל התחומים האלה מעניינים באותה מידע, לך למקום עם תנאים יותר טובים. אם אתה מחפש יציבות לך לחברה שנראית יותר יציבה, אם אתה מחפש אקשן לך לחברה קטנה ודינמית. מה בדיוק תעשה שם – פחות משנה, העיקר שנתהנה ותרויח כסף.

למה זה לא משנה? כי אין לך מושג מה השוק יירצה בעוד חמש שנים, וודאי לא עוד עשר שנים. קו אותי לדוגמה. בשנת 2007 סיימתי דוקטורט בכימיה חישובית. באותה שנה רק חברה אחת בארץ עסקה בכימיה חישובית. האם הייתי יכול לנחש שתוך עשר שנים אהיה בעל נסיון בcyber security, machine learning, social network analysis? ממש ממש לא. אפילו לא הכרתי את המונחים האלה. בעוד עשר שנים מהיום תחומים חדשים יקומו, תחומים ישנים יעלמו, תחומים ישנים אחרים שכבר נעלמו יוולדו מחדש בכובע אחר.

מה כן משנה? תשמור על המקצועיות, תלמד דברים חדשים, תשקיע בכישורי תקשורת (מצגות, דוחות, בלוגים) ותקווה לכך שהעולם לא יחזור לתקופת האבן.

פה ושם אני כותב על קריירה באנגלית Career advice – Boris Gorelik או בעברית יעוץ קריירה – בוריס גורליק תעבור, אולי תמצא שם עוד עצות רלוונטיות

במה עדיף להתמחות כמהנדס תוכנה – פיתוח ווב וענן, סייבר או האינטרנט של הדברים – במידה ושלושתם מעניינים אותך באותה המידה?

בלוג, יעוץ קריירה

כותרת הפוסט לקוחה משאלה שנשאלה ב־Quora

הנה מה שעניתי

שאלה מעניינית. אני מניח ששואל השאלה מנסה לנחש איזה מהתחומים האלה יהיה יותר מצליח לאורך זמן. הטענה שלי שאי אפשר לדעת. ולכן, במקום להשקיע מאמץ כדי לזהות מגמות בשוק הנדסת התוכנה, תשקיע את הזמן בדברים חשובים יותר ותנסה להנות כמה שיותר.

מה צופה לנו העתיד?
Pexels.com

אם כל התחומים האלה מעניינים באותה מידע, לך למקום עם תנאים יותר טובים. אם אתה מחפש יציבות לך לחברה שנראית יותר יציבה, אם אתה מחפש אקשן לך לחברה קטנה ודינמית. מה בדיוק תעשה שם – פחות משנה, העיקר שנתהנה ותרויח כסף.

למה זה לא משנה? כי אין לך מושג מה השוק יירצה בעוד חמש שנים, וודאי לא עוד עשר שנים. קו אותי לדוגמה. בשנת 2007 סיימתי דוקטורט בכימיה חישובית. באותה שנה רק חברה אחת בארץ עסקה בכימיה חישובית. האם הייתי יכול לנחש שתוך עשר שנים אהיה בעל נסיון בcyber security, machine learning, social network analysis? ממש ממש לא. אפילו לא הכרתי את המונחים האלה. בעוד עשר שנים מהיום תחומים חדשים יקומו, תחומים ישנים יעלמו, תחומים ישנים אחרים שכבר נעלמו יוולדו מחדש בכובע אחר.

מה כן משנה? תשמור על המקצועיות, תלמד דברים חדשים, תשקיע בכישורי תקשורת (מצגות, דוחות, בלוגים) ותקווה לכך שהעולם לא יחזור לתקופת האבן.

האם כדאי ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה

בלוג, יעוץ קריירה

לא מזמן קיבלתי שאלה במייל ממישהו שמתלבט האם ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה. במהלך חילופי המיילים, האדם הבין שהוא לא כל כך מבין מה זה בכלל הנדסת ביוטכנולוגיה ומה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה. למה אני מספר את זה? לא כדי לצחוק עליו, אלא כי זה הזכיר לי איך פעם ניגשתי לראש חוג באוניברסיטה העברית ואמרתי לו שאני רוצה לעשות דוקטורט בביאואינפורמטיקה (זה היה התחום באותן השנים). אותו ראש החוג חייך ואמר ״כולם היום רוצים ללמוד ביואינפורמטיקה. אתה יכול להגיד לי מה זה?״ מי שלא הצלחתי, הוא הציע לי ללכת ולעשות שיעורי בית וכך עשיתי.

בחזרה ללימודי הנדסת ביוטכנולוגיה. אני מביא כאן את עקרי ההתכתבות עם אותו הבחור, אבל שימו לב שיש מצב שאני לא כל כך יודע מה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה, אז קחו את העצות שלי בערבון מוגבל. מצד שני, אם אתם רוצים לשמוע את דעתי על הקריירה שלכם, מוזמנים לכתוב לי למייל. אני מבטיח לענות. boris@gorelik.net

הי בוריס, אני חושב על הנדסת ביוטכנולוגיה. מהפודקסט של ליאור פרנקל נתתי לעצמי להסיק שאתה מכיר ברמה מסויימת את התעשייה בתחום? אשמח מאוד לשמוע האם זו תעשייה פורחת פה בארץ. ובעיקר, האם אפשר לאחר התואר להשתלב בעבודות מעניינות, ומה השכר.

תמונה יפה לא קשורה לכלום
Photo by Josh Sorenson on Pexels.com

הי xxx.

כשהקלטתי את הפודקאסט ההוא, כף רגלי לא דרכה בחברת ביוטק במשך 6-7 שנים. כל החברות הביוטכנולוגיות בהן עבדתי או ששמעתי עליהן עד אז היו הפסדיות והתקיימו מכספי משקיעים. הבעיה עם ביוטק היא שהתעשיה הזאת מאוד יקרה והכל קורה בה לאט בגלל המורכבות והרגולציה. מצב זה גורר חוסר בטחון תעסוקתי. בשתי החברות בהן עבדתי היו תקופות בהן מחכים לסוף רבעון כדי לדעת עם יש עוד סבב גיוס. אם לא – כולם הולכים הביתה. באותה התקופה (סוף שנות ה־200, תחילת שנות ה־2010) חברות היו נסגרות חדשות לבקרים. פעם קרה שהתראיינתי בחברה, שבוע אחרי זה התקשרתי לשאול מה קורה רק כדי לשמוע שמי שראיין אותי פוטר בגלל קיצוצים. בחברה בה אחרת לקחו ביואינפורמטיקאית חדשה וחודש וחצי אחרי זה החליטו על צימצומים ופיטרו אותה. זאת הייתה התמונה הכללית.

מאז הפודקאסט התפתרטי והתחלתי לעבוד כפרילנסר. אולי בגלל קשרי העבר שלי, אולי בגלל סיבות אחרות, אבל בחצי השנה האחרונה הכרתי די הרבה חברות ביוטק או כאלה שיושבות על תפר בין ה־״טק״ ל־״ביוטק״. חלק מהן עדיין חי מכספי המשקיעים אבל חלק אחר די מרוויח. עכשיו, עם הקורונה, יש מצב שחלק מההשקעות יזרמו לתעשיה הזאת, אבל כמה זמן זה יחזיק מעמד – קשה לדעת.

אז מה אני בא להגיד? 

האם התעשיה הזאת פורחת עכשיו – עושה רושם שכן. אם זה ימשיך לאורך זמן – אין לי מושג אבל לא הייתי מהמר את כל כספי על זה. 

האם אפשר להשתלב אחרי הלימודים? עולם ההנדסה שונה מעולם המחקר. בעולם המחקר בארץ, בלי תואר שני, אין בכלל מה להתקרב לחברות ביוטק. וגם אז, יש העדפה חזקה מאוד לדוקטורט. אני לא מהנדס. הכרתי מהנדסים שעבדו ונהנו כמהנדסי מכשירים גם עם תואר ראשון, אבל קשה לי להשליך מזה על השוק הכללי.  

מצד שני, מהנדס טוב הוא מהנדס טוב. אני מכיר לפחות מהנדס ביוטכנולוגיה אחד שעבד בחברת אפלייד מטריאלס ואני מאמין שיש כמוהו רבים מאוד. כך שאם העולם הזה מעניין אותך, אתה יכול להחליט שאתה לומד את זה. אני ממליץ שבזמן הלימודים תנסה לקבל ידע גם בתחומי ההנדסה הרחבים יותר כדי לפזר סיכונים. 

לגבי השכר – אני לא מכיר את השוק של היום, יש חברות שעושות סקרי שכר ומפרסמות אותם (גוגל ״סכר שכר״). 

מקווה שזה עוזר. אם יש לך עוד שאלות – אל תתבייש לשאול. אבל תזכור שדעתי זאת דעתי והחיים שלך הם החיים שלך. אל תקבל החלטות הרות גורל רק על סמך דעתי 🙂

[בשלב הזה החלפנו כמה מיילים שמבהירים מה זה בעצם מהנסד ביוטכנולוגיה ואז הגיע המייל הבא[

פתאום זה נשמע לי עבודה לא מעניינת, התעסקות במכשור. ע"פ הניסיון שלך, המשרות והעבודה של מהנדס ביוטכנולוגיה נתפסים מעניינים, מאתגרים? נחשבים? 

תלוי מאוד באנשים ובמה הם עושים. החלפת פילטרים במכונת הנשמה, בניית חללית, ופיתוח זרוע אוטונומית שמבצעת ניתוחים – כל זה ״התעסקות במכשור״. אני מכיר שני אנשים שעובדים כמהנדסי מכשור ביוטכנולוגי ונראה שהם מאוד נהנים. מכיר גם  מהנדסת ביוטכנולוגיה שכל כך לא אהבה את זה שעברה הסבה, הפכה למרכזת פרוייקטים חינוכיים ומנחת קבוצות הורים.

וגם: אני למדתי רוקחות. כבר בשנה השניה של התואר הראשון הבנתי שהעבודה היומיומית של רוקח לא בשבילי (אני מאוד עדין כאן). אבל המשכתי והגעתי לאן שהגעתי. מה אני בא להגיד? במאה העשרים ואחת מה שאתה לומד לא מכתיב את מה שתעשה בהמשך. התואר באוניברסיטה הוא רק התחלה של מסע ארוך ולך תדע איך העולם ייראה בעוד 5, 10, 20 שנה. 

אם אתם רוצים לשמוע את דעתי על הקריירה שלכם, מוזמנים לכתוב לי למייל. אני מבטיח לענות. boris@gorelik.net

האם Data Science הוא המהפכה הטכנולוגית של המאה ה-21?

בלוג, יעוץ קריירה

התשובה שלי לשאלה המעניינת הזאת

לינק לתשובה המקורית

כן ולא.

נתחיל מה־״לא״. לא כי המונח data science (חקר נתונים בעברית) קצת ריק מתוכן. בדיוק כמו שהמונח ״תעשיה״ מחביא בתוכו תכומי מדע שונים החל מפיזיקה, תרמודינמיקה, כימיה ועוד, המונח ״חקר נתונים״ גם משמש מטריה שמכסה המון תחומי דעת (כתבתי על זה בבלוג שלי).

כן – כי הפירות של כל תחומי הדעת האלה כל כך משני חיים שאין לי ספק ש־״חקר נתונים״ של המאה ה־21 זאת ה־״תעשייה״ של המאה ה־19.

עובדה מעיינת. כימיה כתחום מדע עמצאי התפתח מאוד מאוחר, עמוק בתוך המהפכה התעשייתית, הרבה אחרי גיאולוגיה ואסטרונומיה, למשל.

תתמיד ותצליח – איזה בולשיט

בלוג, יעוץ קריירה

כולנו שמענו את הסיפורים על ההיא שהגישה את הספר לפירסום מלנת אלפים פעם עד שהתפרסמה, על ההוא שמילצר עד גיל 45 עד שנהיה כוכב על. גם אם הסיפורים האלה נכונים, מאוחיהם מסתתר לא מעט בולשיט. את היתר תצטרכו לקרוא באנגלית.

Calling bullshit on “persistence leads to success” — Boris Gorelik

Did you know that J.K. Rowling, the author of Harry Potter, submitted her books 13 times before it was accepted? So what?

Calling bullshit on “persistence leads to success” — Boris Gorelik

להפוך לחוקר נתונים אחרי גילי 40

בלוג, יעוץ קריירה

מדי פעם אני כותב על ענייני קריירה בתחום ה־data science. עד עכשיו כתבתי בעיקר באנגלית (לינק) אבל גם קצת בעברית (לינק). מדי פעם אנשים שקוראים את הבלוג שלי שואלים אותי שאלות ואני תמיד שמח לענות. לפני כשבוע קיבלתי מייל בעברית

שלום בוריס.

אתחיל כמו רוב הפונים אליך ולא אהיה בכך מקורי.

שמי XXXX, אני כבר בן 40 , בעל תואר ראשון באדריכלות. מסיים זה עתה את התואר השני שלי בתחום אחר (לא מחשבים אבל בחלט נושק). במסגרת התואר השני נגענו בפרט בקורסים הבאים

-סטטיסטיקה מתקדמת עם הבטים מרחביים

-פיתון

-מאטלאב ואיבוד תמונה

-עשינו גם קורס כללי בו למדנו  מנגנוני לימוד מכונה (כחלק מעיבוד תמונה) כולל צמצום מימדים כגון PCA,  קלסיפיקציות שונות כולל SVM, ולמידה עמוקה כולל CNN

נשמע מאוד רלוונטי

אציין שמנגננים אלה הופעלו לא מתוך ממשק תכנה, אלא מתוך קוד בד"כ במאטלאב או  פיתון (כלומר להערכתי היינו מעט יותר "ממשתמשי קצה" שלוחצים על מקשים)

עוד יותר טוב

שורה תחתונה, התאהבתי בתחום למידת מכונה, וניתוח נתונים. היות ואני לא מאמין בקורסים באינטרנט, אם אני הולך על זה – אעשה תואר שני נוסף (כרוך בשנת השלמות, אבל אני נחוש).

אני מניח שקראת את הבלוג שלי ואתה יודע שאני בדעה שהידע  המצקועי (שלא קשור לדאטה סיינס) מאוד חשוב בתחום. שם אתה מביא את הערך המוסף שלך, במיוחד בשלבים בהם אתה פחות מנוסה בתור דאטה סיינטסט. 

שאלותי כדלקמן:

בהתחשב שתחת מיטריית הדאטא-סיינס כנראה ארצה להתמקד בתחום של עיבוד תמונה, ועיבוד אותות

1- האם מבנה חשיבה כמו שיש לי – אופי יותר אנליטי ומעמיק,  ופחות תקתקני-ביצועיסטי מתאים לתחום הדאטאסיינס?

באופן עקרוני – כן. אם אתה יודע שאתה לא מצליח לעמוד בלוחות זמנים ולהתרכז – טוב תעשה עם תעבוד עם מנהל טוב שיתן לך ״שירותי ניהול״ – ז״א ישים עין על התמונה הכוללת ולא ייתן לך לסטות יותר מדי. גם אני נוטה לפעמים להתעמק בתוך איזה נושא מסויים, עד שמזכירים לי שהוא לא באמת חשוב ושיש לוחות זמנים. עד היום, הרוב המוחלט של המנהלים שלי היו מעולים ועשו את זה ממש טוב. 

2- אם אלך על זה, סביר שאצא לשוק ללא ניסיון בגיל 43-44.  עד כמה לדעתך  הגיל ישליך לרעה (או לטובה) על יכלתי למצוא עבודה ועל שכר.

אתה לא באמת בלי ניסיון. עבדת עד עכשיו, לא? 

יש שני סוגים של אנשים בלי נסיון: ״ילדים״ אחרי האוניברסיטה שלא יודעים מימינם ומשמאלם. לא יודעים איך להתנהל בחברה, לאזן בין פוליטיקה משרדית, רצון לעשות עבודה, להתפתח וכד׳ ושחושבים שהם יודעים הרבה. 

לסוג השני של אנשים בלי ניסיון אין אולי נסיון בתחום הספציפי אליו הם נכנסים אבל יש נסיון חיים, יודעים מה זה פרוייקט, מתי להגיד ״כן״ למנהל הפרוייקט ומתי להגיד ״לא״. הם מביאים אתם את כל הטעויות שהם עשו עד עכשיו ולא יעשו יותר.

וגם יש את הבגרות של המוח. לאנשים צעירים יותר יש יכולת למידה גדולה מאוד ואילו לאנשים מבוגרים יותר יש יכולת של ניתוח רחב יותר (משהו שקשור לפלסטיות ואלסטיות של המוח). התקופה בה אדם בן שלושים היה נחשב לזקן עברה. המון מפתחי תוכנה, חוקרי נתונים, ואנשים בתחום עברו את הגיל 50. גם מנהלים צעירים כבר פחות נרתעים מלעבוד עם זקנים.

לגבי השכר: זה עניין טריקי. אין לי מושג

3-לגבי עתיד המקצוע בכלל.  קראתי דעתך מ2017, ו2019. בתיקון הפרוגנוזה שלך למצב כפי שהוא היום, שאלתי היא כזו:

 האם אתה צופה ירידה במשכורות בתחום הדאטאסיינס  גם כחלק מדינמיקה כללית בנישה, ובפרט לאור כניסה מסיבית של מכללות וקורסים לתחום.

כן. וגם לאור העובדה ששוק העבודה נפתח יותר לעבודה מרחוק בעקבות הקורונה. היום יותר קל (מבחינה מנטלית) להעסיק מישהו שגר בהודו, רומניה, או רוסיה ולשלם לו פחות מחצי ממה שמשלמים כאן. לך לאתר upwork.com תעשה חיפוש של data science ותראה את העושר של נסיון ואת מגוון המחירים.

מצד שני, זה גם מרחיב את תחום העבודה הפוטנציאלי שלך וגם מדגיש את הייתרונות בידע נישתי כמו אדריכלות.

 אם כן, האם סביר שזה ירד עד כדי ככה שעלול במקרה שלי לרוקן מכל משמעות השקעה רב שנתית שאני מתכנן (בקיצור האם לא צפוי מצב שמצמרת המשכורות בהייטק התחום יצנח לתחתית ואף פחות).

אין לי מושג 😦 אני מקווה שלא. אבל תמיד תוכל לחזור לתכנן ווילות לאנשים, לא 🙂

*כשאני נכנס לעניין, אני תמיד בודק את הסצנריו ההכי חיובי ואת ההכי שלילי. הסצנריו החיובי במקרה הזה נוצץ מבעד לכל פינה ולא חסר סיבות להתרשם ולהיות בהשליות. עכשיו הגיע התור של השלישי, או האובייקטיבי אם תרצה, לכן פניתי אליך כי התרשמתי שאתה אדם שקול וענייני. ככה שתרגיש חופשי לרוקן לי רוח מהמפרסים.  עדיף לעשות זאת עכשיו מה שנקרא "על הגדה".

התסריט החיובי לא מובטח. בין התסריט החיובי (הריאלי, לא הנוצץ) לבין השלילי (הריאלי, לא האסון), הייתי מהמר היום בערך 70% לטובת החיובי. אם תדע לתמחר את ההצלחה והכשלון (כשלונות ״עולים״ יותר, בד״כ) תקבל שני מספרים שיבלבלו אותך עוד יותר בקבלת ההחלטות 🙂