בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
ראיון עם אזרח האמירויות בשם עבדאללה, מי שרואה עצמו שגריר של איחוד האמירויות לציבור דוברי העברית נמצא כאן
הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!
עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן
על פורנוגרפיית סטארט-אפים. דני ליברמן, שהיה האורח שלי ב־״רעיון עבודה״ כתב מאמר נוקב מאוד על מה שהוא מכנה ״פורנו סטארט-אפים״. לכו לקרוא, דני יודע מה הוא אומר
איך בונים קשרים עסקיים עם העולם הערבי? כדי לדבר על הנושא הזה זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את יוסף מחפוד לוי, מייסד ומנכ״ל של חברת ייעוץ אינסיג׳אם.
יוסף מחפוד לוי למד לימודי השפה הערבית והאסלאם באונ׳ ת״א ובר אילן, הוא מרצה לערבית ותרבות האסלאם במוסדות אקדמיים שונים, הוא מתפקד כמתאם בין ישראלים לפלסטינים בלשכת התעשיה ומסחר יהודה ושומרון ובשנת 2013 יוסף ייסד את חברת INSIJAM חברה לייעוץ וליצירת קשרים עסקיים עם מדינות ערבי.
לינקים:
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ היזם ומאמן עיסקי אריאל אורבוך דיבר, בין יתר הדברים, על כמה זה חשוב ״לספר סיפור״ כדי לקדם מוצר, שירות או רעיון. גם הסופר צפריר בשן בפרק שעסק בכתיבה אפקטיבית, צפריר דיבר על חשיבותו של סיפור.
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
לאחרונה התברר לי ששכירים יודעים מעט מדי על שיווק ולא מנצלים שיטות שיווק בקידום הקריירה שלהם. כדי לסגור את הפער זימנתי ל־״רעיון עבודה״ את אריאל אורבוך. אריאל הוא רוקח, עורך דין, עורך פנטנים, יזם, משקיע ויועץ עסקי. אריאל מרבה לדבר אל קהל, מלמד ניהול זמן והעצמה אישית.
לינקים חשובים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ היזם דני ליברמן דיבר בשבחו של “דיבור חלש״. דני הדגיש מספר פעמים שהוא מדבר לא על דציבלים, או אולי לא רק על דציבלים. ואני רוצה לדבר דווקא על דציבלים, במיוחד על
דציבלים כאשר מדברים בזום, או כל תוכנה דומה אחרת.
לינקים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
דני ליברמן למד פיזיקה אבל הוא בעיקר מנהל ויזם. דני ניהל צוות של מתכנתים לפני שרוב המאזינים להסכת הזה נולדו. בנוסף, דני גם נגן סקסופון וקלרינט. בשיחה הזאת דני חולק את התובנות שהוא קיבל מנגינה בתזמורת ג’אז רלוונטיות לעבודת צוות מתכנתים, מהנדסים וחוקרים.
לינקים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
בשיחה עם אלה ויונתן, המייסדים של ״שפה 1״, יונתן אמר שהוא קרא את הספר The Lean Startup ארבע פעמים. גם לי יש לפחות שני טקסטים שאני חוזר אליהם בערך פעם בשנה.
Trees, Maps and Theorems by Jean-luc Doumont
The Mindless Statistics by Gerd Gigerenzer
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
לפני כעשר שנים, אלה ויונתן החליטו להקים אתר להוראת ערבית מדוברת עבור האוכלוסייה היהודית של מדינת ישראל, בתקופה בה הקונצנזוס היה שהערבית נחוצה רק למי שמתעתד לעבוד בשירותי הביטחון. עשר שנים אחרי, האתר שלהם, שפה 1, חי ובועט, הם התרחבו לשפות אחרות, קהלים אחרים ולפני קצת פחות משנה קבוצת הארץ רכשה 50% מהחברה.
מה מניע אנשים להקים מיזם שנראה חסר סיכוי? למה המייסדים התעקשו על מודל של חברה עסקית ולא עמותה? איך שורדים מסע כל כך ארוך?
לינקים חשובים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
איך מגפת הקורונה חשפה הפרות של הסנקציות על איראן? באילו מקומות היו למגיפה השפעה חיובית? מה עומד מאחורי החלטות המדינות השונות להתחיל בנירמול היחסים עם ישראל ומי המדינה הבאה בתור? מה העתיד של מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן ועימותים בין־עדתיים בלבנון? על כל השאלות האלה ניסינו לענות בסיכום שנת 2020 במזרח התיכון.
בפינת השפה הערבית, ירון סקר מונחי קורונה שהיו כה שימושיים השנה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
ראיון עם אזרח האמירויות בשם עבדאללה, מי שרואה עצמו שגריר של איחוד האמירויות לציבור דוברי העברית נמצא כאן
הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!
עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן
מילון ערבי - עברי למושגי תהליך השלום נמצא כאן
איך מגפת הקורונה חשפה הפרות של הסנקציות על איראן? באילו מקומות היו למגיפה השפעה חיובית? מה עומד מאחורי החלטות המדינות השונות להתחיל בנירמול היחסים עם ישראל ומי המדינה הבאה בתור? מה העתיד של מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן ועימותים בין־עדתיים בלבנון? על כל השאלות האלה ניסינו לענות בסיכום שנת 2020 במזרח התיכון. פרק ב׳ והאחרון.
בפינת השפה הערבית, ירון סקר מונחי קורונה שהיו כה שימושיים השנה.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
ראיון עם אזרח האמירויות בשם עבדאללה, מי שרואה עצמו שגריר של איחוד האמירויות לציבור דוברי העברית נמצא כאן
הרשמו לקבוצת הפייסבוק של ההסכת נמצאת** **כאן!
עמוד הבית של ד״ר ירון פרידמן נמצא כאן
עמוד הבית של בוריס גורליק נמצא כאן והגרסה האנגלית כאן
מילון ערבי - עברי למושגי תהליך השלום נמצא כאן
בפרק הקודם של ״רעיון עבודה״ דיברתי עם ד״ר ליאור זלמנסון על ניהול אלגוריתמי. בסוף הראיון ליאור אמר ״אלגוריתמים הם הבוס שלנו. זאת עובדה וזה ילך ויתגבר״. אני לחלוטין שוטף להערכה שלו ומאוד מודאג. אז מה עושים כדי להתגונן? קודם כל, להיות יצירתי זה לא פתרון. וזה משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שיצירתיות היא לאן דווקא נחלתו הבלעדית האדם. הסיבה השניה היא העובדה שמה שפעם חשבנו כמו משימה יצירתית מסתברת כמשהו שאפשר בהחלט למכן. דרך אחת למיכון כזה מערב אלגוריתמים חכמים. דרך נוספת מערבת הפיכת מטלות מסוימות למוצר מדף (קומודיטיזציה). למה אני מתכוון? קחו את תוכנת אקסל לדוגמה. תחשבו כמה עבודה הושקעה פעם במטלות שאפשר להשיג היום בעזרת כמה מקשים באקסל - מאיזון דוחות כספיים, יצירת גרפים, חישובים סטטיסטיים ומטלות של חיפוש וסינון מידע. בעבר חלק גדול מהמשימות האלה דרש הרבה עבודה, גם עבודה יצירתית כמו כתיבת קוד או פיתוח גרפי.
מה עושים? את האמת - אני לא יודע. קשה מאוד לתת תחזיות, במיוחד לגבי העתיד. אני כן מאמץ את הטענה שמה שיכול להגן על היכולת שלנו להיות מועסקים היא יכולת לתקשר, לשכנע ולספר סיפור. זאת הסיבה שאני משקיע כל כך הרבה בללמוד את התחום הזה בעצמי ומלמד אותו גם במכללה וגם בסדנאות לחברות.
לינקים חשובים:
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
הנה טקסט שקראתי בפייסבוק
נתחיל מזה שעבור משפחת הנפטר מדובר באסון. אבל כאשר מנצלים אסון אישי לדמגוגיה, זה מרגיז.
אני חוקר נתונים, עם דוקטורט בכימיה של תרופות ולכן אני מרגיש מספיק טוב לדבר על הדברים האלה.
כל מי שמת עם קורונה נספר כאילו מת מקורונה גם אם הוא מת בתאונת דרכים. זה נשמע בהתחלה מוזר, אבל זאת הדרך היחידה לספור בצורה הדירה ואחידה. אחרת כל מדינה וכל מוסד בריאות יעשו את מה שהם חושבים לנכון ואי אפשר יהיה לעשות השוואות. החלטות דומות מתקבלות לא רק בקורונה, אלא בהרבה סטטיסטיקות אחרות. באופן כללי, לספור דברים מעבר לתפוחים בקערה זאת משימה סופר סופר קשה.
נניח לצורך הדיון שמי שנפטר שעתיים אחרי חיסון נגד קורונה, מותו נגרם מהחיסון עצמו. נניח. גם אם זה נכון, מדובר עד עכשיו בשני אנשים מתוך כעשרים אלף. זה מעציב אבל זה ממש מעט. אם זאת הפרופורציה הנכונה ונחסן את כל האוכלוסיה הבוגרת של ישראל ימותו בערך 50 איש. נוסיף עוד 50 שימותו מקורונה כי החיסון לא עבד עליהם. זה עדיין הרבה פחות מכמות המתים מהווירוס בלי החיסון.
בפרק האחרון של ״רעיון עבודה״ דיברנו על תופעת העולם הקטן ברשת של אינטראקציות כמו רשת חברתית, רשת להולכת חשמל או מע׳ אקולוגית. אנחנו יודעים מחקר הרשתות שכאשר אירגונים גדלים, הם חייבים ליצור מדורים (צוותים, מחלקות) כדי לאפשר זרימה נוחה של מידע, אחרי הכל, אם כולם יצטרכו לדבר עם כולם בחברה של 200, 300, 500 איש, החברה לא תעשה כלום. ברשתות כאלה אפשר לדבר על שני סוגים של קשרים - קשרים קרובים (למשל בתוך הצוות) וקשרים רחוקים (נניח, בין הצוותים). ואנחנו עשויים לחשוב שהקשרים הקרובים הרבה יותר חשובים מהקשרים הרחוקים.
מה מסתבר? בשנת 2004 החקר רונלד בורט פיתח תיאוריה של ״חורים מבניים״ שלפיה, בחברות גדולות אנשים שבאים באינראקציה עם אנשים ממגוון גדול יותר של צוותים חשופים למידע רב יותר וכך יכולים לצבור ״הון חברתי״ — social capital. האפקט הזה חזק יותר ככל הרמת המידור של האירגון גדול יותר, וזה די אינטואיטיבי. לכן, אם אתם עובדים בחברה גדולה, המלצתי היא ליצור ולטפח קשרים עם אנשים מצוותים שונים, ממחלקות שותות ובעלי תפקידים שונים. זה דורש עבודה ומאמץ, אבל זה יכול לחזק את מעמדכם באירגון.
האם ידעתם שכמות הולכת וגדלה של בני אדם בשוק העבודה מנוהל על ידי רובוטים? נהגי אובר, שליחי ג׳ולט, נציגי שירות לקוחות הם רק דוגמה אחת למקצועות שעברו מיכון. והרשימה תלך ותתארך. איך מתמודדים העובדים עם השינוי? מה קורה אנשים שהוחלפו על ידי מכונות ואלגוריתמים? אילו מקצועות הבאים בתור ומה אפשר לעשות כדי להתגונן? על כל אלה דיברתי עם ד״ר ליאור זלמנסון מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.
לינקים חשובים
הרשמו להסכת ב־ גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, פודבין ובכל פלטפורמה אחרת
מה הקשר בין המוח, חיידקים במעי, רשת להולכת חשמל וניהול של חברה? כדי לענות לשאלות האלה זימנתי לרעיון עבודה את פרופסור ברוך ברזל מאוניברסיטת בר אילן
לינקים חשובים
טוב, אז רובכם כבר יודע שאני מוציא הסכת חדש.
כן, כן, כולם היום עושים פודקאסטים, והשוק כבר רווי, וחבל שלא עשיתי את זה קודם. ידוע. לכן, אני לא מתחיל הסכת חדש אחד אלא שניים!
הראשון כבר עלה לאוויר עם הפרק הראשון. מדובר בהסכת ראיונות שמדבר על ניהול שווק וקריירה. בכוונה לא פירסמתי את הפרק הראשון באופן נרחב: אני מחכה לעוד שני פרקים כדי שיהיה קצת ״בשר״. יש לי עוד ארבעה פרקים נוספים בשלבים של הפקה: פרופ׳ מאונ׳ תל אביב שידבר על ניהול אלגוריתמי; נציג של ממשלת איחוד האמירויות על עסקים בין ישראל לאיחוד; פרופ׳ מבר אילן על פיזיקה, רשתות חברתיות ושווק; מאמן ריצה שמדבר על הייתרונות הלא טריוויליים של פעילות גופנית על פעילות מוחית והקריירה. אה, וכבר יש לי נותן חסות לפרקים בהאים! מחר אקליט שני פרקים מתוך התור ואז אעשה השקה חגיגית.
ההסכת השני יופק בשיתוף פעולה עם מזרחן מאחת האוניברסיטאות בארץ והוא יעסוק בחדשות המזרח התיכון. שם אני אהיה על תקן המפיק וההדיוט ששואל שאלות הבהרה.
היכונו להשקות הגדולות!
רואה המון דמגוגיה לגבי חובת החיסון.
למה חשוב לחייב את כולם להתחסן (בהנחה שהחיסון יעיל ובטוח)?אז אחת הטענות של ה״ספקנים״ היא שאם אני לא מתחסן, אני לא מסכן אף אחד חוץ מעצמי. זאת טענה מוטעית מכמה סיבות
אחד: אדם לא מחוסן מסכן גם אנשים שקיבלו חיסון אבל לא פיתחו תגובה חיסונית (יש גם כאלא).
שתים: אדם לא מחוסן מסכן גם אנשים שלא יכולים לקבל חיסון בגלל אלרגיה לאחד הרכיבים שלו 0יש גם כאלה)
שלוש: אדם לא מחוסן מעלה את העומס על מע׳ הבריאות וזה מסכן את כל החברה.
אפשר לחשוב על עוד, אבל זה מספיק לבינתיים.
אז לסיכום: אם יש לך עקרונות חזקים נגד קבלת חיסון, אני מכבד אותך ואת העקרונות שלך ואתנגד נחרצות לחיסון בכפיה.
מצד שני, אני גם מצפה שתעמוד מאחורי העקרונות האלה ותשא, לפחות חלקית בנטל. איך? דמי ביטוח מוגדלים, הגבלות על עלייה למטוסים, שלילת זכות להכנס למקומות עבודה, מוסדות חינוך…
נשמע דרסטי?
טוב, בשביל העקרונות אפשר לסבול, לא?
למה הדבר דומה? נניח, אני לא מוכן ללבוש בגדים מתוך עקרון. מותר לי? מותר לי! האם אני יכול להכנס ערום לכל מקום אליו אחפוץ? לא, וזה די טבעי. אני יכול להסתובב ערום בביתי או למצוא פינה במדבר ולעשות שם מה בראש שלי, אבל אם אני חי בחברה, מצופה ממני שאכבד לא רק את העקרונות שלי אלא גם את העקרונות של ייתר החברה.
רוצים להיות ספקנים? תשאלו מה עושים עם כספי המיסים שלנו, למה מדפיסים כסף על ימין ועל שמאל, איך זה שאין תקציב, למה הפרוטוקולים סודיים. תשאלו! אבל כשיקראו לכם, לכו להתחסן!
פרטים בהמשך
נשאלתי שאלה על ידי קולגה איך לבחור נכון צבעים לגרף עמודות שנראה בערך כך:
מה שרואים כאן זה תרשים עמודות מוערמות stacked bar plot שמכיל המון (המון!) קטגוריות. ובגלל הקטגוריות הרבות, קשה מאוד לקרוא אצת הגרף.
התשובה הנכונה מאוד מורכבת. כדי לבחור צבעים בצורה נאותה, לא מספיק לבחור צבעים אקראייים, אלא יש להתחשב בדרך בה העין האנושית מנתח תמונה חזותית. יש אתר שנקראה I Want Hue שמבוסס על מחקרים מעמיקים (ראו דף זה שמסביר את התיאוריה). אבל, וזה אבל גדול, הבעיה היא לא עם הצבעים
האמת היא ששאלת בחירת הצבעים היא לא השאלה הנכונה במקרה הזה. כדי להבדיל בין שמונה קטגוריות על סמך שמונה צבעים, המוח שלנו צריך לעבוד מאוד מאוד קשה. בחירה נכונה של צבעים עשוייה לעזור, אבל לא לפתור את הבעיה לגמרי. ייתרה מכך, גרף עמודות מעורמות stacked bar chart בעייתי בפני עצמו. הסיבה לכך היא שהעין האנושית טובה מאוד בהשוואת מיקום של עצמים (למשל: מה יותר מנוך ממה) ולא כל כך טובה בהשוואת גדלים של עצמים (מה יותר גדול ממה).
לכן, בגרף עמודות, קל יחסית להשוות את גודל העמודה המלאה ואת גודל הרכיב הנמוך ביותר בכל עמודה. הסיבה לכך היא כיוון שהעמודות האלה מתחילות על אותו הקו, בהשוואה הזאת אנחנו משווים את מיקום קצה העמודה ולא את הגודל. אם נרצה להשוות גדלים של רכיבים אמצעיים בגרף של עמודות מוערמות, מיקום העמודה לא עוזר, כי הן לא מתחילות באותו גובה, ואז נאלצים להשוות גדלים. וזה, כמו שאמרנו, יותר קשה. מה עושים?
כדי לענות לשאלה הזאת, המציג חייב להחליט מה בדיוק הוא רוצה להציג. אני מפציר הלוך והפצור, תוסיפו כותרות לגרף שמסבירות את המסקנה שלו! כך, תוכלו להנחות את עצמכם לכוון ההדמיה הנכונה.
אין לי כאן את המסקנה של מחבר הגרף המקורי, לכן אני מגושש קצת באפלה.
אני מציע שתי חלופות. אחת, להקטין את כמות הקטגוריות, ושניה, להפריד בין הגרפים. בואו נראה
זה לא משנה מה אתם חושבים על הנתונים שלכם, לרוב אין בהם כל כך הרבה קטגוריות. באמת שלא. בחלק גדול מהמקרים, רוב הקטגוריות מדומות. למשל, אם המטרה של הגרף שלנו להשוות חוות מחשבים בארצות הברית ומחוצה לה, אז למעשה יש לנו רק שתי קטגוריות. וזה מה שיוצא:
נכון שזה הרבה יותר קריא? אם נשפר קצת את הקריוּת (readability) של הגרף, נקבל את הדבר היפה הזה:
פשוט וקל! אני יודע שלפעמים להקטין את מספר הקטגוריות זה משימה קשה מאוד, אחרי שעבדתם קשה כדי לאסוף את הנתונים, לוותר על המגוון מרגיש כמו לכחתוך בבשר חי (טוב, נו הגזמתי קצת), אבל תמיד כדאי לנסות ולפשט. אם זאת לא אפשרות מעשית, בוא נוראה עוד חלופה
אפשרות שניה: להפריד בין הגרפיםה
שמתם לב שציר ה־X בגרף המקורי מייצג את הזמן? זה אומר שאנחנו יכולים לשנות את גרף העמודות הזה לגרף אבולוציה evolution graph שזה שם קצת יותר מתחכם לגרף של נקודה קו. שוב, אני לא בטוח מה מחבר הגרף המקורי רצה להגיד, אבל אם היה למחבר חשוב מאוד להראות את הדינמיקה האינדיווידואלית של כל קטגוריה, אז אפשר להראות בדיוק את זה:
ראיתם איזה יופי? שימו לב ששמרתי על קנה מידה זהה בין כל הגרפים. ככה, אפשר לראות בצורה מאוד קלה באיזו קטגוריה יש ערכים ממוצעים גבוהים ובאיזו יש ערכים ממוצעים נמוכים. מצד שני, הבחירה הזאת עלולה לטשטש דינמיקה בתוך כל קטגוריה נפרדת. אם הדינמיקה האינדיווידואלית יותר מעניינת מההשווואה בין הקבוצות, אפשר להתאים קנה מידה ״אישי״ לכל קטגוריה. וזה בדיוק מה שעשיתי בדוגמה האחרונה של הפוסט הזה. בדוגמה הזאת, אני הנחתי שהערך המעניין ביותר הוא המספר הכללי, והערכים של הקטגוריות מהוות מידע משני. לכן, אני מציג את המספר הכללי בקו עבה ובולט ומספק את הדינמיקות של כל קטגוריה בתרשימי משנה למטה בצורה פחות בולטת
מסקנה
כאשר אתם שואלים או נשאלים שאלה טכנית לגבי שיפור גרף, תשאלו ״למה?״ למה הבעיה הטכנית חשובה ולמה היא תפתור לכם את הבעיה? פתאום תגלו שכדי לענות על ה־״למה״ תצטרכו קודם לענות על ה־״מה?״ מה אתם רוצים להגיד בגרף הזה? ואז אולי תבינו שהבעיה לא טכנית אלה תיסתית - שבמקום לבחור שמונה צבעים שונים כדאי לשנות את הגרף שיסתפק בשני צבעים בלבד.זאת הסיבה שאני חוזר ואומר: תכתבו את המסקנה של הגרף בכותרת שלו! זה כלי כל כך משמעותי ומועיל! אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי [כאן] שמדבר בדיוק על זה, או לראות את הוובינר שערכתי בנושא [כאן].
תרשים רדאר, או תרשים עכביש הוא סוג התרשימים שנראים, אל פניו, מגניבים, אך למעשה כמעט תמיד הם בחירה ממש גרועה. בואו נבחן את הסיבות לכך ונחשוב על אלטרנטיבה טובה יותר.
הנה השחזור שלי של תרשים רדאר שראיתי באחת הקבוצות בפייסבוק.
מה הבעיות שלו?
הבעיה הראשונה היא הקריאוּת (readability באנגלית): הגרף הזה לא קריא. האם אתם יכולים להזות בצורה מהירה את הערך של הסדרה האדומה עבור ״substance abuse״? לדעתי, לא.
אבל בעיה גדולה יותר נעוצה בכך שמאחר ואין סדר מובנה לקטגוריות, כל אחד חופשי למיין את הקטגוריות של הגרף איך שבא לו. התוצאה של זה היא אסופה של גרפים שנראים ממש ממש שונה אחד מהשני, למרות שהם מכילים את אותם הנתונים
מה האלטרנטיבה?
קודם כל, צריך להחליט מה המסקנה של הגרף. לא רק לחשוב, אלא לכתובת את המסקנה ככותרת של הגרף. זה יאלץ אותך להחליט מה המסקנה וידריך אותך במאמצים לשיפור. (אני מאוד ממליץ לקרוא את הפוסט הזה https://gorelik.net/.../how-to-suck-less-in-data.../ או לראות את ההקלטה של ההרצאה שלי כאן: https://youtu.be/xGfaFdoQVHM
חזרה לדוגמה שלנו. אם המטרה את הקורלציה בין שתי קבוצות, אז אפשר ליצור גרף עמודות, כאשר אחד התת־גרפים ממויין. וזאת התוצאה
ומה אם המסקנה שלנו נוגעת לתובנה מעניינת לגבי ההפרשים בין הסדרות? במקרה כזה, צריך לחשב את ההפרשים ולהראות אותם, בנוסף לערכים עצמם, או במקומם.
(שימו לב שגם כאן מיינתי את העמודות. הדרך הקלה ביותר לשפר את הקריאוּת של גרף עמודות זה למיין אותם לפי הערך.
קוד פייתון שהשתמשתי בו כדי ליצור את הגרפים כאן נמצא כאן: https://gist.github.com/bgbg/db833db723998cd244b5049bfe01f5ac
ההקלטה של ההרצאה שלי.
מי שאין לו סבלנות לראות הרצאה של שלושת רביעי שעה מוזמן לראות את הפוסט שלי באנגלית שמסכם את הכל
How to suck less in data visualization and professional communication
שואלים אותי לאילו פודקאסטים כדאי להאזין. ההמלצה שלי היא לבחור פודקאסט לפי המרואיינים שמתארחים בו. קחו למשל את פודקאסט פופקורן. איך יודעים שהוא פודקאסט טוב? כי הוא אירח אותי לראיון. ולא סתם - בפעם השניה
https://soundcloud.com/hamutsi/177-boris-gorelik
כאמור, זאת הפעם השניה בה אני מתארח אצל ליאור. הפעם הקודמת הייתה לפני כשנה
אני חבר בוועדת מומחים של מכון התקנים הישראלי שמטרתו לעדכן את התקנים שמכתיבים איך שפות כמו עברית וערבית חיים ביחד עם שפות ״לועזיות״
בינתיים, גלעד אלמוזנינו, ראש הוועדה שיתף אוסף של הנחיות שמתבסס על הנסיון שלו כיועץ לוקליזציה
https://www.linkedin.com/pulse/ux-best-practices-bi-directional-languages-gilad-almosnino/
