תקראו לי פרנואיד, אבל…

בלוג

תקראו לי פרנואיד, אבל…

כבר בתחילת מגיפת הקורונה שמתי לב לשקט הבטחוני שפתאום התפרץ לו. טענתי אז שהשקט בא בזכות המגיפה מאפשרת למדינה לשלוט בנו בלי הצורך בטילים. המגיפה נגמרה. חזרנו לשיגרה. פתאום שוב התחלנו לדבר על כלכלה, חלוקת נטל, אחראיות של שרים…. והופ… הסלמונת קטנטונת. ״שקט, יורים! זה לא הזמן!״