אל תביאו נתונים לדיון דמגוגי, או אל תשוו תפוחים עם תמרים

בלוג, הדמיית נתונים


אדם שאני לא מכיר בשם הקבוצה ‏אייל פרדיס, דעתן‏ פרסם את הגרף הזה (התוספת על דמגוגיה – שלי)


אז בואו נעשה סדר


אני אתעלם מכך שבחירת המדינות כאן מאוד מגמתית (באירלנד וצ׳כיה המספרים עוד יותר גבוה, אבל הם לא בגרף). בואו נתיחס לנתונים כפי שהם מופיעים כאן


נתחיל. קשה מאוד להתיחס לגרפים כאלה ברצינות. קודם כל, לבנון וסוריה מדינות כל כך כושלות שגם אם שלטונות היו רוצים לפרסם נתונ אמת, הם לא מסוגלים לאסוף אותם. מצרים והודו – אותו הדבר. אומנם מדינות לא כושלות לגמרי, אבל בגלל הגודל והעוני השליטה של מה שנעשה מאוד חלקית. במקרה של טורקיה (כמו גם רוסיה, סין, איראן) – קשה להאמין לאף מספר שיוצא מהשלטונות הרשמיים שלהם.

נמשיך. יש בסטטיסטיקה משהו שנקרא ״חוק המספרים הקטנים״ שאומר (בהקשר שלנו) שמספרי סיכום כגון אלו יהיו קיצוניים יותר באוכלוסיות קטנות יותר. דוגמה קיצונית: קחו קבוצה של מאה איש. אם אין בה נפתרים מקורונה, אז הסיכום בה יהיה 0 נפתרים למיליון. ברגע שיהיה נפתר אחד בודד – פתאום הסיכום יהיה 10,000 למיליון. ישראל, עם תשעת מליון התושבים שלה עדיין נחשבת למדינה לא גדולה מבחינת גודל האוכלוסיה.


נמשיך הלאה. איך ניתן בכלל להשוות מדינות שונות? קחו את פינלנד מאותו הגרף. אוכלוסיית פינלנד בערך חצי מאוכלוסיה של ישראל. השטח שלה, לעומת זאת גדול פי חמש עשרה, כך שברור שהמחלה תתפשט בה לאט יותר. מצד שני, בפינלנד 20% מהאוכלוסיה עברה את גיל 65 ואילו בארץ רק 10%. האם במצב הזה זה הגיוני להשוות תמותה ממחלה שעוברת בהדבקה ופוגעת פעיקר בזקנים? ברור שלא! ואפשר להמשיך הלאה והלאה.

לכיסום


בקיצור, מה אני רוצה להגיד? קל מאוד לקחת אג׳נדה ולבחור בפינצטה איזה מדד משווים ועם אילו מדינות כדי להראות את האג׳נדה הזאת. למשל, אפשר להראות את אחוז המחוסנים באוכלוסיה, אם רוצים, שם אנחנו במקום הטוב ביותר. אפשר להראות את מספר מקרי המוות העודפים, שם אנחנו במקום טוב באמצע

והנה עוד דוגמה: מספר הנפתרים למליון איש, כפונקציה של צפיפות אוכלוסין במדינות בעלות צפיפות הדומה לישראל

אנחנו מתחת לגרמניה, בריטניה, בלגיה ועוד. כבוד! מצד שני, אנחנו הרבה יותר צעירים מהמדינות האלה אז שוב קשה לשוות. יפן, לעומת זאת, גם צפופה, גם זקנה אבל הרבה מתחתנו.

אז מה האמת? מה המדד הנכון?

אז זהו, שאין מדד ״נכון״ יש הרבה מדדים, כל אחד משמש לבחינה של פן אחר של מציאות. המציאות מורכבת. באסה

שכירים שחושבים להיות עצמאיים? הפרק הזה בשבילכם.

בלוג

שואלים אותי לאילו פודקאסטים כדאי להאזין. ההמלצה שלי היא לבחור פודקאסט לפי המרואיינים שמתארחים בו. קחו למשל את פודקאסט פופקורן. איך יודעים שהוא פודקאסט טוב? כי הוא אירח אותי לראיון. ולא סתם – בפעם השניה

כאמור, זאת הפעם השניה בה אני מתארח אצל ליאור. הפעם הקודמת הייתה לפני כשנה

קורס מצולם בהדמיית נתונים

בלוג

הקלטתי קורס מבוא בסיסי להדמיית נתונים עבור מערכת השידורים הלאומית. הקורס מיועד לתלמידי תיכון ולא מתבסס על ידע מוקדם כלשהו. הוא יהיה מועיל במיוחד עבור אנשים שלא מתעסקים בניתוח הנתונים בחיי היום־יום המקצועיים שלהם. לצערי, המערכת של משרד החינוך לא תומכת ברשימות playlist.
הטבלה הבאה מסדרת את כל הסרטונים בסדר הנכון

כותרתמספריחידה
מבוא 1-1מבוא
שלוש טעויות נפוצות. טעות ראשונה1-2
שלוש טעויות נפוצות. טעות שניה חלק א1-3 
שלוש טעויות נפוצות. טעות שניה חלק ב1-4
טעות שלוש טעויות נפוצות. שלישית1-5 
אבני בניין של תרשים. סוגי נתונים2-1אבני הבניין
אבני בניין של תרשים. צירים2-3 
אבני בניין של תרשים. אלמנטים גרפיים2-4
גרפים בסיסיים. מבוא3-1גרפים בסיסיים
גרפים בסיסיים. גרף נקודה וקו3-2
גרפים בסיסיים. גרף עמודות3-3 
גרפים בסיסיים. תרשים עוגה3-4 

ביקורת ספר. תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי

בלוג

אמ;לק: ספר נחמד. 4.5/5. מומלץ

תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי מאת אלינה ברונסקי הוא ספר נחמד מאוד.

כל מי שגדל עם אמא או סבתא סובייטית יתחבר מאוד. כל מי שחווה את שלהי תקופת ברית המועצות יתחבר גם כן.

הדבר היחיד שהציק לי בספר, זאת כמות גדולה מדי של אידישיזמים (ז״א השפעות של השפה היידית) בפי גיבורת הספר הטטארית. לא קראתי את המקור הגרמני של הספר, אבל אני מנחש שהמתרגמת נועה קול חושבת בטעות ש־״רוזלה״ זאת צורה רוסית של השם רוזה למרות ששום דובר רוסי שאינו יהודי בחיים לא היה קורה לאשתו רוזלה׳ אלא רוזצ׳קה. נועה, אם את קוראית את זה, לידיעתך.

גל שני, או לא גל שני, מצבנו לא רע בכלל

בלוג

בעיניי, המדד הטוב ביותר לחומרת המגיפה זה מקרי המוות העודפים. מה זה ולמה זה טוב (או לא טוב)? כידוע, בני אדם היו מתים גם לפני הקורונה. פה ושם אני שומע גיכוחים מהעובדה שכל אדם שנפטר עם הקורונה נספר כאילו נפטר מ־הקורונה. גם אם מדובר באדם בן 98 שסבל מסרטן גרורתי, נדרס במעבר חציה וטבע בים. אבל, למעשה, אין מה לעשות. אם בכל פעם בה הייתי צריך להסביר לאנשים, בתור איש נתונים ואלגוריתמים, ש־״לספור דברים זה קשה״ הייתי מקבל שקל, הייתי יכול לקנות מנה יפה של שווארמה עם צ׳יפס בצד ושתיה.

אה, איפה היינו. לספור מקרי מוות ממחלה מסויימת זה קשה. לספור מקרי מוות באופן כללי זה יותר קל. ולכן, אם מנהלים את הספירה נכון, ומשתמשים במודלים מתמטיים סבירים, אפשר להעריך כמה אנשים ״אמורים״ ללכת לעולמם בכל שבוע נתון. ואז, אם משווים את צפוי למצוי, אפשר לקבל תמונה מעניינת.
הנה הגרף של האתר Financial Times שעשה בדיוק את זה. (בתור מרצה לגרפים אין לי מספיק תשבוחות לגרף הזה).
אתם רואים את האזורים האדומים בין הקו האדום לשחור? אלה הם מקרי המוות העודפים – התוצאה ה״אמיתית״ של המגיפה. שישים וחמישה אלף איש בבריטניה, חמישים וארבע אלף בברזיל, וכך הלאה. באמת נורא.
אבל פה ושם יש מדינות בלי מקרי מוות עודפים בכלל. בגרף הזה רק שלוש מדינות כאלה: איסלנד, נורווגיה, וישראל. מה שלא יכול שלא לשמח.

עכשיו, למה זה קורה? האם בגלל ההנהגה הנבונה של ממשלתנו הדגולה? או בגלל ההענות המופתית של הציבור? או בזכות התפילות של בחורי ישיבות בבני ברק, ירושלים ואשדוד? אני לא יודע. מה שאני כן יודע זה. מצבנו לא רע.

ולפני שאתם ממהרים להחליט שהסגר והמגבלות היו לחינם. לפנינו מקרה קלסי של פרדוקס ההענות. בלי ניסוי מבוקר ולא מוסרי בעליל, אי אפשר לדעת אם העדר מקרי המוות העודפים הוא בזכות המגבלות למרות.

אז יאללה, תפסיקו להיות חמוצים. יש סיבה לאופטימיות

במה עדיף להתמחות כמהנדס תוכנה – פיתוח ווב וענן, סייבר או האינטרנט של הדברים – במידה ושלושתם מעניינים אותך באותה המידה?

בלוג, יעוץ קריירה

כותרת הפוסט לקוחה משאלה שנשאלה ב־Quora

הנה מה שעניתי

שאלה מעניינית. אני מניח ששואל השאלה מנסה לנחש איזה מהתחומים האלה יהיה יותר מצליח לאורך זמן. הטענה שלי שאי אפשר לדעת. ולכן, במקום להשקיע מאמץ כדי לזהות מגמות בשוק הנדסת התוכנה, תשקיע את הזמן בדברים חשובים יותר ותנסה להנות כמה שיותר.

מה צופה לנו העתיד?
Pexels.com

אם כל התחומים האלה מעניינים באותה מידע, לך למקום עם תנאים יותר טובים. אם אתה מחפש יציבות לך לחברה שנראית יותר יציבה, אם אתה מחפש אקשן לך לחברה קטנה ודינמית. מה בדיוק תעשה שם – פחות משנה, העיקר שנתהנה ותרויח כסף.

למה זה לא משנה? כי אין לך מושג מה השוק יירצה בעוד חמש שנים, וודאי לא עוד עשר שנים. קו אותי לדוגמה. בשנת 2007 סיימתי דוקטורט בכימיה חישובית. באותה שנה רק חברה אחת בארץ עסקה בכימיה חישובית. האם הייתי יכול לנחש שתוך עשר שנים אהיה בעל נסיון בcyber security, machine learning, social network analysis? ממש ממש לא. אפילו לא הכרתי את המונחים האלה. בעוד עשר שנים מהיום תחומים חדשים יקומו, תחומים ישנים יעלמו, תחומים ישנים אחרים שכבר נעלמו יוולדו מחדש בכובע אחר.

מה כן משנה? תשמור על המקצועיות, תלמד דברים חדשים, תשקיע בכישורי תקשורת (מצגות, דוחות, בלוגים) ותקווה לכך שהעולם לא יחזור לתקופת האבן.

האם כדאי ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה

בלוג, יעוץ קריירה

לא מזמן קיבלתי שאלה במייל ממישהו שמתלבט האם ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה. במהלך חילופי המיילים, האדם הבין שהוא לא כל כך מבין מה זה בכלל הנדסת ביוטכנולוגיה ומה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה. למה אני מספר את זה? לא כדי לצחוק עליו, אלא כי זה הזכיר לי איך פעם ניגשתי לראש חוג באוניברסיטה העברית ואמרתי לו שאני רוצה לעשות דוקטורט בביאואינפורמטיקה (זה היה התחום באותן השנים). אותו ראש החוג חייך ואמר ״כולם היום רוצים ללמוד ביואינפורמטיקה. אתה יכול להגיד לי מה זה?״ מי שלא הצלחתי, הוא הציע לי ללכת ולעשות שיעורי בית וכך עשיתי.

בחזרה ללימודי הנדסת ביוטכנולוגיה. אני מביא כאן את עקרי ההתכתבות עם אותו הבחור, אבל שימו לב שיש מצב שאני לא כל כך יודע מה מהנדס ביוטכנולוגיה עושה, אז קחו את העצות שלי בערבון מוגבל. מצד שני, אם אתם רוצים לשמוע את דעתי על הקריירה שלכם, מוזמנים לכתוב לי למייל. אני מבטיח לענות. boris@gorelik.net

הי בוריס, אני חושב על הנדסת ביוטכנולוגיה. מהפודקסט של ליאור פרנקל נתתי לעצמי להסיק שאתה מכיר ברמה מסויימת את התעשייה בתחום? אשמח מאוד לשמוע האם זו תעשייה פורחת פה בארץ. ובעיקר, האם אפשר לאחר התואר להשתלב בעבודות מעניינות, ומה השכר.

תמונה יפה לא קשורה לכלום
Photo by Josh Sorenson on Pexels.com

הי xxx.

כשהקלטתי את הפודקאסט ההוא, כף רגלי לא דרכה בחברת ביוטק במשך 6-7 שנים. כל החברות הביוטכנולוגיות בהן עבדתי או ששמעתי עליהן עד אז היו הפסדיות והתקיימו מכספי משקיעים. הבעיה עם ביוטק היא שהתעשיה הזאת מאוד יקרה והכל קורה בה לאט בגלל המורכבות והרגולציה. מצב זה גורר חוסר בטחון תעסוקתי. בשתי החברות בהן עבדתי היו תקופות בהן מחכים לסוף רבעון כדי לדעת עם יש עוד סבב גיוס. אם לא – כולם הולכים הביתה. באותה התקופה (סוף שנות ה־200, תחילת שנות ה־2010) חברות היו נסגרות חדשות לבקרים. פעם קרה שהתראיינתי בחברה, שבוע אחרי זה התקשרתי לשאול מה קורה רק כדי לשמוע שמי שראיין אותי פוטר בגלל קיצוצים. בחברה בה אחרת לקחו ביואינפורמטיקאית חדשה וחודש וחצי אחרי זה החליטו על צימצומים ופיטרו אותה. זאת הייתה התמונה הכללית.

מאז הפודקאסט התפתרטי והתחלתי לעבוד כפרילנסר. אולי בגלל קשרי העבר שלי, אולי בגלל סיבות אחרות, אבל בחצי השנה האחרונה הכרתי די הרבה חברות ביוטק או כאלה שיושבות על תפר בין ה־״טק״ ל־״ביוטק״. חלק מהן עדיין חי מכספי המשקיעים אבל חלק אחר די מרוויח. עכשיו, עם הקורונה, יש מצב שחלק מההשקעות יזרמו לתעשיה הזאת, אבל כמה זמן זה יחזיק מעמד – קשה לדעת.

אז מה אני בא להגיד? 

האם התעשיה הזאת פורחת עכשיו – עושה רושם שכן. אם זה ימשיך לאורך זמן – אין לי מושג אבל לא הייתי מהמר את כל כספי על זה. 

האם אפשר להשתלב אחרי הלימודים? עולם ההנדסה שונה מעולם המחקר. בעולם המחקר בארץ, בלי תואר שני, אין בכלל מה להתקרב לחברות ביוטק. וגם אז, יש העדפה חזקה מאוד לדוקטורט. אני לא מהנדס. הכרתי מהנדסים שעבדו ונהנו כמהנדסי מכשירים גם עם תואר ראשון, אבל קשה לי להשליך מזה על השוק הכללי.  

מצד שני, מהנדס טוב הוא מהנדס טוב. אני מכיר לפחות מהנדס ביוטכנולוגיה אחד שעבד בחברת אפלייד מטריאלס ואני מאמין שיש כמוהו רבים מאוד. כך שאם העולם הזה מעניין אותך, אתה יכול להחליט שאתה לומד את זה. אני ממליץ שבזמן הלימודים תנסה לקבל ידע גם בתחומי ההנדסה הרחבים יותר כדי לפזר סיכונים. 

לגבי השכר – אני לא מכיר את השוק של היום, יש חברות שעושות סקרי שכר ומפרסמות אותם (גוגל ״סכר שכר״). 

מקווה שזה עוזר. אם יש לך עוד שאלות – אל תתבייש לשאול. אבל תזכור שדעתי זאת דעתי והחיים שלך הם החיים שלך. אל תקבל החלטות הרות גורל רק על סמך דעתי 🙂

[בשלב הזה החלפנו כמה מיילים שמבהירים מה זה בעצם מהנסד ביוטכנולוגיה ואז הגיע המייל הבא[

פתאום זה נשמע לי עבודה לא מעניינת, התעסקות במכשור. ע"פ הניסיון שלך, המשרות והעבודה של מהנדס ביוטכנולוגיה נתפסים מעניינים, מאתגרים? נחשבים? 

תלוי מאוד באנשים ובמה הם עושים. החלפת פילטרים במכונת הנשמה, בניית חללית, ופיתוח זרוע אוטונומית שמבצעת ניתוחים – כל זה ״התעסקות במכשור״. אני מכיר שני אנשים שעובדים כמהנדסי מכשור ביוטכנולוגי ונראה שהם מאוד נהנים. מכיר גם  מהנדסת ביוטכנולוגיה שכל כך לא אהבה את זה שעברה הסבה, הפכה למרכזת פרוייקטים חינוכיים ומנחת קבוצות הורים.

וגם: אני למדתי רוקחות. כבר בשנה השניה של התואר הראשון הבנתי שהעבודה היומיומית של רוקח לא בשבילי (אני מאוד עדין כאן). אבל המשכתי והגעתי לאן שהגעתי. מה אני בא להגיד? במאה העשרים ואחת מה שאתה לומד לא מכתיב את מה שתעשה בהמשך. התואר באוניברסיטה הוא רק התחלה של מסע ארוך ולך תדע איך העולם ייראה בעוד 5, 10, 20 שנה. 

אם אתם רוצים לשמוע את דעתי על הקריירה שלכם, מוזמנים לכתוב לי למייל. אני מבטיח לענות. boris@gorelik.net

להפוך לחוקר נתונים אחרי גילי 40

בלוג, יעוץ קריירה

מדי פעם אני כותב על ענייני קריירה בתחום ה־data science. עד עכשיו כתבתי בעיקר באנגלית (לינק) אבל גם קצת בעברית (לינק). מדי פעם אנשים שקוראים את הבלוג שלי שואלים אותי שאלות ואני תמיד שמח לענות. לפני כשבוע קיבלתי מייל בעברית

שלום בוריס.

אתחיל כמו רוב הפונים אליך ולא אהיה בכך מקורי.

שמי XXXX, אני כבר בן 40 , בעל תואר ראשון באדריכלות. מסיים זה עתה את התואר השני שלי בתחום אחר (לא מחשבים אבל בחלט נושק). במסגרת התואר השני נגענו בפרט בקורסים הבאים

-סטטיסטיקה מתקדמת עם הבטים מרחביים

-פיתון

-מאטלאב ואיבוד תמונה

-עשינו גם קורס כללי בו למדנו  מנגנוני לימוד מכונה (כחלק מעיבוד תמונה) כולל צמצום מימדים כגון PCA,  קלסיפיקציות שונות כולל SVM, ולמידה עמוקה כולל CNN

נשמע מאוד רלוונטי

אציין שמנגננים אלה הופעלו לא מתוך ממשק תכנה, אלא מתוך קוד בד"כ במאטלאב או  פיתון (כלומר להערכתי היינו מעט יותר "ממשתמשי קצה" שלוחצים על מקשים)

עוד יותר טוב

שורה תחתונה, התאהבתי בתחום למידת מכונה, וניתוח נתונים. היות ואני לא מאמין בקורסים באינטרנט, אם אני הולך על זה – אעשה תואר שני נוסף (כרוך בשנת השלמות, אבל אני נחוש).

אני מניח שקראת את הבלוג שלי ואתה יודע שאני בדעה שהידע  המצקועי (שלא קשור לדאטה סיינס) מאוד חשוב בתחום. שם אתה מביא את הערך המוסף שלך, במיוחד בשלבים בהם אתה פחות מנוסה בתור דאטה סיינטסט. 

שאלותי כדלקמן:

בהתחשב שתחת מיטריית הדאטא-סיינס כנראה ארצה להתמקד בתחום של עיבוד תמונה, ועיבוד אותות

1- האם מבנה חשיבה כמו שיש לי – אופי יותר אנליטי ומעמיק,  ופחות תקתקני-ביצועיסטי מתאים לתחום הדאטאסיינס?

באופן עקרוני – כן. אם אתה יודע שאתה לא מצליח לעמוד בלוחות זמנים ולהתרכז – טוב תעשה עם תעבוד עם מנהל טוב שיתן לך ״שירותי ניהול״ – ז״א ישים עין על התמונה הכוללת ולא ייתן לך לסטות יותר מדי. גם אני נוטה לפעמים להתעמק בתוך איזה נושא מסויים, עד שמזכירים לי שהוא לא באמת חשוב ושיש לוחות זמנים. עד היום, הרוב המוחלט של המנהלים שלי היו מעולים ועשו את זה ממש טוב. 

2- אם אלך על זה, סביר שאצא לשוק ללא ניסיון בגיל 43-44.  עד כמה לדעתך  הגיל ישליך לרעה (או לטובה) על יכלתי למצוא עבודה ועל שכר.

אתה לא באמת בלי ניסיון. עבדת עד עכשיו, לא? 

יש שני סוגים של אנשים בלי נסיון: ״ילדים״ אחרי האוניברסיטה שלא יודעים מימינם ומשמאלם. לא יודעים איך להתנהל בחברה, לאזן בין פוליטיקה משרדית, רצון לעשות עבודה, להתפתח וכד׳ ושחושבים שהם יודעים הרבה. 

לסוג השני של אנשים בלי ניסיון אין אולי נסיון בתחום הספציפי אליו הם נכנסים אבל יש נסיון חיים, יודעים מה זה פרוייקט, מתי להגיד ״כן״ למנהל הפרוייקט ומתי להגיד ״לא״. הם מביאים אתם את כל הטעויות שהם עשו עד עכשיו ולא יעשו יותר.

וגם יש את הבגרות של המוח. לאנשים צעירים יותר יש יכולת למידה גדולה מאוד ואילו לאנשים מבוגרים יותר יש יכולת של ניתוח רחב יותר (משהו שקשור לפלסטיות ואלסטיות של המוח). התקופה בה אדם בן שלושים היה נחשב לזקן עברה. המון מפתחי תוכנה, חוקרי נתונים, ואנשים בתחום עברו את הגיל 50. גם מנהלים צעירים כבר פחות נרתעים מלעבוד עם זקנים.

לגבי השכר: זה עניין טריקי. אין לי מושג

3-לגבי עתיד המקצוע בכלל.  קראתי דעתך מ2017, ו2019. בתיקון הפרוגנוזה שלך למצב כפי שהוא היום, שאלתי היא כזו:

 האם אתה צופה ירידה במשכורות בתחום הדאטאסיינס  גם כחלק מדינמיקה כללית בנישה, ובפרט לאור כניסה מסיבית של מכללות וקורסים לתחום.

כן. וגם לאור העובדה ששוק העבודה נפתח יותר לעבודה מרחוק בעקבות הקורונה. היום יותר קל (מבחינה מנטלית) להעסיק מישהו שגר בהודו, רומניה, או רוסיה ולשלם לו פחות מחצי ממה שמשלמים כאן. לך לאתר upwork.com תעשה חיפוש של data science ותראה את העושר של נסיון ואת מגוון המחירים.

מצד שני, זה גם מרחיב את תחום העבודה הפוטנציאלי שלך וגם מדגיש את הייתרונות בידע נישתי כמו אדריכלות.

 אם כן, האם סביר שזה ירד עד כדי ככה שעלול במקרה שלי לרוקן מכל משמעות השקעה רב שנתית שאני מתכנן (בקיצור האם לא צפוי מצב שמצמרת המשכורות בהייטק התחום יצנח לתחתית ואף פחות).

אין לי מושג 😦 אני מקווה שלא. אבל תמיד תוכל לחזור לתכנן ווילות לאנשים, לא 🙂

*כשאני נכנס לעניין, אני תמיד בודק את הסצנריו ההכי חיובי ואת ההכי שלילי. הסצנריו החיובי במקרה הזה נוצץ מבעד לכל פינה ולא חסר סיבות להתרשם ולהיות בהשליות. עכשיו הגיע התור של השלישי, או האובייקטיבי אם תרצה, לכן פניתי אליך כי התרשמתי שאתה אדם שקול וענייני. ככה שתרגיש חופשי לרוקן לי רוח מהמפרסים.  עדיף לעשות זאת עכשיו מה שנקרא "על הגדה".

התסריט החיובי לא מובטח. בין התסריט החיובי (הריאלי, לא הנוצץ) לבין השלילי (הריאלי, לא האסון), הייתי מהמר היום בערך 70% לטובת החיובי. אם תדע לתמחר את ההצלחה והכשלון (כשלונות ״עולים״ יותר, בד״כ) תקבל שני מספרים שיבלבלו אותך עוד יותר בקבלת ההחלטות 🙂

כל מה שטוב בהדמיית נתונים

בלוג, הדמיית נתונים

מצאתי שני גרפים כל כך טובים שפשוט לא יכולתי להשאר אדיש. הכל בגרפים האלה עשוי טוב. שימוש בצבעים; עיצוב המקרא והתוויות; הפרטים על הצירים, במחיוחד הכמות הקטנה שלהם והעדר פרטים מיותרים. הטקסט שמלווה את הגרפים מכיל מאוד מילים, אבל לא צריך לקרוא אותם כדי להבין מה הכותבים רצו להעביר.
לראות וללמוד

The quintessence of data visualization usefulness. These graphs are SOOOO good and convincing.

The quintessence of data visualization usefulness — Boris Gorelik