איך הצליחה יחידה אחת בצה״ל לחולל מהפכה ברפואת הקרב ולקצר את זמן פינוי הפצועים משעות לדקות? מהן השיטות הייחודיות והטכנולוגיות, כמו שימוש במנות דם מלא בשטח, המאפשרות להציל אלפי חיים? ומה סיפורם של החובשים המתנדבים, שחזרו למילואים כדי להיות חלק ממשימת הקודש הזו?
עם ד״ר טוביה בוק, על יחידת הרפואה המיוחדת פלמ״ר והמהפכה שהיא חוללה בהצלת חיים בשדה הקרב. ד״ר בוק, חובש קרבי ביחידה, מסביר כיצד היא מקצרת את זמן הפינוי לבית החולים לפחות משעה, וחושף את השיטות והטכנולוגיות הייחודיות שהצילו את חייהם של אלפי לוחמים. הוא גם משתף בסיפורו האישי על חזרתו לשירות מילואים בגיל 55.
על מה דיברנו: המזרח התיכון, פלמ״ר, ד״ר טוביה בוק, רפואת קרב, פינוי פצועים, חרבות ברזל, צה״ל, שעת הזהב, חובשים, 669, צוק איתן.
הפרק בחסות Loud Camel: עוזר לחוקרים להפוך את המחקר שלהם לבלתי אפשרי להתעלמות. loudcamel.com
לחץ כאן לסיכום מורחב של הפרק
הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.
הפלמ”ר: מהפכת הפינוי הרפואי בצה”ל
בפרק זה מתארח ד”ר טוביה בוק, רס”ר במילואים, חובש קרבי ומחבר הספר “גיבורי הפלמ”ר” (Heroes of Palmar). הפרק עוסק בפלמ”ר (פלוגת מרפא), יחידת פינוי רפואי חדשנית בצה”ל, ובמהפכה שחוללה ברפואת הקרב. ד”ר בוק מספר על פעילות היחידה במלחמת “חרבות ברזל”, על הטכנולוגיות שבהן היא משתמשת ועל האתגרים האנושיים של אנשיה.
הקמת הפלמ”ר ו”שעת הזהב”
לדברי ד”ר בוק, הפלמ”ר היא יחידה חדשה שהוקמה בעקבות מבצעים קודמים בעזה, מתוך הבנה שיש לקצר את זמן הפינוי של פצועים משדה הקרב. מטרת היחידה היא לשבור את “שעת הזהב”, פרק הזמן הקריטי שבו יש להעניק טיפול מציל חיים. הוא מסביר כי היחידה הצליחה לקצר את הזמן הממוצע מרגע הפציעה ועד להגעה לחדר הניתוחים לפחות משעה, ולעיתים אף לארבעים דקות. לפי הנתונים שהוא מציג, היחידה הצילה עד כה 2,851 חיילים במלחמה הנוכחית, מתוכם 380 פונו במסוקים בשיתוף פעולה עם יחידה 669.
שיטות הפעולה והחידושים
ד”ר בוק מספר כי הרעיון להקמת היחידה נולד מתוך צורך שעלה במבצע “צוק איתן”. קצין צה”ל, חבר משותף לו ולבוריס, זיהה שחיילים מתים מפציעות שלא היו אמורות להיות קטלניות, והחליט למצוא פתרון. העיקרון המנחה הוא שהטיפול הרפואי אינו מתחיל בבית החולים, אלא נמשך לאורך כל הדרך, מרגע הפציעה בשטח. אחד החידושים המרכזיים, לדבריו, הוא השימוש במנות דם אמיתי מסוג O שלילי בשטח, ולא רק בפלזמה. כל אמבולנס מצויד במנות דם בטמפרטורה הנכונה, מה שמסייע להחלמה מהירה. היחידה, שהחלה כצוות אורגני קטן של רופאים, פרמדיקים, חובשים ולוחמים, גדלה וכיום מונה שמונה פלוגות ומהווה מודל חדש לרפואת החירום בצה”ל.
טכנולוגיה בשירות הרפואה
ד”ר בוק מתאר כלי טכנולוגי המשמש את היחידה: תחליף דיגיטלי לטופס 101, המאפשר תיעוד רציף של הטיפול בפצוע. באירוע רב-נפגעים, חייל רושם את כל הנתונים על מכשיר דמוי טלפון. המידע מועבר בזמן אמת למסוק הפינוי ולבית החולים, וכך כל הגורמים המטפלים יכולים לעקוב אחר מצב הפצוע ולהיערך להמשך הטיפול. הוא מביא דוגמה למקרה שבו חייל פצוע נזקק למורפיום ולקטמין. הצוות בשטח הספיק לתת מורפיום לפני הגעת המסוק, והפרמדיק במסוק, שקיבל את הנתונים, המתין עם מנת קטמין כדי להמשיך את הטיפול באופן מיידי וחלק.
הרוח האנושית של היחידה
ד”ר בוק, בן 58, מספר כיצד התנדב ליחידה בתחילת המלחמה אף שלא שירת במילואים מאז 2006. הוא הגיע לבסיס ללא צו גיוס, התעקש, ובסופו של דבר גויס. הוא מתאר את היחידה כמשפחה המורכבת מאנשים מכל קצוות החברה הישראלית: דתיים וחילונים, יהודים, דרוזים ונוצרים, הפועלים יחד למען מטרה משותפת. לדבריו, קיים מערך תמיכה הדדי חזק, כולל קבוצת וואטסאפ המשמשת גם לעניינים אישיים. היחידה דואגת גם לסטודנטים המשרתים בה ומספקת להם מרחבי למידה שקטים.
פינוי רפואי בגזרה הצפונית
בוריס שואל אם הלקחים מהלחימה בעזה, הקרובה יחסית לבתי חולים, מיושמים גם בגזרת לבנון המרוחקת יותר. ד”ר בוק, המשרת בחודשים האחרונים בצפון, משיב בחיוב. הוא מסביר שפינוי פצועים מהיר ויעיל מתבצע גם שם, ואין מצב שבו חייל פצוע נשאר בשטח ללא פינוי במשך שעות או ימים, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה. הפינוי מתבצע באמצעות מסוקים לבתי החולים רמב”ם וזיו.
תמיכה נפשית והתמודדות עם טראומה
ד”ר בוק מציין שבכל פלוגה יש שני קציני בריאות נפש (קב”נים) הזמינים לחיילים 24/7. הם חלק אורגני מהיחידה ומקיימים שיחות שבועיות עם הצוותים. הוא מספר על אירועים קשים, כמו מקרה שבו סגן מפקד פלוגה גילה שהפצוע האנוש שבו טיפל הוא גיסו. הוא מדגיש את החשיבות של הטיפול הנפשי, הן במהלך השירות והן במעבר חזרה לאזרחות, ומציין שהתמיכה נמשכת גם כשהחיילים בבית.
הכרה בין-לאומית
לדברי ד”ר בוק, שיטות הפעולה של הפלמ”ר מעוררות עניין רב בעולם הרפואה. רופאים מגיעים מחו”ל כדי ללמוד מהניסיון הישראלי, והוא עצמו הוזמן להרצות על כך באוסטרליה, בקנדה, בבריטניה ובארצות הברית. הוא מספר על אישים לא-יהודים, כמו קולונל ריצ’רד קמפ מהצבא הבריטי, שמביעים תמיכה רבה בצה”ל ובפעילות היחידה.