חונקים את חזבאללה

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

חניקה כלכלית של חזבאללה

בפרק זה מסביר ד”ר ירון פרידמן כיצד ניתן “לחנוק” את ארגון חזבאללה באמצעים כלכליים, ללא צורך במתקפה צבאית רחבת היקף. לדבריו, התהליך כבר החל, והוא מתמקד בשני ערוצים מרכזיים: פגיעה במערכת הבנקאית של הארגון וחיסול אימפריית הסמים שלו.

הלחץ על “אל־קרד אל־חסן”, הבנק של חזבאללה

לדברי פרידמן, הערוץ הראשון לחניקת חזבאללה הוא פגיעה בבנק “אל־קרד אל־חסן” (ההלוואה הטובה). הבנק הוקם על־ידי חזבאללה בשנת 1982 וקיבל רישיון מממשלת לבנון ב־1987. כלפי חוץ, הוא מתפקד כארגון צדקה המספק הלוואות ללא ריבית ומענקים לעדה השיעית, בהתאם לחוקי האסלאם. בפועל, טוען פרידמן, הבנק משמש צינור להלבנת כספים, מימון טרור ותשלום משכורות לפעילי הארגון. מקורות המימון העיקריים שלו הם סיוע מאיראן ורווחים מסחר בסמים.

לאחרונה, הופעל על הבנק לחץ משמעותי. בנוסף לתקיפות ישראליות על סניפיו, ארצות הברית הציבה אולטימטום לממשלת לבנון: בתוך חודשיים, החל מה־11 בנובמבר, על חזבאללה להתפרק מנשקו ולסגור את “אל־קרד אל־חסן”. במקביל, האמריקאים הטילו לאחרונה סנקציות שמנתקות את הבנק מהמערכת הבנקאית הלבנונית, מה שפוגע ביכולתו לבצע העברות כספים.

חזבאללה מסרב להיענות לדרישות, מה שיוצר לחץ אדיר על ממשלת לבנון. לדברי פרידמן, שלושה רבעים מהציבור הלבנוני דורשים מהממשלה להכניס את הצבא לדרום ולפרק את חזבאללה מנשקו. עם זאת, צבא לבנון חושש מעימות. פרידמן מציין כי על־פי סימולציה שהריץ, חזבאללה חזק יותר מצבא לבנון מבחינת ציוד, ניסיון ומוטיבציה, ולכן לא ברור מדוע שיוותר על כוחו.

קריסת אימפריית הסמים

החלק השני של החניקה הכלכלית, שבו נרשמו הצלחות משמעותיות, הוא המלחמה באימפריית הסמים של חזבאללה. במשך עשרות שנים, הארגון הפיק רווחים אדירים מגידול חשיש ואופיום ובעיקר מייצור כדורי קפטגון. מסלול ההברחות, מסביר פרידמן, יצא מלבנון, עבר דרך סוריה בשיתוף פעולה עם משטר אסד, ומשם המשיך לירדן, לישראל ולמדינות המפרץ. בכך, הסמים פגעו בעיקר במדינות הנחשבות לאויבות של איראן.

פרידמן מתאר שתי התפתחויות מרכזיות שגרמו לקריסת האימפריה. ראשית, כוחות הביטחון של לבנון החלו לפשוט על אזורי גידול הסמים בבקעת הלבנון. מכיוון שחזבאללה מכחיש רשמית כל קשר לסמים, הוא אינו יכול להגיב צבאית לפעולות אלה. גולת הכותרת של המבצע הייתה חיסולו של ברון הסמים עלי זוויתר, “האסקובר של לבנון”, באמצעות כטב”ם של צבא לבנון.

שנית, נפילת משטר אסד בסוריה שינתה את כללי המשחק. השליט החדש, אחמד א־שרע, מעוניין להוכיח למערב שהוא שותף לגיטימי, וכן לפגוע באויבו המר, חזבאללה. לכן, המשטר הסורי החדש החל להילחם בסחר בסמים, להשמיד משלוחים ולפעול נגד המבריחים. טורקיה, התומכת במשטר החדש, סייעה במאמץ כשעצרה את ברון הסמים הגדול של סוריה, עמר שאדה, והסגירה אותו לידי הסורים. כתוצאה מכך, מסביר פרידמן, מקור המימון השני בחשיבותו של חזבאללה נמצא בסכנת קיום ממשית.

מבט לעתיד

בסיכום הדיון, בוריס מעלה את החשש שישראל נותרה פסיבית יחסית בתהליך, והיא תלויה בפעולות של ארצות הברית, טורקיה והמשטר הסורי החדש. פרידמן מסכים אך מציין כי לישראל נותרה תמיד האפשרות הצבאית, שיכולה לפגוע בחזבאללה באופן מהיר ודרסטי יותר. עם זאת, הוא מזהיר כי מתקפה כזו עלולה להוביל להסלמה, ומצטט את סגנו של נסראללה, נעים קאסם, שאמר לאחרונה כי הארגון “לא יוכל לשתוק יותר” אם ירגיש שסופו קרב.

פרידמן דוחה את הטענה שישראל יכולה לשתף פעולה עם המשטר הסורי החדש נגד חזבאללה. לדבריו, א־שרע נלחם בחזבאללה מתוך אינטרס עצמי, והחלפת החסות האיראנית בסוריה בחסות טורקית פשוט מציבה אויב חדש במקום הישן. למרות זאת, הוא מסיים בנימה אופטימית ומדגיש כי החנק הכלכלי על חזבאללה הוא אמיתי, והמצוקה בארגון מורגשת היטב.