מה קורה בסודאן?

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

מלחמת האזרחים בסודאן והאינטרסים הבינלאומיים

בפרק זה של “השבוע במזרח התיכון” מתארח ד”ר חיים קורן, מרצה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודאן ובמצרים, ומומחה למזרח התיכון. השיחה עוסקת במלחמת האזרחים העקובה מדם המתחוללת בסודאן, במשבר ההומניטרי החמור שנוצר בעקבותיה, ובסבך האינטרסים של מעצמות אזוריות וגלובליות המעורבות בסכסוך.

הרקע למלחמה: מהדחת אל-בשיר למאבק ירושה

לדברי ד”ר קורן, סודאן מעולם לא הייתה יציבה מאז עצמאותה ב-1956. המצב החמיר בשנים האחרונות והגיע לכדי רעב, בריחה של מיליוני אזרחים, התפשטות מחלות והרג המוני. המשבר הנוכחי הוא תוצאה ישירה של התהליכים שהובילו להדחת הרודן עומר אל-בשיר בשנת 2019. אל-בשיר, שהנהיג את המדינה כאידיאולוגיית ג’יהאד, הודח בעקבות מחאה עממית נרחבת על רקע קריסה כלכלית ודיכוי.

את מקומו תפסו שני יורשיו המיידיים: גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, רמטכ”ל צבא סודאן, וגנרל מוחמד חמדאן דגלו, המכונה חמתי, מפקד מיליציית “כוחות התמיכה המהירה” (RSF), שהיא גלגולה המאוחר של מיליציית הג’נג’וויד הידועה לשמצה. ד”ר קורן מסביר כי חמתי, מנהיג שבטי מאזור דארפור, שירת את אל-בשיר וביצע עבורו פשעים שהגיעו עד כדי רצח עם בדארפור בשנים 2003-2005. לאחר הדחת אל-בשיר, בורהאן וחמתי ניהלו את המדינה במשותף, תוך שהם מסלקים ניסיון אמריקאי ואירופי לשלב בממשל גורם אזרחי.

המהפך של סודאן: ממדינת טרור לניסיון התקרבות למערב

ד”ר קורן סוקר את עברה של סודאן כמדינת טרור תחת שלטון אל-בשיר והאידיאולוג חסן א-תוראבי. סודאן חברה לאיראן, שימשה לה שער לאפריקה, ואירחה בשנות ה-90 את אוסאמה בן לאדן ואנשי אל-קאעידה. היא הייתה מעורבת בניסיון ההתנקשות בנשיא מובארכ ב-1995 ובפיגועים בשגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב-1998. פעולות אלה הובילו להטלת סנקציות קטלניות שהביאו את כלכלתה לסף קריסה.

כדי להיחלץ מהמצב, החל אל-בשיר לחפש דרך לצאת מרשימת המדינות תומכות הטרור. ב-2015 הוא הצטרף לקואליציה הסעודית שנלחמה נגד החות’ים בתימן, וב-2016 ניתק את היחסים עם איראן. לדברי ד”ר קורן, האמריקאים רמזו לו אז כי הדרך לשיקום היחסים עם וושינגטון עוברת בכינון יחסים עם ישראל. הוא מוסיף כי 90% מהכוח הסודאני שנלחם בתימן הורכב מאנשי המיליציה של חמתי. הדבר סייע להלבין את המיליציה שהואשמה ברצח עם, והפנה אליה את תשומת ליבם של איחוד האמירויות, שהתרשמו מיכולותיו הצבאיות של חמתי וטיפחו עמו קשרים.

פרוץ מלחמת האזרחים והמעורבות הבינלאומית

השותפות בין בורהאן, נציג האליטה הערבית הוותיקה מצפון סודאן, לבין חמתי, איש שבטים מדארפור שצמח מחוץ לממסד, התפרקה באפריל 2023. חמתי, שחש כי צבר מספיק כוח בתמיכת רוסיה ואיחוד האמירויות, פתח במרד נגד בורהאן. ד”ר קורן מפרט את מערך הכוחות: באופן מסורתי, מצרים וסעודיה תמכו בבורהאן מתוך שאיפה ליציבות. מנגד, חמתי זכה לתמיכת האמירויות, שמעוניינות בביטחון תזונתי ובהשפעה אזורית, וכן לתמיכת רוסיה וכוח וגנר, שהשתמשו בסודאן כמקפצה להרחבת השפעתם באפריקה וקיבלו בתמורה זהב סודאני.

כאשר כוחותיו של בורהאן נחלו תבוסות, הוא ביצע פניית פרסה. ב-8 באוקטובר 2023, מיד לאחר פרוץ המלחמה בישראל, הוא חידש את היחסים עם איראן, ובתמורה קיבל ממנה כטב”מים ומל”טים שאפשרו לו להשיג הצלחות צבאיות. בעקבות זאת, מסביר ד”ר קורן, התחולל מהפך נוסף: רוסיה, שזיהתה את השינוי במאזן הכוחות, העבירה את תמיכתה מחמתי לבורהאן.

חשיבותה האסטרטגית של סודאן

ד”ר קורן מדגיש כי למרות הדימוי שלה, סודאן אינה מדינה שולית. מיקומה על הנילוס ועל הים האדום הוא בעל חשיבות אסטרטגית עליונה. היא משמשת נתיב יצוא לנפט של דרום סודאן המיועד לסין, ומעצמות כמו רוסיה וטורקיה חושקות בהקמת בסיס ימי בפורט סודאן. החיבור המחודש בין סודאן לאיראן יוצר ציר מסוכן עם החות’ים ומעניק לטהראן דריסת רגל בדרך לניז’ר, אחת מיצרניות האורניום הגדולות בעולם. באשר לישראל, לדבריו, שני הצדדים הלוחמים חתמו על הסכמי אברהם ועדיין מעוניינים בקשרים עמה, מתוך הבנה שהדרך לוושינגטון עוברת בירושלים.

המשבר ההומניטרי החמור בעולם

המלחמה, בשילוב עם תופעות אקלימיות כמו שיטפונות ובצורת, יצרה בסודאן את המשבר ההומניטרי החמור ביותר בעולם כיום, עם מיליוני עקורים, רעב כבד ומחלות. ד”ר קורן טוען כי המשבר זוכה להתעלמות בינלאומית, בין היתר משום שהתקשורת הערבית והעולמית נמנעת מסיקור נרחב של סכסוך שבו ערבים טובחים באפריקאים שחורים, בדומה להשתקה שאפיינה את סיקור רצח העם בדארפור בתחילת שנות ה-2000.