טבח הדרוזים בסוריה

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

טבח בדרוזים בסוריה

בפרק זה, שיתוף פעולה עם הפודקאסט “מרד החליפים”, מתארחים חליפה חליפה ושייח׳ וזיר אמון. הם דנים במתקפה הרצחנית על יישובים דרוזיים בסוריה שהתרחשה בסוף אפריל 2022, מסבירים את הרקע לאירועים, ומותחים ביקורת חריפה על אזלת ידה של ישראל.

עלילת דם ומתקפה מתואמת

לדברי חליפה חליפה, שרשרת האירועים החלה בעקבות ביקור של משלחת דרוזים מסוריה בישראל לרגל חג נבי שועייב ב־25 באפריל. הביקור, שהיה מפגן גדול של אחווה וחיזק את הברית בין הקהילות, נתפס כעלבון קשה בצד האסלאמיסטי בסוריה. כתירוץ למתקפה, הוא מסביר, הופצה עלילת דם: קטע שמע של צעיר דרוזי שלכאורה קילל את הנביא מוחמד הוצג יחד עם תמונה של שייח’ מבוגר, כדי ליצור מצג שווא שמנהיג דתי עומד מאחורי העלבון.

העלילה הובילה להכרזת ג’יהאד על הדרוזים במסגדים ברחבי סוריה, בטענה שהם גם בוגדים המשתפים פעולה עם ישראל וגם מעליבים את הנביא. קריאות לטבוח בדרוזים נשמעו בהפגנות, והמצב הסלים במהירות למתקפה צבאית רחבת היקף על שכונות דרוזיות, ובראשן שכונת ג’רמאנה בדמשק. לדברי חליפה, התושבים המקומיים בג’רמאנה נלחמו במשך 48 שעות עד שאזלה להם התחמושת.

מצור על סווידא

הכוחות התוקפים, לדברי האורחים, הם ג’יהאדיסטים דמויי דאעש, חלקם זרים (צ’צ’נים, אוזבקים ואפגנים), הפועלים תחת המעטפת של משטר ג’ולאני החדש ומתחזים לכוחות ביטחון רשמיים. שייח’ וזיר אמון מתאר דפוס פעולה שבו כוחות “מתונים” נכנסים תחילה להרגיע את השטח, ומיד אחריהם מגיעים הג’יהאדיסטים לבצע את הטבח.

לאחר המתקפה בג’רמאנה, המוקד עבר למחוז סווידא, לב הריכוז הדרוזי בסוריה. חליפה מספר שכאשר כוחות תגבור דרוזיים ניסו לצאת מסווידא כדי לסייע לתושבי דמשק, הם נקלעו למארב של שבטים בדואים מאזור דרעא, שהיו עד אז ביחסי שכנות טובים. כתוצאה מכך, העיר סווידא עצמה נכנסה למצור. שייח’ וזיר אמון מוסיף ומספר על מארב מתוכנן אחר, שבו כוחות הביטחון של ג’ולאני הובילו משלחת של נכבדים דרוזים אל מלכודת קטלנית בכביש דמשק־סווידא. במארב זה לבדו נהרגו 38 איש.

בגידתה של ישראל

חליפה חליפה מביע תחושה עמוקה של בגידה ואכזבה מישראל. הוא מזכיר הבטחות עבר של ראשי ממשלה ושרי ביטחון ישראלים להגן על הדרוזים בסוריה, וטוען כי אין סיכוי שהמודיעין הישראלי לא ידע מראש על היערכות הכוחות המסיבית למתקפה. לדבריו, שתיקתה של ישראל גורמת לה להצטייר כחלשה וחסרת כבוד, ומעמידה במבחן את הברית בין העמים. הוא משווה את תחושותיו לתחושת הבגידה שחשו תושבי עוטף עזה בשבעה באוקטובר.

הוא דוחה את הטענה שישראל חוששת להסתבך בבוץ הסורי כפי שקרה בלבנון, וטוען כי מדיניות לא מנהלים מתוך פחד. לדבריו, על ישראל לעמוד במילתה או להודות בגלוי שאינה מתכוונת להתערב, במקום לעשות “פוליטיקה זולה” על גבם של הנטבחים. שייח’ וזיר אמון מוסיף כי התוקפים לעגו לשבויים הדרוזים ואמרו להם: “תביאו את ישראל שתגן עליכם”.

הפוליטיקה הפנימית והיחס לאסלאם

שייח’ וזיר אמון מסביר כי הקהילה הדרוזית בסוריה אינה עשויה מקשה אחת, אך המנהיגות הרוחנית, ובראשה השייח’ חכמת אל־הג’רי, דוגלת בקו מתון הקורא לסוריה מאוחדת שאינה תחת שלטון אסלאמי רדיקלי. הוא מדגיש כי איש מהדרוזים לא ביקש לספח כפרים לישראל.

הוא פוטר את התירוץ הדתי למתקפה, ומציין כי ישנם ערוצי טלוויזיה שיעיים רבים המשדרים תכנים נגד הנביא מוחמד מבלי לעורר תגובה כה אלימה. הסיבה האמיתית, לטענתו, היא הכעס על הצלחת הביקור בישראל והרצון לפגוע בקשר הנרקם בין הדרוזים לישראל. הוא מבהיר כי הדרוזים רוחשים כבוד לנביא מוחמד ולדמויות מפתח באסלאם, אך מחזיקים בפרשנות תאולוגית משלהם לקוראן, וכל רצונם הוא שיניחו להם לחיות את חייהם הדתיים בפרטיות ואת חייהם האזרחיים בנורמליות.