חרדים. ביחד ולחוד

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

הפרדה עדתית בחברה החרדית: מחקר חדש

בפרק מיוחד זה, מגיש הפודקאסט בוריס גורליק אינו מארח מומחה חיצוני, אלא מציג מחקר שערך בעצמו ופורסם לאחרונה בכתב העת “Social Sciences”. המחקר מציע דרך חדשה למדוד את רמת ההפרדה במגורים בין חרדים אשכנזים וחרדים ספרדים בישראל, ומגיע למסקנות מפתיעות ולשאלה אחת שנותרה פתוחה.

שיטת המדידה: תוצאות הבחירות בקלפיות

בוריס מסביר כי התפיסה הרווחת היא שאשכנזים וספרדים בחברה החרדית נוטים לגור בנפרד, אך עד כה היה קשה למדוד את התופעה באופן כמותי. שיטות קודמות, כמו סקרים поквартирные או ניתוח מוסדות חינוך, היו יקרות, מוגבלות בהיקפן ולא תמיד מדויקות.

השיטה שפיתח בוריס מתבססת על ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ברמת הקלפי. ההנחה היא שרוב מוחלט של החרדים מצביעים לפי שיוך עדתי: אשכנזים לאגודת ישראל וספרדים לש”ס. קלפי, המייצגת אזור מגורים קטן של כמה מאות תושבים, יכולה לשמש כמדגם מייצג. בוריס הגדיר “קלפי חרדית” כקלפי שבה לפחות 75% מהקולות ניתנו לש”ס או לאגודת ישראל. לדבריו, יחס הקולות בין שתי המפלגות בקלפיות אלו משקף באופן מהימן את ההתפלגות העדתית באותו אזור מגורים.

לדבריו, ההפרדה אינה נובעת בהכרח מאפליה מכוונת, אלא מתופעה המכונה הומופיליה: אנשים מעדיפים לגור בקרבת אנשים הדומים להם במנהגים ובמסורות, למשל ליד בית־כנסת שבו מתפללים בנוסח המוכר להם.

ממדי ההפרדה בערים החרדיות

הניתוח חושף כי בניגוד לתפיסה הרווחת, החרדים האשכנזים מהווים כשני שלישים מהחברה החרדית, והספרדים כשליש. תפיסה זו נוצרה, ככל הנראה, מכיוון שלש”ס מצביעים גם רבים שאינם חרדים.

בוריס השתמש בנוסחה סטטיסטית מקובלת (אינדקס ההפרדה) כדי לחשב ציון הפרדה לכל ריכוז חרדי גדול, הנע בין 0 (עירוב מלא) ל־1 (הפרדה מוחלטת). הממצאים מראים כי העיר עם רמת ההפרדה העדתית הגבוהה ביותר במגזר החרדי היא אשדוד, עם ציון של 14%. אחריה נמצאות בית שמש (13%), אלעד (13%), בני ברק וירושלים. חיפה היא העיר עם ההפרדה הנמוכה ביותר, אך הקהילה החרדית בה קטנה ומורכבת כמעט כולה מאשכנזים. הריכוז החרדי־ספרדי הגדול ביותר בישראל, שבו יש להם רוב על פני האשכנזים, הוא העיר אלעד.

נקודת ייחוס: ההפרדה הפוליטית בישראל

כדי להבין אם ציון של 14% הוא גבוה או נמוך, היה צורך בנקודת ייחוס. השוואה למחקרים על הפרדה גזעית בארצות הברית, שם המדדים גבוהים בהרבה (40% עד 80%), אינה מדויקת, מכיוון שהמדד מושפע מאוד מגודל יחידות המדידה (קלפיות בישראל לעומת מחוזות מפקד אוכלוסין בארצות הברית).

לכן, בוריס החיל את אותה שיטת מדידה על פילוג אחר בחברה הישראלית: ההפרדה במגורים בין תומכי גוש “רק ביבי” ומתנגדי גוש “רק לא ביבי” ביישובים הלא־חרדיים. הוא מצא כי רמת ההפרדה הפוליטית בערים כמו רחובות, תל אביב וירושלים נעה סביב 12% עד 17%. המסקנה היא שרמת ההפרדה העדתית בתוך הריכוזים החרדיים דומה מאוד לרמת ההפרדה הפוליטית במגורים בערים המעורבות בישראל. כלומר, כשם שבתל אביב ניתן לזהות שכונות “ימניות” ו”שמאליות”, כך גם בבני ברק או באשדוד ניתן לזהות תת־שכונות בעלות אופי ספרדי או אשכנזי.

התעלומה באשדוד

בעקבות המלצתו של ההיסטוריון ד”ר מנחם קרן־קרץ, בוריס הרחיב את המחקר ובדק את מגמות ההפרדה לאורך זמן, החל מבחירות 1999. הניתוח ההיסטורי גילה תופעה חריגה באשדוד. בעוד שברוב הערים מדד ההפרדה נותר יציב יחסית, באשדוד הוא טיפס באופן עקבי מ־18% בשנת 1999 לשיא של כ־23% בשנת 2009, ונשאר גבוה עד בחירות מרץ 2021.

אז, באופן פתאומי וחד, צנח המדד באשדוד מכ־21% לכ־14%. בוריס מציין כי לא מצא כל הסבר לתופעה. לא הייתה קפיצה חריגה במספר המצביעים החרדים בעיר או הקמה של שכונות חדשות שיכלו להסביר שינוי כה דרמטי. הוא מסיים את הפרק בפנייה למאזינים המכירים את החברה החרדית באשדוד, ומבקש מהם ליצור קשר אם יש להם הסבר אפשרי לתעלומה זו.