איראן בוחשת

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

האסטרטגיה האיראנית: ריגול, סייבר והשפעה

הפרק מארח את ד”ר יאל פינקו, לשעבר בכיר במערכת הביטחון וכיום חוקר באוניברסיטת בר־אילן ומומחה לסייבר. השיחה עוסקת במאמצים של איראן להשפיע על ישראל ולרגל בה, מעבר לאיומים הצבאיים המוכרים כמו טילים וארגוני פרוקסי. פינקו מנתח את תפיסת “העוצמה הרכה” של טהראן, את שיטות הפעולה שלה בתחומי הסייבר והריגול האנושי, ואת הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי גיוס סוכנים ישראלים.

האסטרטגיה האיראנית: לחימה ללא מגע

לדברי פינקו, קיים פער מהותי בין החשיבה האסטרטגית האיראנית, שמתכננת לטווח של דורות, ובין הנטייה הישראלית והמערבית להתמקד ב”כאן ועכשיו”. האיראנים דוגלים בתפיסה של לחימה ללא מגע, כלומר, הם מעדיפים לשלוח אחרים למות עבורם, כמו אנשי חמאס, חיזבאללה או החות’ים בתימן.

אך האסטרטגיה שלהם רחבה יותר וכוללת שימוש נרחב במה שהוא מכנה עוצמה רכה: היכולת להשיג יעדים בלי לירות כדור אחד. עוצמה זו מופעלת במגוון דרכים, החל מהשקעת כספים בארגונים אנטי־ישראליים במערב ועד למבצעי השפעה וסייבר.

מבצעי השפעה וסייבר

פינקו מציין כי דוחות של שב”כ, גוגל ומייקרוסופט הצביעו על מעורבות איראנית בליבוי המחאות החברתיות בישראל לפני 7 באוקטובר. לדבריו, בוטים ודמויות פיקטיביות ברשתות החברתיות פעלו כדי להגביר את הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית. הוא משווה זאת לשיטות של המודיעין הצבאי הרוסי (GRU), שמייצר פשיעה מקומית במדינות אירופה כדי לערער את תחושת הביטחון והיציבות.

נדבך נוסף הוא תקיפות סייבר, שמטרתן אינה רק שיבוש תשתיות לאומיות, כמו ניסיון התקיפה על מתקני המים בישראל לפני כמה שנים, אלא גם יצירת פאניקה ופגיעה פסיכולוגית בציבור. בסופו של דבר, המטרה של כלל הפעולות הללו היא לערער את היציבות השלטונית ואת החוסן החברתי בישראל.

ריגול אנושי: הפסיכולוגיה של הגיוס

בוריס שואל על הפער בין התחכום האסטרטגי לבין הכישלונות לכאורה של איראן בריגול אנושי, שנראים לעיתים חובבניים. פינקו משיב כי הציבור נחשף רק למקרים שהשב”כ בוחר לפרסם, וכי תפיסת סוכנים היא חלק בלתי נפרד מעולם הריגול.

הוא מבחין בין “מרגל” (כמו אלי כהן), שעובר הכשרה ונשלח למדינת יעד, לבין “סוכן”, שהוא אזרח של מדינת היעד שמגויס על־ידי גורם זר. תהליך גיוס סוכן מתחיל באיתור מטרה בעלת גישה למידע, בניית פרופיל פסיכולוגי שלה כדי להבין את חולשותיה ומניעיה, ואז יצירת קשר הדרגתי.

פינקו מדגיש כי בניגוד לתפיסה הרווחת, כסף אינו המניע העיקרי. הוא משמש כלי לקשור את הסוכן ולגרום לו להבין שהוא חוצה קווים, אך המניעים האמיתיים הם פסיכולוגיים: אגו, בדידות, תחושת חוסר או רצון לנקמה. כדוגמה, הוא מביא פרשה שבה סוכן איראני התחזה ליהודי שחי באיראן, יצר קשר בפייסבוק עם נשים ישראליות גרושות, וניצל את בדידותן כדי לגרום להן לבצע משימות עבורו.

שיתוף פעולה עם רוסיה וסין

פינקו מסביר שאיראן אינה פועלת לבד. יש לה שיתוף פעולה הדוק עם רוסיה וסין בתחומי המודיעין והסייבר. לדבריו, קיימים מרכזי איסוף מודיעין משותפים, והשלוש מקיימות תרגילים ומבצעי תקיפה משותפים. עם זאת, הוא מבהיר שלכל מדינה יש גם אינטרסים משלה, ולא תמיד יש תיאום מלא. את קטר הוא מפריד מהציר הזה, ומציין שהיא פועלת במקביל ובאופן תחרותי לאיראן.

כללי זהירות

בעקבות סיפור אישי של בוריס על פנייה חשודה שקיבל בלינקדאין, פינקו מציע כמה כללי זהירות לאזרחים:

• להפחית ככל האפשר פרסום פרטים אישיים ומשפחתיים ברשתות החברתיות.
• להיות חשדניים כלפי פניות והצעות שנראות טובות מדי מכדי להיות אמיתיות.
• לבדוק את זהות הפונה: לחפש מידע בגוגל על החברה או הכנס המוצעים, ולבחון את הפרופיל שלו ברשתות החברתיות (פרופיל חדש עם מעט חברים הוא סימן מחשיד).
• לבקש שיחת וידאו. לדבריו, מפעילי סוכנים רבים ייעלמו בשלב זה.

מדוע ישראלים דוברי רוסית פגיעים יותר?

בסיום השיחה, בוריס מעלה את הנקודה שכמעט כל הישראלים היהודים שנעצרו בשנים האחרונות באשמת ריגול לאיראן הם דוברי רוסית. פינקו מסביר זאת בכך שמדובר לרוב בדור שני לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, שחוו קשיי התאקלמות ותסכול כלכלי וחברתי בישראל. הפנייה האיראנית, שמציעה להם כסף, חום ותשומת לב (גם אם מזויפים), נופלת על קרקע פורייה של תחושת קיפוח וחוסר הערכה. הוא מעלה השערה כי ייתכן שהמודיעין הרוסי הוא שמצביע בפני האיראנים על מטרות גיוס פוטנציאליות אלו מתוך הקהילה.