המשחק הטורקי

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

טורקיה ונפילת משטר אסד

בפרק זה מתארח ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק, מומחה לטורקיה, כדי לדון בתפקידה של אנקרה בנפילת משטר אסד בסוריה, במניעים של הנשיא ארדואן ובהשלכות על האזור ועל ישראל.

המרוויחה הגדולה מהמהלך

לדברי ד”ר ינרוג’ק, עד לאחרונה נתפסה טורקיה כמפסידה העיקרית ממלחמת האזרחים בסוריה, בעיקר בשל משבר הפליטים שיצרה. עם זאת, המלחמה באוקראינה, שהחלישה את רוסיה, והמלחמה בלבנון, שנטרלה את חזבאללה, יצרו הזדמנות עבור טורקיה. גם ההרתעה האיראנית נשחקה מול ישראל. הטורקים, כך הוא מסביר, זיהו את חלון ההזדמנויות הזה, ולחצו על הכפתור יחד עם המורדים שהם תומכים בהם, מה שהוביל לקריסת משטר אסד בתוך כשבוע.

המניעים של ארדואן

המעורבות הטורקית בסוריה החלה כבר ב-2011, בשיא האביב הערבי. לדברי ינרוג’ק, ארדואן דרש אז מבשאר אל-אסד לערוך בחירות דמוקרטיות. ארדואן ידע שהסונים, המהווים כ-75% מהאוכלוסייה, ינצחו בבחירות וידיחו את אסד העלווי. כשדרישתו נדחתה, הפך ארדואן לתומך המרכזי של כוחות המורדים הסונים. הוא סיפק להם תמיכה לוגיסטית, הפך את מחוז האטיי בדרום טורקיה למטה שלהם, ואף שלח את הצבא הטורקי לצפון סוריה כדי ליצור עבורם אזור חיץ.

הכוח המניע מאחורי מדיניות זו, מסביר ינרוג’ק, הוא שילוב של אידאולוגיה סונית ואימפריאליזם נאו-עות’מאני. ארדואן מאמין בעליונות הסונים ורואה בשלטון העלווי בסוריה תופעה מלאכותית, תוצר של הסכמי סייקס-פיקו שפירקו את האימפריה העות’מאנית. מבחינתו, החזרת השלטון לידי הסונים היא החזרת עטרה ליושנה. מהלך זה מכוון גם נגד איראן. טורקיה רואה בסוריה את “החצר האחורית” ההיסטורית שלה, ואינה מקבלת את הנוכחות האיראנית באזור, אותה היא תופסת כלא טבעית.

השלכות על ישראל

בוריס שואל האם דחיקת איראן על ידי טורקיה היא מהלך חיובי עבור ישראל. ינרוג’ק משיב כי למצב יש יתרונות וחסרונות. היתרון הוא שטורקיה אינה מוגדרת כמדינת אויב, בניגוד לאיראן. החיסרון הוא שבשל כך, קשה יותר לפעול נגדה צבאית. טורקיה היא גם חברת נאט”ו, מה שמסבך עוד יותר את התמונה. הסיכון המרכזי, לדבריו, הוא שטורקיה תהפוך לספקית הנשק העיקרית של המשטר הסורי החדש. הוא מעלה תרחיש שבו טורקיה תספק לסוריה כטב”מים וטילים, ואף תקים בה בסיסים צבאיים, מה שעלול להוביל לנוכחות של טייסים טורקים בגבול ישראל.

רווח פוליטי פנימי

השיקום העתידי של סוריה צפוי להזרים כספים רבים לחברות בנייה טורקיות, ופרויקטים כמו צינור גז מקטר יחזקו את כלכלת טורקיה. כל אלה יאפשרו לארדואן להציג את עצמו כמנצח בפני הבוחרים. עם זאת, ינרוג’ק מדגיש כי עבור הציבור הטורקי, סמלי כוח וריבונות חשובים יותר מרווח כלכלי. הוא נותן כדוגמה את חנוכת השגרירות הטורקית בדמשק ואת ביקורו של ראש המודיעין הטורקי, איברהים קאלין, שהתפלל במסגד האומיי יחד עם אל-ג’ולאני. תמונות אלו הן תמונת ניצחון אדירה עבור ארדואן, שמגשים הבטחה שנתן ב-2011.

הקורדים והעתיד של סוריה

בוריס שואל מדוע ארדואן מתנגד כל-כך לאוטונומיה קורדית. ינרוג’ק מסביר שלטורקים יש אובססיה לשלמות הטריטוריאלית של המדינות השכנות, והם חוששים מאפקט דומינו. אוטונומיה קורדית בסוריה עלולה, לשיטתם, לעורר דרישות דומות בקרב הקורדים בטורקיה ולהוביל להתפרקות המדינה. לכן, טורקיה תתנגד לכל תרחיש של “בלקניזציה” של סוריה ותעדיף לשמור עליה כמדינה ריכוזית ומאוחדת, לכל היותר פדרציה. הוא צופה שהמשטר החדש יהיה שמרני-אסלאמי, אך לא מדינת שריעה בנוסח הטליבאן, אלא קרוב יותר למודל הטורקי.

סיכוי לשלום עם ישראל

ינרוג’ק פסימי לגבי האפשרות להסכם שלום בין ישראל לסוריה החדשה. הוא סבור שכל משא ומתן ידרוש תיווך טורקי, וטורקיה, כמו גם המנהיגות הסורית החדשה, צפויה לדרוש נסיגה מרמת הגולן, תנאי שישראל לא תקבל. לכן, הוא מעריך שהמצב הטוב ביותר שאפשר לקוות לו אינו שלום, אלא “חוסר מלחמה” המבוסס על הרתעה. פריצת דרך מול סוריה, הוא מסכם, תתאפשר רק לאחר פריצת דרך ביחסים עם טורקיה, דבר שהוא אינו צופה שיקרה תחת המנהיגים הנוכחיים.