רובנו חוששים מהשלכות הפלת שלטון אסד ועליית ארגונים איסלאמיסטיים, יש שרואים בכך תחילת תהליכים אופטימיים: יישות מדינית דרוזית פרו-ישראלית, עצמאות כורדית, התקוממות נגד חזבאללה בלבנון ועוד. ח׳ליפה ח׳ליפה מהפודקאסט ״מרד החליפים״ מביא את הקולות שמאמינים בעתיד אחר.
https://www.youtube.com/watch?v=VyBGa2WQ9uw
על מה דיברנו?
המזרח התיכון, דרוזים, כורדים, חזבאללה, אסד, לבנון, סוריה
לחץ כאן לסיכום מורחב של הפרק
הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.
נפילת משטר אסד והזדמנות לדרוזים בסוריה
בפרק מתארח חליפה חליפה, מגיש הפודקאסט “מרד החליפים”. השיחה עוסקת בנפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה ובמשמעויותיה, בדגש על מצבם של הדרוזים במדינה. חליפה מנתח את ההזדמנויות והסיכונים העומדים בפני העדה הדרוזית, את תפקידה של ישראל, ואת ההשפעות הרחבות יותר של האירוע על לבנון, איראן והזירה הפלסטינית.
נפילת המשטר והשתתפות הדרוזים
חליפה מתאר את שמחתו על נפילת המשטר, אירוע שלדבריו נחגג ברחבי המזרח התיכון. הוא מספר על חבריו הדרוזים מסוריה שהתקשרו אליו עם החדשות. לדבריו, הדרוזים הצטרפו למתקפה האחרונה על המשטר לאחר יותר משנה של התנגדות לא אלימה, שכללה הפגנות יומיות במחוז סווידא למרות הדיכוי מצד המשטר. הוא מדגיש כי הנפילה התרחשה באופן מהיר וללא מעשי זוועה המוניים, וכי בשנים הקרובות יתגלו ממדי הפשעים שביצע המשטר, למשל בכלא ציידנאיא.
עתיד הדרוזים והחשש מהאסלאם הקיצוני
בוריס מעלה את החשש שקואליציית המורדים, המובלת על־ידי גורמים אסלאמיסטיים כמו היאת תחריר א-שאם, תפנה נגד הדרוזים. חליפה משיב כי עתיד הדרוזים תלוי קודם כל בהם, וגם בישראל. הוא מציין כי בסוריה נוצר ואקום שלטוני. בצפון, מנהיג היאת תחריר א-שאם, אבו מוחמד אל-ג’ולאני, מנסה למתג את עצמו מחדש כדמות מתונה, למשל באמצעות מינוי בישוף נוצרי למושל מחוז חלב. חליפה סבור שיש לבחון את מעשיו של ג’ולאני ולא רק את דבריו, ומציין לטובה את העובדה שהפלת המשטר התבצעה באופן שליו יחסית, ללא מעשי טבח ונקמה.
הצורך בתמיכה חיצונית בדרוזים
חליפה מסביר כי סוריה שלאחר אסד עשויה להתנהל כפדרציה של קבוצות אתניות ודתיות, בדומה למודל של איחוד האמירויות. בניגוד לקבוצות אחרות, כמו הסונים הזוכים לתמיכת סעודיה והאמירויות או המורדים בצפון הנתמכים על־ידי טורקיה, לדרוזים אין מדינת חסות. לטענתו, זהו רגע קריטי שבו על הדרוזים להיכנס למפה הפוליטית כדי לא להישאר מאחור. הוא קורא לישראל להפוך לבת ברית של הדרוזים בסוריה. הוא דוחה את התאוריה שישות דרוזית עצמאית בסוריה תעורר תסיסה בקרב הדרוזים בישראל, וטוען כי לאחר נפילת אסד, שהיה “השטן המוכר” מבחינת ישראל, אין עוד מניעה לתמוך בדרוזים. מדינת חיץ דרוזית אוהדת לישראל באזור חוראן תהיה נכס אסטרטגי.
הקשר בין הדרוזים בישראל ובסוריה
לדברי חליפה, בקרב הדרוזים בסוריה קיים צמא גדול לקשר עם ישראל. קשר זה התחזק מאוד לאחר טבח שביצע דאעש בדרוזים ב-2018, אז חשו הדרוזים בסוריה את תמיכת אחיהם בישראל. תחת משטר אסד, כל קשר עם ישראל היה כרוך בעונש מוות, אך כעת המצב השתנה. חליפה מאמין שתמיכה ישראלית פומבית בדרוזים בסוריה תסייע להם, ומתאר פוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי ותרבותי נרחב. הוא מספר על עיתונאי סורי שאף קרא לתלות דגלי ישראל על כל בית בסוריה כאות תודה על שחרורם מעולו של אסד.
ההשלכות על לבנון ואיראן
חליפה רואה בנפילת אסד חלק מתהליך רחב יותר של פירוק “ציר ההתנגדות” האיראני, תהליך שלדעתו יימשך עד לנפילת המשטר בטהראן. בלבנון, הוא טוען, חזבאללה נמצא במצוקה. הסכם הפסקת האש שנחתם הוא למעשה “הסכם כניעה” של הארגון, מכיוון שהוא נחתם מול ממשלת לבנון ולא מול חזבאללה, ואינו כולל סעיפים הנוגעים לשבויי הארגון. הסביבה התומכת (אלביאה אלחאצ’נה) של חזבאללה נשחקה, והוא אינו יכול עוד לכפות את רצונו על כלל אזרחי לבנון. לדעתו, התהליך צריך להסתיים בהעמדת בכירי הארגון לדין ובפירוקו מנשקו.
הזירה הפלסטינית בעזה
בהתייחסו לעזה, חליפה מציג תמונה קודרת יותר. הוא מתאר את האוכלוסייה כפצועה וטראומטית, וטוען כי הסביבה התומכת בחמאס עדיין חזקה שם. בניגוד למקומות אחרים, תושבי עזה, לדבריו, לא קמו נגד מנהיגיהם למרות הסבל העצום. הוא סבור שישראל צריכה לנקוט מדיניות תקיפה, כולל ניהול צבאי-אזרחי ומפקד אוכלוסין, כדי להפעיל לחץ על האוכלוסייה לסייע בהשבת החטופים. הוא מזהיר מפני מתן אפשרות לקטר לשקם את הרצועה, מחשש שהדבר יוביל לסבב אלימות נוסף.