העולם הערבי מגיב לבחירתו של טראמפ

הסיכום הבא נוצר אוטומטית בידי בינה מלאכותית מתוך הקלטת הפרק, ובן אנוש לא בדק אותו. ייתכנו בו טעויות. ההקלטה היא המקור הקובע.

התקשורת הערבית מגיבה לניצחון טראמפ

הפרק מארח את ד”ר מור שפירא, מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן וחוקרת במכון ממרי לחקר התקשורת במזרח התיכון. שפירא מנתחת את התגובות המגוונות בעולם הערבי לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ומסבירה מדוע מדינות וגורמים שונים רואים את חזרתו לבית הלבן באור שונה.

טראמפ מול ביידן: מי עדיף למזרח התיכון?

לדברי שפירא, על אף שטראמפ נתפס כאדם גזען, סקסיסט ובלתי צפוי, כהונתו השנייה נתפסת כבחירה טובה יותר למזרח התיכון מאשר המשך ממשל ביידן. היא טוענת שהמזרח התיכון הוא אזור כאוטי שזקוק למנהיג חזק ובלתי צפוי, תכונות שיכולות לפעול לטובת האזור וגם לרעתו, אך כרגע נתפסות כיתרון.

ממשל ביידן, לעומת זאת, נתפס כחלש וכמי שהוכיח את עצמו כ”משענת קנה רצוץ”. שפירא מציינת את הנסיגה הכושלת מאפגניסטן כאחת המפלות הגדולות של ביידן, שחיזקה את הדימוי של ארצות הברית כמעצמה שאינה עומדת בהתחייבויותיה. בנוסף, התמיכה הבלתי מסויגת של ביידן בישראל במלחמה הנוכחית הפכה אותו לדמות שנואה בקרב רבים בעולם הערבי. טראמפ, לעומתו, מציג את עצמו כאיש עסקים שמעוניין לסיים מלחמות במהירות, מה שהופך אותו למועמד שמסוגל, לפחות בעיני תומכיו, לזכות בפרס נובל לשלום.

הקול המוסלמי בארצות הברית

בוריס שואל על הסתירה לכאורה, שבה קהילות מוסלמיות שמרניות בארצות הברית העדיפו באופן מסורתי את המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית. שפירא מסבירה שבעוד שהדמוקרטים השתמשו בסיסמאות על שלום וזכויות אדם, מדיניות החוץ של ביידן, ובמיוחד תמיכתו בישראל, דחפה מצביעים מוסלמים רבים להצביע עבור טראמפ.

יתרה מכך, ערכיו השמרניים של טראמפ בנושאי משפחה ומסורת מתאימים להשקפת עולמם של מוסלמים דתיים רבים בארצות הברית, למשל בקהילות כמו דירבורן שבמישיגן. דרשנים מוסלמים מביעים חשש מהשפעת התרבות המערבית הליברלית על ילדיהם, ורואים בטראמפ בעל ברית אידאולוגי במאבק זה. שפירא מציינת כי אחד האימאמים במישיגן קרא לקהילתו להצביע עבור “מועמד השלום”, כשהוא מתכוון לטראמפ.

תגובות במדינות ערב

התגובות בעולם הערבי לניצחון טראמפ היו מגוונות. מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, מיהרו לברך. התקשורת הסעודית הדגישה את הקשר החם בין טראמפ ליורש העצר מוחמד בן סלמאן, ונזכרה בעסקת הנשק הגדולה שטראמפ אישר ובידן הקפיא. מדינות אלו מקוות להמשיך את תנופת הסכמי אברהם.

באיראן, לעומת זאת, שורר חשש כבד. ערך הריאל האיראני צנח, והתקשורת הסעודית הדגישה את הפחד האיראני מפני תקיפה אפשרית של מתקני הגרעין. האיראנים, שזוכרים לטראמפ את חיסולו של קאסם סולימאני, מכנים אותו “רוצח”. חמאס, מצדו, הביע תקווה זהירה שטראמפ יממש את הבטחתו לסיים את המלחמה בעזה.

במצרים מחכים לבואו של טראמפ בתקווה שיסייע במצבה הכלכלי והביטחוני הקשה, כולל בסכסוך עם אתיופיה סביב סכר התחייה. דווקא בקטר נשמע קול פסימי. העורך הראשי של העיתון הקטרי “אל־ערבי אל־ג’דיד” כינה את ניצחונו של טראמפ “סיוט”, בטענה שאיש עסקים בלתי צפוי וללא חזון מדיני הוא שותף מסוכן. לדברי שפירא, קטר חשה שהיא יכלה לתמרן את ממשל ביידן בקלות רבה יותר.

הזירה הלבנונית המפוצלת

בלבנון, התגובות משקפות את הפילוג הפוליטי העמוק. ראש ממשלת המעבר, נג’יב מיקאתי, הסתפק בברכה לקונית ומאולצת. יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, נמנע מלברך ואמר שישפוט את טראמפ רק בסוף כהונתו. חזבאללה הביע אדישות והצהיר כי “ההתנגדות” היא שתקבע את המציאות בשטח, לא נשיא אמריקאי כזה או אחר. העיתון המקורב לארגון, “אל־אחבאר”, הביע ספקנות לגבי הבטחותיו של טראמפ לסיים את המלחמות באזור.

מנגד, מתנגדי ציר ההתנגדות, כמו סמיר ג’עג’ע וסעד אל־חרירי, נשמו לרווחה. הם מקווים שטראמפ יפעל לריסון ההשפעה האיראנית ויסייע ללבנון לצאת מהמשבר העמוק שבו היא שרויה. העיתון “א־נהאר”, המבקר את חזבאללה, הציג את ניצחון טראמפ כבשורה רעה לציר ההתנגדות וטובה ללבנון.

מורשת טראמפ והסכמי אברהם

שפירא מסכמת ומזכירה שהעולם הערבי לא שכח את המהלכים של טראמפ בקדנציה הראשונה, כמו העברת השגרירות לירושלים, ההכרה בריבונות ישראל בגולן וקידום “עסקת המאה” שדחקה לשוליים את הסוגיה הפלסטינית. עם זאת, הרצון לחדש את הסכמי אברהם, שהם בראש ובראשונה הסכמים כלכליים, גובר על הכעסים הישנים בקרב המדינות המתונות. היא מוסיפה כי גורמים באיראן הודו שמתקפת השבעה באוקטובר נועדה, בין היתר, לעצור את תהליך הנורמליזציה עם ישראל, שהלך והתרחב ואיים להשכיח את הסוגיה הפלסטינית.