הפרק השלישי בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. הפעם, ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק מספר את הזווית של טורקיה.
בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן דיבר על משבר המים בעולם הערבי. בפרק השני אלכס גרינברג דיבר על משבר המים באיראן. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
הפרק הראשון בסדרה בת ארבעה פרקים הדנה במשבר האקלים והמים במזרח התיכון. בפרק הראשון ד״ר ירון פרידמן מדבר על משבר המים בעולם הערבי.
בפרק השני אלכס גרינברג ידבר על משבר המים באיראן. בפרק השלישי ד״ר חי איתן כהן ינרוג‘ק ידבר על טורקיה. ובפרק הרביעי יתארח האנליסט ניצן דוד פוקס וידבר על ההיבטים הגיאופוליטיים הרחבים של בעיית המים.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
באופן פשטני, אם גרף עוזר לי להבין את הנתונים מהר ובלי לעוות את המציאות, הוא גרף טוב. אם, לעומת זאת, הגרף גורם לי לטעות לגבי האופי האמיתי של הנתונים או מאלץ אותי לבלות זמן רב בניתוח, הוא גרף גרוע.
מן העקרון הפשוט הזה נגזרות הרבה מאוד המלצות לגבי ה־״עשה״ ו־״אל תעשה״. ככה, למשל, גרף עוגה תלת מימדי היה בעניי החטא הגדול ביותר שאפשר לעשות בהדמיית נתונים. למה? כי העוגה מקשה על הצופה בהשוואת גדלים קרובים, ואם מוסיפים לה עיוותים של תלת מימד, אז בכלל….
שמחתי לראות שבמשאל שפרסמתי מוקדם יותר היום, לא מעט אנשים בחרו בעוגות התלת מימדיות כחטא הגדול ביותר. אבל, ייתכן שכולנו קצת טועים. כי הקריטריונים שרשמתי בתחילת הפוסט ניתנים למדידה. וכשיש נתונים אמפיריים, השיקולים התיאורטיים מקבלים משקל נמוך יותר. אתמול נתקלתי במאמר די מעניין. במאמר, החוקרים חשפו את הנסיינים לשלושה סוגי גרפים ובדקו את הזמן הדרוש לניתוח הגרף ואת גודל הטעויות במהלך הניתוח. שלושת סוגי הגרפים היו: תרשים עוגה ״רגיל״, תרשים עמודות ותרשים עוגה תלת מימדי.
לפי התיאוריה שלי, הסוג האחרון של הגרפים היה צריך להוביל לזמן קריאה הארוך ביותר ולטעויות הגדולות ביותר. ולא כן! ביצועי הנסיינים בכל הגרפים היו זהים.
מה ניתן ללמוד מזה? שיקולים עקרוניים זה טוב, אבל כדאי לבדוק אותם מדי פעם בעזרת ניסויים.
האם מעכשיו אתחיל ליצור עוגות תלת מימדיות? ממש ממש לא! אני כבר זקן מדי כדי לשנות את דרכי. האם אני אנזוף בסטודנטים שלי שייצרו עוגות תלת מימדיות בתרגילים? עדיין כן, אני כבר זקן מדי כדי לשנות גם את זה. האם אני אראה לסטודנטים את המחקר הזה ואחפש מחקרים דומים אחרים? כן וכן.
השבוע לפני עשרים וחמש שנה עלתה לאוויר תחנת שידור אל־ג׳זירה ששינתה לא רק את העולם הערבי אלא את העולם כולו. מה היה הגורם להצלחת הערוץ? מאיפה הוא שואב את עוצמתו ואת מי הוא משרת? מה היה תפקידו של אל־ג׳זירה בארועי ״האביב הערבי״? מור שפירא, מזרחנית, קשבת, ומרצה בבר אילן והטכניון התארחה שוב ב־״השבוע במזרח התיכון״ וחקלה איתנו מהידע שלה
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
לבנון עולה לכותרות שוב ושוב לא מסיבות טובות. כדי להבין מה קורה במדינה האומללה הזאת ומה צופה לה העדית, נמצא איתנו ד״ר יוסרי ח׳יזראן, חוקר ההיסטוריה הפוליטית החברתית של הסהר הפורה, חבר הסגל של מרכז שלם.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
היום ראיתי פוסט שניסה להראות את ההתאוששות של שוק המכוניות בישראל באמצעות גרף. לצערי, איבדתי את הפוסט המקורי, אבל הגרף נראה בערך כך
מה רואים? נתוני מכירות של מכוניות חדשות בארך מאז קדמת דנא, גרף מגמה עולה (טוב, תמיד נחמד לראות גרף מגמה עולה) ובערך זהו.
על השפה הקריפטית של הגרף (מה זה car_num) ועל כמות הנתונים הלא נחוצים (תאריכים, יותר מדי שנתות על שני הצירים) אני כבר לא מדבר.
אז מה עושים?
קודם כל, מוסיפים כותרת (אני לא אתעייף להגיד עד כמה הכותרת היא כלי חשוב בעבודה של יוצר גרפים). הכותרת תהיה ״Post COVID purchase recovery״. אז עוד לפני שממשיכים, אפשר להבין שאין טעם להסתכל על שנת 2010, מהיכן שהנתונים שלנו מתחילים. עוד ברור שצריך לסמן את ״שנת הקורונה״ ואת ״שנת ההתאוששות״. אז הנה מה שיצא לי: פחות רעש חזותי, פחות נתונים וכבר יותר ברור.
זה אכן יותר טוב, אבל ממש לא מצויין. שימו לב עד כמה הכותרת לא באמת תואמת את הגרף! צריך קצת מאמץ מטלי כדי להבין שמה שאנחנו רואים מצביע על התאוששות. אחרי הכל, צורת הקו די דומה משנה לשנה. אולי מה שחשוב זה ההשוואה בין כל חודש לחודש מקביל אשתקד. בואו ננסה
על היחס הדו־משמעי של מוחמד והאסלאם ליהודים וליהדות. מי הייתה אשתו היהודיה של מוחמד ומה משמעות החרב בעלת שתי הלשונות שאת התמונתה הניפו המפגינים האנטי ישראליים בבחריין? ד״ר ירון פרידמן מסביר
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
המיעוט הדרוזי חי בתוך המיעוט הערבי שחי בתוך הרוב היהודי בישראל שחי כמיעוט בתוך הרוב הערבי במזרח התיכון. מה מכתיב את השאיפות המדיניות של העדה הזאת? מתי התעצבה תפיסת הנאמנות של הדרוזים למדינות הלאום בהן הם חיים? ד״ר ענאן והבי, מרצה למדעי המדינה, עמית מחקר וראש מכון מחקר למורשת הדרוזים מספק סקירה היסטורית ועכשיוית וגם נותן תחזית לעתיד הקרוב והרחוק.
בנוסף להסכת, ד״ר ירון פרידמן וצוות המומחים שאיתו מפרסמים גם סקירת חדשות שבועית בניוזלטר שמגיע אליכם כל שבוע ישירות לתיבת המייל. הרשמו לניוזלטר כאן.
בוריס גורליק 