אני מתנצל על השפה הבוטה, אני פשוט נסער (טוב, לא באמת, סתם עושה את עצמי). 

יש אתר שנקרה information is beautiful שמוקדש ל־ (איך לא) הדמיית נתונים. הרבה אנשים הולכים לשם כדי לקבל השראה לגרפים טובים ולכן זה מרתיח את דמי (טוב, לא באמת, סתם עושה את עצמי) כשאני רואה גרפים כל כך גרועים. על מה אנחנו מדברים?

הנה גרף שראיתי בקבוצת הפייסבוק https://www.facebook.com/groups/DataVisualizationIsrael

(אני לא נותן לינק לגרף המקורי בכוונה, כדי לא לעודד את גוגל לשלוח לשם מבקרים)

הגרפים אמורים להציג תמונה יפה של כמה החיים שלנו היום טובים יותר מהחיים פעם. מטרה נעלה. אז מה עשו הגאונים? אספו קצת סטטיסטיקות של ״לא מזמן״ ו־״פעם״, בחרו צבעים מגניבים וציירו ציורים מאירי עיניים. כמה נחמד! בואו נתלה את זה על מקרר כדי שכולם יראו!

מה רע בגרפים האלה?

מה רע בגרפים האלה? מה לא טוב בהם? שום דבר לא טוב!

קודם כל, מה משותף בין כל המדדים האלה? שום דבר. ניחוש שלי, שהחברים באתר בחרו מדדים באקראי ומתוכם בחרו כאלה שיראו תמונה טובה יותר. יותר חשוב מזה, שימו לב שהשנים לשוואה משתנים בין גרף לגרף. למה? אני מנחש שמי שיצר את יצירת המופת הזאת התעצל לחפש שנים בהתאמה או, שוב, בחר בפינצטה שנים שיציגו משהו דרמטי. 

ועכשיו בואו נחזור להדמיית נתונים. תראו את הגרף הזה

איזה גרף יפה! אילו קווים חלקים ונעימים. אלא מה? 

הפעם היחידש שאנחנו משתמשים בקווים האלה היא כאשר אנחנו רוצים להציג חוסר וודאות. במקרים האלה, המדד אותו אנחנו מציגים נמצא על ציר ה־x וציר ה־y מראה את רמת הבטחון שלנו בערך הספציפי. במקרים האלה, המרחק בין ה־״פעמונים״, כמו גם העובי שלהם, וגם השטח שמשוטף לשתי העקומות – כולם בעלי משמעות. הנה דוגמה לשימוש נכון בעקומות מסוג זה. כאן הציר האופקי מראה את הסיכוי של אתר אינטרנט מסויים למכור מוצר, שלוש העקומות השונות מייצגים שלוש גרסאות של אותו האתר, וכך ניתן לקבל החלטה מושכלת איזו גרסה עדיפה ומה הסיכוי שההחלטה תתברר כנכונה

(מקור התמונה – כאן)

ובחזרה לגועל הנפש שלנו (באמת, אני לא מגזים). בגרף ה־״חמוד״ הזה, אין למיקום הפעמון, העובי שלו ומידת החפיפה שום משמעות! כל מה מעניין זה הגובה של הצורה. אז למה לא קיבלנו גרף עמודות? באמת שאין לי מושג. הנה, הפכתי את הגרף המקורי לעמודות. עכשיו, כל נהיה בסדר.

למה זה חשוב?

כשאני מלמד הדמיית נתונים, אנשים אומרים לי שהערות מסוג זה מעצבנות ושמדובר בטהרנות לשמה. אז ככה, הדמיית נתוים זאת שפה. וכמו בכל שפה, גם בשפה הזאת יש כללי דיקדוק. ואם יש כללים חייבים להקפיד עליהם. לעתים רחוקות, חירות הסופרים מאפשרת הפרת כללים, אבל זה בתנאי שמי שמפר את הכלל מודע אליו, מכיר אותו, עושה זאת במכוון ולכולם ברור שזה נעשה במכוןן. גם בשפה העברית יש כללים. גם בעברית, אם אגיד לכם ״שלוש גרפים עם שני טעויות״ אתם תבינו למה אני מתכוון, אבל מיד תשפטו אותי על העברית העילגת שלי. כמו בשפה המדוברת, גם בשפה הגרפית צריך להקפיד על הכללים. זה חשוב.