למילה גרף יש לפחות שתי משמעויות. האחת: תרשים, ציור, איור. השניה: מבנה מתמטי שמתאר קשרים בין יישויות שונות. מי חבר של מי בפייסבוק? גרף. קשרי מסחר בין מדינות? גרף. מרכיבים משותפים במתכונים? גרף. מילה נרדפת לגרפים מהסוג הזה היא רשת.

מה שיפה בגרפים של גרפים (חחחח, יעני: תרשימים שמתארים רשתות) זה שהם יפים. מאוד יפים. כמעט מהפנטים. יש הרבה דרכים לייצג רשתות בצורת תרשים. אחת מהן נקראה תרשים מיתר – chord diagram. תרשימי מיתר ממש ממש יפים – צבעוניים וחלקים. אמה מה? הבעיה אתם שלפעמים הם ממש חסרי משמעות.

הנה דוגמה לתרשים מיתרים מעניין (לקוח  מכאן). התרשים מתאר דפוסי הגירה בין האזורים השונים בעולם. מועיל, משכיל, מחכים.

והנה דוגמה נוספת של תרשים מיתרים (לקוח מכאן). ומה אנחנו רואים כאן? שהכל קשור להכל? אוקיי. זאת גם תובנה, אבל תסכימו איתי שזאת לא תובנה מחכימה במיוחד.

עכשיו, יש לנו בעיה. לפעמים יש לנו מסמך ארוך ומיגע. חשוב מאוד לשמור על הקורא שלא יברח לחלון אחר. מה עושים? מה שעושים משחר ההסטוריה של הספרים: מוסיפים איורים ש״מקלילים״ (עושים יותר קל) את המסמך. את האמת, זה ממש לא משנה אם נשים תמונה של גור חמוד או תרשים מיתרים – התוצאה תהיה זהה. מצד שני, קשה לשים תמונה של גור בפרסומת של בית השקעות או בדו״ח טכני, אז שמים תרשים יפה. כל עוד עורך התרשים מודע לחוסר התועלת של התרשים, או משתמש בו כתחילת הדיון, הכל טוב. מה שחשוב לזכור שתרשים כזה לא יכול להיות ה־תרשים של הדיון. לא יכול.

איך הכלבלב הזה קשור לדיון? הוא לא, אבל מה רציתם? עוד תרשים מיתרים?

(אני מודה ליגאל רם, צייר ויוצר, על האישור להשתמש בגור החמוד הזה. עוד עבודות של יגאל כאן)