יום אחד היה לילה. הגעתי הביתה מהעבודה אחרי שביליתי שעתיים בנסיעה בכל כיוון. הייתי עצבני ומתוסכל והתחלתי לגגל על ״עבודה מרחוק״. מפה לשם הגעתי לכתבות על חברת Automatic – חברה מבוזרת בלי משרדים שכל עובדיה עובדים ״מהבית״. ולא היה מדובר באיזה סטאר-אפ חמוד של שלושה אנשים: כבר אז היו בחברה כמאתים עודבים ומוצר הדגל שלה, מע׳ ניהול אתרים WordPress, עמד מאחורי ככרבע מכל אתרי האינטרנט!

הלכתי לעמוד הדרושים של החברה ולא מצאתי זכר לחוקרי נתונים. הלכתי ל־LinkedIn ולא מצאתי זכר לחוקרי נתונים. חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי זכר לחוקרי נתונים. ״לא ייתכן,״ אמרתי לעצמי, ״חברה שכזאת חייבת חוקר נתונים אחד לפחות״. אז כתבתי מייל די יומרני וחצוף שכותרתו הייתה ״למה אתם צריכים לדבר אתי״. מה שמוזר הוא שהם באמת יצרו איתי קשר. כל זה היה בשנת 2014. מאז אני באוטומאטיק. מאז לא היה יום אחד שלא הודיתי לגורל (לא לאלוהים כי אני אטאיסט) על שהגעתי עד הלום.

ואז, החלטתי לעזוב.

למה? 

לעזיבה היו הרבה סיבות אבל העקרית שבהן היא הרצון לצאת שוב מאזור הנוחות שלי ולנסות דברים חדשים. אז החל מיום ראשון הבא אני עובד כפרילנסר בתחום של חקר נתונים (data science), הדמיית נתונים (data visualization) ולמידה חישובית (machine learning). אני גם מרצה בתחומים אלו.

לא יודע מה אתכם, אבל אני מתרגש!

נ.ב. בבקשה תעקבו אחרי הבלוג שלי בעברית ובאנגלית, שימו לייקים ודאגו לספר לחברים על מרצה וחוקר הנתונים המעולה  שאתם מכירים

ועוד משהו. אוטומאטיק תמיד מחפשים עובדים חדשים. זאת אחלה חברה לעבוד בה ואפילו לא צריך לבלות בבקרים שעות בכבישים. שלחו להם קו״ח, גם אם אין שום משרה רלוונטית בעמוד הדרושים שלהם. לפעמים החוצפה משתלמת